"אם לא תהיה החמרה בטחונית, סביר שהבורסה תתקן כלפי מעלה"

התחזיות החיוביות שנשמעו בשוק ההון רק לפני כמה חודשים התבדו: בתחילת השנה המליצו רוב בתי ההשקעות והאנליסטים המובילים על האפיק המנייתי, אבל הבורסה בתל אביב רשמה השבוע גל נוסף ומחריף של מימושים, שהחזירו אותה לרמות שבהן היתה לפני שמונה חודשים או יותר.

מדד תל אביב־100, למשל, שרשם בינואר את שיא כל הזמנים, 1,248 נקודות, צנח מאז בכ־11% (5.1% איבד מתחילת השבוע) וחזר לרמתו מספטמבר 2010 כשנעצר על 1,110.87 נקודות. מאז תחילת השנה איבד המדד כ־9.2%.

מדד הבנקים איבד 5.4% רק השבוע וכ־13% מתחילת השנה, וחזר לרמתו מספטמבר האחרון. מדד מניות יתר המאגר צנח ב־6.6% השבוע וב־16.6% מתחילת השנה, וחזר גם כן לרמתו בספטמבר. מדד מניות הדיבידנד, תל דיב, איבד 4.9% השבוע ו־16.2% מתחילת השנה, וחזר לרמה שבה היה ביולי אשתקד.

חלק מהירידות בשוק נובע מהפדיונות המשמעותיים שספגו קרנות הנאמנות. הקרנות המסורתיות איבדו בשלושת הימים הראשונים של השבוע לא פחות ממיליארד שקל, ומתחילת חודש מאי יצאו מהקרנות המסורתיות כ־2.1 מיליארד שקל. במקביל, הקרנות הכספיות גייסו חצי מיליארד שקל השבוע ו־1.7 מיליארד שקל מתחילת החודש - כל אלו סממנים ברורים לעצבנות שקיימת בשווקים ולחיפוש אחר מקלט בטוח.

בשוק מונים כמה סיבות לסנטימנט השלילי: למשל, המציאות השברירית במזרח התיכון לקראת הכרזת המדינה הפלסטינית הצפויה בחודש ספטמבר, שמעוררת חששות בקרב המשקיעים לחזרה לתרחישי המהומות בנוסח שנת 2000.

דאגה אחרת של המשקיעים נוגעת למשבר החובות באירופה. רק בשבוע האחרון הורידה חברת הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של יוון בשלוש דרגות - מ־+BB ל־+B, ואת תחזית הדירוג של בלגיה מ"יציב" ל"שלילי". חברת הדירוג S&P הורידה את תחזית דירוג האשראי של איטליה מ"יציב" ל"שלילי".

עצירה זמנית

לנוכח המומנטום השלילי, נשאלת השאלה: האם מדובר במשבר זמני - או במגמה שעתידה ללוות אותנו בחודשים הקרובים? אלדד תמיר, מנכ"ל תמיר פישמן בית השקעות, אמר ל"כלכליסט" כי להערכתו, "נכנסנו לתיקון שהוא מתחייב ובריא, כי אחרת היתה יכולה להתפתח כאן בועה. אני לא חושב שאנחנו הולכים לכיוון של דרמה גדולה. נכון שיש סימני שאלה לגבי אירופה ודשדוש מסוים, אך היינו בסרט הזה כבר כמה פעמים בעבר. השוק יירגע ויחזור להיות יציב יותר.

"אני לא רואה התרסקות או אסון מתקרב, אלא עצירה זמנית, מסוימת. הייתי אומר לאנשים שזה הזמן לקנות מניות. יש מניות, כמו של הבנקים, שיורדות ללא סיבה אמיתית, וזה זמן טוב לאסוף אותן - בניגוד לאיגרות חוב, שעבורן זו תקופה קשה יותר, בגלל הצפי להעלאות ריבית".

אלדד תמיר: "השוק יירגע ויחזור ליציבות, התיקון הנוכחי הוא מתבקש ובריא. זה הזמן לאסוף מניות, למשל את מניות הבנקים, שיורדות בלי סיבה אמיתית" | צילום: גלעד קוולרצ'יק

גם גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, אופטימי בקשר לשוק המניות. לדבריו, השוק הישראלי "מצטרף למגמה הנוכחית השלילית לעולם. בנוסף, יש עוד נקודה, והיא החשש מאירועים לא סימפטיים שיתרחשו בספטמבר, לנוכח המו"מ התקוע עם הפלסטינים. ההסתברות שיקרה משהו אולי לא גבוהה, אך הציבור לא אוהב אי־ודאות. יותר משקיעים יושבים על הגדר, וככל שמתקרבים לתאריך היעד, העצבנות גדלה".

