היסודות הגמישים של החשבונאות בענף קבלני הביצוע

בדיחה מוכרת מספרת על מנהל שהתלבט בשאלה כמה זה שתיים כפול שתיים וקרא לצוות מומחים כדי לקבל תשובה. ראשון נכנס המהנדס ואמר: "התוצאה היא 4 עם סטייה אפשרית של 2%, אחריו נכנס המתכנת שהודיע שהפתרון הוא 3.99. המשיב השלישי, עורך הדין, טען כי בפסק דין משנת 1980 נפסק כי התוצאה היא 4, והמתמטיקאי הוכיח שהתוצאה היא 4. איש הסטטיסטיקה גרס כי התשובה היא 4 בהסתברות של 95%, ואילו איש המכירות הצהיר כי התוצאה היא לפחות 6. לבסוף, רואה החשבון נעל את הדלת, סגר את הווילונות ושאל את המנהל: "כמה אתה רוצה שייצא לך".

מכיוון שהחשבונאות, בייחוד בעידן ה־IFRS, מבוססת על הערכות ותחזיות שכרוכות באי־ודאות, חשוב שהמשקיעים יזכרו בדיחה זו ויכירו את אותם המספרים בדו"חות הכספיים שמבוססים על הערכות שלא בהכרח יתגשמו בפועל.

את הנתונים הללו חשוב לבחון בעין ביקורתית ולהביא בחשבון את הסיכון הכרוך בכך שלא יתממשו או יימצאו כלא מדויקים.

מידת "הגמישות" האפשרית בדו"חות של חברות משתנה מחברה לחברה, ותלויה בתחום פעילותה. מידת היצירתיות האפשרית בדו"חות של קמעונאות מזון - שעיקר מכירותיה מתבסס על כסף מזומן וחיובים בכרטיסי אשראי, והמחזור התפעולי שלה קצר - נמוכה לעומת חברת תוכנה, למשל, ששיטת ההכרה בהכנסותיה מאפשרת גמישות גבוהה יותר.

טעויות תמחור

תחום קבלנות הביצוע הוא אחד הענפים הבולטים שנתוניו מבוססים על הערכות ותחזיות לא מבוטלות, שאי־התממשותן עשויה להשפיע מהותית על המצב העסקי של החברות והדו"חות הכספיים שלהן.

בשונה מיזמות ("קבלן בונה" בעגה החשבונאית), שכרוכה במכירת הנכסים שנבנו ע"י היזם לצד שלישי, קבלן מבצע מספק שירותי בנייה לגופים שלישיים כפי שנקבע בחוזה ההקמה.

התמורה בחוזי הקמה שכאלו יכולה להיות קבועה או להיות מוגדרת כעלות בתוספת אחוז רווח מסוים, ואף לכלול מנגנוני שיפוי והתאמה לעליית מחירי חומרי הגלם ומשתנים אחרים.

אלא שלמרות זאת, קבלני הביצוע חשופים לטעויות תמחור שעשויות לנבוע מהתארכות משך ביצוע הבנייה מעבר לחזוי, עלויות תיקונים ואחריות בלתי צפויות ותביעות.

כאשר מביאים בחשבון ששיעור הרווח הגולמי השכיח בענף עומד על פחות מ־10%, ניתן להבין מדוע טעויות תמחור אלו עשויות להעביר בנקל פרויקט שהיה אמור להיות רווחי לפרויקט מפסיד. שיטת ההכרה בהכנסות השכיחה בתחום קבלנות הביצוע הינה "שיטת ההשלמה".

לפי שיטה זו, הנהלת החברה שפועלת כקבלן מבצע מייצרת מדי רבעון אומדן לגבי העלויות, ההכנסות והרווחים הצפויים מאותו פרויקט, ומכירה בהם לפי שיעור התקדמות הבנייה.

כך, לדוגמה, אם קבלן מבצע הוציא עד כה 20 שקל בבניית פרויקט מסוים, והוא מעריך כי עלויות הבנייה הכוללות בפרויקט מסוים יסתכמו ב־100 שקל, וההכנסות ב־110 שקל, אותו קבלן עשוי להכיר בהכנסה של 22 שקל (ההוצאות חלקי סך העלויות כפול סך ההכנסות הצפויות), בעלות הוצאה של 20 שקל וברווח גולמי של 2 שקלים - כ־9% מסך ההכנסות. הכנסה ורווחים אלו יירשמו גם אם החברה עדיין לא קיבלה תמורה כלשהי ובטרם הוציאה חשבונית ללקוח.

אם ברבעון שלאחר מכן אותה חברה קבלנית הוציאה עוד 20 שקל עבור אותו פרויקט - אך כעת היא מעריכה כי עלויותיה יסתכמו ב־105 שקל - הוצאותיה לחצי שנה יסתכמו ב־40 שקל מתוך ה־105 (השלמה של 38.1% מהפרויקט).

