רפורמת המשכנתאות של דה-סילבה: אפשר לאבד את הבית

רפורמת המשכנתאות שהוביל נשיא ברזיל הקודם לולה דה־סילבה מ־2006 יצרה שינוי ממשי בשוק הנדל"ן למגורים במדינה. לפי המגזין "גלובל פרופרטי גייד ברזיל", כ־75% מאוכלוסיית המדינה הם בעלי בתים, אך כ־85% מהם מתגוררים בבנייה צמודת קרקע באיכות נמוכה - צריפונים ובתים מטים לנפול בשכונות העוני המכונות פאבלות. להערכת הממשלה, יותר משליש מתושבי העיר ריו דה ז'נרו מתגוררים בפאבלות, והמצב דומה גם בערים גדולות אחרות כמו סאו פאולו וברזיליה.

מטרת רפורמת המשכנתאות של דה־סילבה היתה לשנות את המצב ולאפשר לבני המעמדות הנמוכים לשפר את תנאי הדיור שלהם. החלק המרכזי ברפורמה היה הסרת החסם המשמעותי ביותר בפני עניי ברזיל, והוא ביטול האיסור שמנע מבנקים לעקל נכסים שבעליהם פיגרו בתשלומי המשכנתה. כל עוד היה האיסור בתוקף, נמנעו הבנקים מלהעניק משכתנאות. לאחר ביטול האיסור עלו חובות המשכנתה מ־1.4% מהתמ"ג ב־2005 ל־5% ב־2011. בנוסף הורדה הריבית על המשכנתאות ואורך חיי המשכנתה הועלה מ־12 ל־30.

במרץ 2009 נכנסה לתוקף תוכנית ששמה "הבית שלי, החיים שלי", שהוגדרה כתוכנית סבסוד המשכנתאות הגדולה בעולם במימון הממשלה. לתוכנית אושר תקציב של כ־21 מיליארד דולר, ודה סילבה הכריז על יעד של בניית מיליון יחידות דיור למעמד הבינוני־נמוך עד 2014. התוכנית מיועדת למשפחות מעמד נמוך המרוויחות 255–852 דולר בחודש. הממשלה מסבסדת 20% מהמשכנתה ומעניקה ריבית מסובסדת הנמוכה בד"כ מהריבית הממוצעת שעומדת על כ־13%.