"בסופו של דבר", מסייג אלטשולר, "הבורסה תתנהג בהתאם למצב הכלכלה. בסך הכל, המצב הכלכלי מצוין, ואם לא תהיה החמרה ביטחונית, בהחלט יש סיכוי סביר שהמחירים יתקנו כלפי מעלה. אם תהיה בכל זאת בעיה באזור שתתגלגל לפתחנו, ברור שהעצבנות תגדל ונוכל לראות גם המשך של ירידות השערים, - אפילו רק מתוך פחד, בלי קשר למה שקורה בכלכלה".

גילעד אלטשולר: "ככל שמתקרבים לספטמבר, המשקיעים מתיישבים על הגדר, אך המצב הכלכלי טוב ואם לא יהיו אירועים ביטחוניים, יש סיכוי שהמחירים יתקנו למעלה" | צילום: עמית שעל

וכיצד הוא מסביר את ההמלצות החיוביות שנתנו רוב האנליסטים לשוק המניות בתחילת השנה? "תמיד יש ברבורים שחורים", משיב אלטשולר. "אלו לא רק האירועים הבלתי צפויים במזרח התיכון. היה גם רעש האדמה ביפן, וגם ארצות הברית ואירופה לא חוזרות במהירות לפסי צמיחה חזקים, יש להן בעיה של גירעון עצום שצריך לטפל בו. האופטימיות היתה קצת מוקדמת, ולכן השווקים תמחרו קודם צמיחה יותר מהירה, וכעת הם צריכים קצת לתקן".

פרשנות משקיעים בכיוון אחד שחקן ותיק בשוק, אתמול: "אנחנו נמצאים בתהליך ירידות שמזין את עצמו" עומרי כהןלכתבה המלאה

באשר לעתיד, אומר אלטשולר: "הייתי נשאר במניות של חברות טובות, אך לא הייתי מנסה לתמחר את השוק בכל נקודה, בהתאם לתנאים רגעיים. חברות טובות הן חברות טובות, וכרגע הייתי מגדיל קצת את הרכיב המנייתי. המחירים בשוק נראים הוגנים. הבנקים, למשל, נסחרים ברמת ההון העצמי, וזה תמחור סביר".

סממני אי-ודאות

צבי סטפק, יו"ר מיטב, אומר כי "כרגע האפיק היציב היחידי הוא של האג"ח הממשלתיות, בעוד ששוקי המניות והאג"ח הקונצרניות יורדים, גם בהשפעת הירידה החזקה בני"ע של אלביט הדמיה.

צבי סטפק: "כרגע, יותר מכל דבר אחר, אנחנו רואים בשוק מצב רוח, שמטבעו הוא דבר משתנה, ומי שמוכר עכשיו את קרנות הנאמנות שלו עושה שגיאה" | צילום: עמית שעל

"גם בעולם יש עלייה בתנודתיות וירידה חזקה בשוקי הסחורות, כשאפילו שוקי המטבעות מראים אי־יציבות. אלה הם סממנים של אי־ודאות, שגדלה בעיקר עקב מסלול ההתאוששות האטי של ארה"ב ומשבר החוב באירופה".

"לגבי ישראל, יש חששות מההתפתחויות הגיאו־פוליטיות, ולכן אנו רואים פדיונות גדולים", מציין סטפק. "כרגע, יותר מכל דבר אחר, זה מצב רוח, שמטבעו הוא דבר משתנה.

"אני חושב שמי שפודה כרגע יחידות השתתפות מקרנות הנאמנות עושה שגיאה, שוק המניות מתומחר ברמה סבירה. אי אפשר לדעת מתי הירידות יסתיימו, אבל להערכתי היציבות תחזור בקרוב - בין אם זה לקו נמשך של ירידות או של עליות".

להערכתו, "ביצועי השווקים המפותחים יהיו טובים יותר השנה מהשווקים המתפתחים - אנחנו מעדיפים השקעה בארה"ב, ישראל וגרמניה. לעומת זאת, בסין, בברזיל ובמדינות מתפתחות נוספות התשואות שנראה השנה יהיו פחות טובות".