תמרור אזהרה מנשיאת האוניברסיטה הפתוחה: "ניסיון האקדמיה להיגרר אחר בעלי ההון הוא טעות"

"המדד להצלחה של האוניברסיטאות בישראל נעוץ ביכולת שלהן להתמודד עם שינויים. לבוא ולנסות לשמר את מה שהיה בכל הכוח זו טעות, אבל כך גם הניסיון להיגרר אחר מגמות חולפות ובעלי הון", כך מגיבה בראיון ל"כלכליסט" נשיאת האוניברסיטה הפתוחה פרופ' חגית מסר־ירון לתמורות שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות.

מסר־ירון מתייחסת, בין השאר, לתרומות במאות מיליוני שקלים שנתקבלו באוניברסיטאות בשנים האחרונות ולתוכניתו של פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, לפתוח מרכזי מצוינות לחוקרים מובילים. היא לא רוצה להרוס את המסיבה, אבל מציעה לאקדמיה קודם כל להתבונן קצת פנימה.

"הגיע הזמן שהמערכת שלנו תחשוב לאן היא רוצה להגיע", היא אומרת ל"כלכליסט". "אחת הסכנות העיקריות היא הקצאת משאבים בלי שעשית ניתוח לאן אתה רוצה להגיע. דווקא משבר הוא הזדמנות לעשות שינוי, וככל שזה תלוי בי, קודם צריך לעשות ניתוח מאקרו של האקדמיה, להצביע על החזון ועל הכיוונים ואז להקצות את המשאבים".

הניתוח שפרופ' מסר־ירון מדברת עליו חוצה גבולות ותחומים. היא לא שוללת למשל בחינה "האם הפקולטאות הקלאסיות - מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע - מתאימות לאקדמיה המודרנית או שצריך פקולטות חדשות". היא גם סבורה שיש לבחון מחדש את המדדים להצלחה של המערכת: "האקדמיה הקלאסית נמדדה בפרסומים, בציטוטים ובפרסים, אבל היום המדדים הם אחרים. איך אתה סופר למשל פרסומים באינטרנט? זה באמת עדיין המדד לאקדמיה? אני כבר לא יודעת".

30 אלף בוגרים, 14% מהם לא מחזיקים בתעודת בגרות

ירון מכהנת כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה מאוקטובר 2008. מאז הוקמה האוניברסיטה בשנת 1974 היא העניקה תארים לכ־30 אלף בוגרים, אף ש־14% מהם מצהירים שאין להם תעודת בגרות. האוניברסיטה מבוססת על עיקרון של מתן הזדמנות לכל אדם להתנסות בהשכלה גבוהה, ולפיכך, מאפייני הבוגרים שלה ייחודיים: גילם הממוצע הוא 35 ונע בין 16 ל־86.

חגית מסר-ירון. "דווקא משבר הוא הזדמנות לעשות שינוי" | צילום: עמית שעל

"בין הבוגרים שלנו יש סטודנטים מבריקים שקיבלו הזדמנות וכאלו שדידו דרך התואר ובלי המסגרת הזו לא היו מצליחים", אומרת ירון. "השיטה שלנו מודולרית והתואר נבנה כמו לגו, קורס על קורס. היא נותנת הרבה גמישות ומאפשרת לנו להיכנס לכל מקום".

"היום כל מה שצריך לעשות זה רק Copy-Paste"

לדברי ירון, "האוניברסיטה הפתוחה מלכתחילה הוקמה כדי לענות על אתגרים שאי אפשר לתת להם מענה בכלים הקלאסיים של ההשכלה הגבוהה. המדינה הכריזה על שילוב כמטרה - ואם המדינה קוראת, אנחנו עושים. לכן הכנו תוכנית לשילוב של חרדים וערבים באקדמיה, שעוד לא קיבלנו עליה תשובה מהמועצה להשכלה גבוהה".

ירון מסבירה כי אנשי "הפתוחה" הבינו שאחד החסמים העומדים בפני האוכלוסייה הערבית ללימודים גבוהים הוא השפה העברית. "התוכנית שהגשנו למל"ג אומרת, נבוא לכפרים שלהם עם מנחים שמדברים ערבית ותרגילים ומבחנים בערבית. אם נפתח מרכזי לימוד באזורים אלה וניתן קורסים במעטפת הזאת, תוך 5 שנים נוכל לשלב 12 אלף סטודנטים ערבים. זו לא עוד תוכנית לערבים, זו יכולה להיות תשתית לכל מערכת ההשכלה הגבוהה".

ומה לגבי החרדים?

"כבר לפני 30 שנה היו חרדים שסיימו אצלנו תואר אבל עשו את זה על בסיס אינדיבידואלי. רוב החרדים מעוניינים בלימודים לפרנסה. בנוסף ללימודים באקדמיה, יש לנו בית ספר למדעים להנדסאים ולטכנאים. פתחנו מרכזים באלעד, בבני ברק ובירושלים".

את מאמינה שהאקדמיה צריכה להיות נגישה לכל אחד?

"יש מגמה שאי אפשר להתעלם ממנה של ירידה ממגדל השן. יש תופעה בכל העולם של מעבר למסות. המתח הוא בין נגישות לרמה. האמירה שכל אחד מסוגל לקבל תואר מופרכת. היא אפשרית רק אם תוריד את הרמה. המטרה צריכה להיות שלכל מי שמסוגל יהיה תואר".

לדברי ירון, שמירה על רמה אקדמית גבוהה באוניברסיטאות לא סותרת את הצורך שלהם לבחון מחדש את המיומנויות הנדרשות מסטודנטים: "היום קל למצוא את הידע שאתה מחפש, אבל צריך להיות חכם וביקורתי כדי לדעת מה זבל ומה ידע אמיתי. איך אתה מחנך יוצרי ידע בעולם שבו חיפוש נהיה כל כך פשוט, וכל מה שצריך לעשות הוא Copy–Paste? זה אחד האתגרים שעומדים בפני המערכת".