משום שכעת הרווח הכולל מהפרויקט כולו צפוי להסתכם ב־5 שקלים (105–110), הרווח בחצי שנה זו צפוי להסתכם ב־1.9 שקלים (הכפלת היקף ההשלמה ברווח החזוי). החברה הכירה ברבעון הקודם ברווח של 2 שקלים, ולכן ברבעון הנוכחי היא תכיר בהפסד של 0.1 שקל.

לפי שיטה זו, ההכנסות במצטבר בחצי השנה המסוקרת יסתכמו ב־41.9 שקל (היקף השלמת הפרויקט כפול כלל ההכנסות הצפויות מהפרויקט), כאשר ברבעון הראשון יסתכמו ההכנסות ב־22 שקל ושיעור הרווח הגולמי ב־9%, ואילו ברבעון השני ההכנסות יסתכמו ב־19.9 שקל והחברה תרשום בו הפסד גולמי של 0.1 שקל המהווים כ־0.5% מההכנסות.

מדוגמה זו ניתן להבין כי הערכות החברות לגבי העלויות וההכנסות לקבל מפרויקטים הן קריטיות ומשפיעות ישירות על התוצאות של אותן חברות קבלניות.

גורם סיכון נוסף שניתן לזהות בחברות קבלניות הוא שיעור ההכנסות הגבוה המקובל בענף (עקב מאפייניו) ביחס לענפים אחרים.

סעיף "הכנסות לקבל"

הכנסות לקבל הן למעשה חוב לקוחות שמופיע במאזן החברה הקבלנית כנגד הכנסה שהוכרה בדו"ח רווח והפסד. בשונה מחוב לקוחות רגיל, הכנסות לקבל הן למעשה הכנסות שצפויות להתקבל, מבלי שהוצאה חשבונית בעקבותיהן ללקוח. לכן, נהוג להניח שהסיכון בגביית הכנסות אלו גבוה, לעומת גביית חוב לקוחות רגיל שעליו כן הופקה חשבונית ללקוח.

לצורך המחשת שיטת החישוב נציג את נתוניה של חברת דורי בניה, העוסקת בקבלנות ביצוע. בחינת ההכרה בהכנסות וברווח של דורי בכמה פרויקטים ספציפיים כפי שהם מופיעים בדו"ח השנתי של 2010 לעומת תשקיף החברה משנת 2009, עשויה להדגים עד כמה קשה לקבוע את אותם אומדנים ותחזיות.

מהטבלה ניתן ללמוד כיצד שיעורי הרווח הגולמי בפרויקטים שמוצגים משתנים באחוזים לא מבוטלים בין התקופות. ניתן לראות כי לעתים השינוי היה לחיוב ולעתים לשלילה. במקרה של דורי בניה, מדובר בחברה גדולה ומנוסה שמבצעת במקביל מספר לא מבוטל של פרויקטים, ולכן עובדה זו עשויה להסביר את שיעור הרווח הגולמי היציב יחסית שמציגה החברה בדו"חות.

נושא נוסף שיש להביא בחשבון במקרה של דורי בניה הוא שיעור גבוה של הכנסות לקבל מתוך סך הכנסות החברה.

כפי שניתן לראות בנתונים, שיעור ההכנסות לקבל מסך הכנסותיה עמד ב־2010 על יותר מ־28% לעומת 16.6% ב־2010. נתונים אלו מעידים על כך שהחברה לא הוציאה חשבונית על 28% מהכנסותיה, כשמגמה זו מתבטאת גם בנתונים על עלייה בכמות ימי הלקוחות (מספר הימים הממוצע שלוקח לחברה לגבות את חובותיה מהלקוחות).

עלייה זו יכולה להיות מוסברת גם בצמיחת החברה ובעלייה בצבר הזמנותיה, אך יש לעקוב אחר סעיף זה בזהירות ולוודא כי הזינוק אכן נובע מסיבות אלו ולא מקושי בגביית כסף.

לכן חשוב להיות ביקורתיים ולעקוב אחר ההנהלות באותן חברות בענף, לעמוד על איכות ההערכות שלהן, מדיניות ניהול הסיכון בהן, יכולתן לגבות החובות ומידת החשיפה שלהן לפרויקטים גדולים.

השורה התחתונה

חלק גדול מנתוני הדו"חות של קבלניות הביצוע מבוסס על הערכות, שהתממשותן איננה ודאית. לאור זאת, יש לעקוב אחר הסעיפים ה"גמישים" בדו"חות, לעמוד על יכולת גביית החובות של החברה ומידת חשיפתה לפרויקטים גדולים.

הכותב הוא מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב