אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיש שמאחורי נאפסטר משוכנע: "עכשיו זה הזמן להשקיע במוזיקה" צילום: בלומברג

האיש שמאחורי נאפסטר משוכנע: "עכשיו זה הזמן להשקיע במוזיקה"

שון פארקר, שנחשב לאחד האחראים למשבר של תעשיית המוזיקה, אמר בכנס e-G8 בפריז: "המערכת על סף תיקון". מרדוק: "המהפכה הדיגיטלית לא הגיעה לחינוך"

25.05.2011, 14:03 | עומר כביר
שון פארקר, מהאנשים שמאחורי נאפסטר, נחשב לאחד האחראים למשבר של תעשיית המוזיקה. אבל כעת, הוא אומר, המשבר הזה קרוב לסיומו. "המערכת נמצאת על סף תיקון", אמר היום (ד') פארקר בכנס ה-e-G8 בפריז. "עכשיו זה הזמן להשקיע במוזיקה".

"יש שינוי דרמטי בדרך שבה תעשיית המוזיקה מייצרת הכנסות", הסביר פארקר, "הקטלוג הרחב של החברות העוסקות בתחום יהפוך לבעל ערך רב. המודל הישן של אייטיונז מוכר הרבה סינגלים ולהיטים, אבל ב-Spotify (ספקית שירות מוסיקה בסטרימינג, שפארקר נמנה על משקיעיה; ע"כ), הקטלוג הרחב הוא המנוע של הצריכה".

"בעשר השנים האחרונות סבלה תעשיית המוזיקה מאובדן הערך הגדול בהיסטוריה שלה – מ-45 מיליארד דולר ל-12 מיליארד. אבל אם נצליח לייצב את המצב, נוכל להיכנס לתקופת הצמיחה הגדולה ביותר בהיסטוריה של תעשיית המוזיקה", הצהיר פארקר, המוכר גם כאחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק (בסרט "הרשת החברתית" גילם את דמותו ג'סטין טימברלייק).

מרדוק: "לאפשר חוויה מותאמת אישית בבתי הספר"

אתמול דיבר בכנס רופרט מרדוק, מייסד ויו"ר תאגיד המדיה ניוז קורפ, המחזיק בחברת המדיה פוקס, בעיתונים כמו "הטיימס" ו"הניו יורק פוסט", וגם במגזין האייפד The Daily. לדבריו, האינטרנט שינה את העולם בכל תחום, פרט לתחום החינוך.

"אם מישהו יתעורר היום מתרדמה בת חמישים שנה הוא יגלה עולה שהשתנה לבלי היכר", הוא אמר. "אבל לא כך בחינוך. בתי הספר שלנו הם המעוז האחרון כנגד המהפכה הדיגיטלית. מורה שיתעורר מתרדמה בת חמישים שנה יגלה שהכיתות נראות כמעט כמו בתקופה הוויקטוריאנית. מדובר בכישלון עצום ובהזנחת אחריותנו כלפי ילדינו ונכדינו".

לפני כחצי שנה ניוז קורפ רכשה את השליטה בחברת הלומדות Wireless Generation עבור 360 מיליון דולר. החברה מפתחת אפליקציות סלולריות המיועדות לתלמידים, הורים ומורים. באותה שעה אמר מרדוק אמר ששוק החינוך האמריקאי שווה למעלה מ-500 מיליארד דולר.

איל התקשורת תקף בכנס בפריז את אלו הטוענים שיש ילדים שהם עניים או בורים מדי ללמוד, או שילדי מהגרים מתקשים להבין את חומרי הלימוד. "זו שטות גמורה. אלו דברים אליטיסטים, יהירים ובלתי-מקובלים". הוא הביא כדוגמה בתי ספר בארה"ב שבהם נעשה שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, על מנת ללמד ילדים בקצב האישי שלהם.

מרדוק בכנס, צילום: בלומברג מרדוק בכנס | צילום: בלומברג מרדוק בכנס, צילום: בלומברג

"עסקים למדו להתאים את האתרים שלהם למשתמשים שונים, חברות נותנות ללקוחות חוויה מותאמת אישית. אותו דבר צריך להתבצע בבתי הספר", הוא הוסיף. "אם נכניס כוחות יצירתיים לבתי הספר, נוכל להבטיח שלילד עני במנילה יהיו את אותן הזדמנויות כמו לילד עשיר במנהטן. המפתח לעתיד שלנו הוא לשחרר את הפוטנציאל הזה".

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, דיברה באירוע על התפתחות הרשת, שנהפכה מכלי לאיסוף מידע לכלי לאינטראקציה חברתית. "כשאתה משתמש ברשת על מנת למצוא מידע, אתה מקבל את אותו מידע כמו כולם", אמרה, "כשאתה משתמש ברשתות חברתיות, אתה מי שאתה. אני לא מחפשת משהו, אבל החברים שלי אומרים לי את מה שהם רוצים להגיד לי".

מייסד ויקיפדיה, ג'ימי וויילס, דיבר על השפעת האינטרנט על שפות במדינות המתפתחות: "יש לנו יותר מ-200 שפות בוויקיפדיה. חלקן קטנות יחסית, אבל מתפתחות. למשל, מעולם לא הייתה אנציקלופדיה בסוואהילית, אף-אחד לא טרח לכתוב משהו כזה קודם. אבל עכשיו יש לנו אנציקלופדיה כזו עם 30 אלף ערכים".

תגיות