קבוצת הרוכשים שהפילה את הקבלן החרדי בפלורנטין

בשנה האחרונה, במקביל להיחלשות טרנד קבוצות הרכישה בעקבות הקשחת הרגולציה על פעילותן, החלו יזמים רבים לשווק את הדירות במהירות באמצעות מתן הנחה מסוימת לקבוצה שתרכוש כמה יחידות דיור בפרויקט. אלא שכעת מתגלה כי גם מודל זה אינו חף מבעיות, וכי הנחות או תנאי תשלום בלתי מבוקרים עלולים גם הם לסכן את הפרויקט. כך קרה שקבוצת רוכשים שהתארגנה כדי לרכוש דירות מקבלן בפרויקט בתל אביב, גרמה בסופו של דבר לקריסתו.

ב־2004 יצא לדרך פרויקט שכלל 81 יחידות דיור בבניין בן תשע קומות ברחוב אברבנל 49, הנמצא בשכונת פלורנטין בתל אביב. הפרויקט שווק לרוכשי דירות להשקעה או לצעירים שידם משגת, ורוב הדירות בו הן דירות סטודיו בשטח של 52 מ"ר. הקומה התשיעית בבניין היא דירת פנטהאוז אחת.

הפרויקט נבנה על ידי היזם החרדי מאשדוד פנחס ברסלבר, הקשור לחצרו של האדמו"ר מפיצבורג, הרב האשכנזי הגדול באשדוד. עד לפרויקט זה התמקד ברסלבר בעיקר בבנייה עבור האוכלוסייה החרדית.

בשלב מוקדם של הפרויקט ניהלה קבוצת רוכשים, בהם 32 רואי חשבון מאותו משרד, מו"מ עם הקבלן כדי לקבל תנאי רכישה מועדפים. כמו כן הגיע אזר צרפתי יחיד שרכש שמונה יחידות דיור. בדיעבר התברר לרוכשי הדירות בבניין כי בניגוד לתנאי התשלום הסנטדרטיים שעליהם חתמו מול הקבלן, חברי הקבוצה לחצו על ברסלבר כדי שיאפשר להם לדחות 50% מהתשלום על הדירה עד מועד סיום הפרויקט.

לא ידעו על הקריסה

 

בעקבות זאת, בשלבים האחרונים של הפרויקט העבירו חלק מהרוכשים 90% מסכום הדירה לקבלן, בהתאם להתקדמות הבנייה, אולם כמחצית מהרוכשים נותרו עם חוב גדול הרבה יותר. ב־2008 קרס הקבלן, שפעל אז באמצעות חברת הבנייה "קריה נאמנה". מאז עומד הפרויקט כשהוא כמעט גמור, וחזותו נוטעת בלב העוברים והשבים את הרושם המוטעה כי מדובר בפרויקט נוסף שנמצא על סף סיום ובקרוב מאוד יזכו רוכשי הדירות בו לקבל את המפתחות לדירותיהם החדשות. אלא שבכל אותן שנים נמצא הפרויקט בשלבי בנייה מתקדמים - ללא פריצת דרך משמעותית.

איש העסקים יעקב מיטרני, שבתו רכשה דירה וחנות בפרויקט בתמורה ל־530 ו־200 אלף שקל בהתאמה, סיפר ל"כלכליסט" כי איש מיתר הרוכשים לא היה מודע כלל ל"תנאים המיוחדים" שקיבלו חלק מהרוכשים בפרויקט - עד לנקודת הקריסה. "מה שנדרש כדי לסיים את הפרויקט היה גימורים קטנים לדירות, הכשרת השטחים הציבוריים ועמידה בתנאים לטובת קבלת טופס 4", הוא אומר. מיטרני, בעברו סמנכ"ל בחברת הבנייה "בן יקר גת", החל לחקור את המקרה ולאחר שהחל לדבריו "להוריד אבק", התברר לו כי הסכום הנדרש לטובת השלמות הבנייה נאמד ב־2.5–3 מיליון שקל.

אלא שמחצית הרוכשים שלא היו מאוגדים תחת קבוצת רכישה לא היו מודעים לקריסתו של הקבלן בשלביה הראשונים, ולאחר שהעניין התגלה התברר להם כי במקום שחברי קבוצות הרוכשים יזרימו מיד את כספם לטובת השלמת הפרויקט קרה דבר בלתי צפוי - הם החליטו להיכנס לנעליו של הקבלן, בתמורה לוויתור על חלק מהחוב.

"חברי הקבוצה החלה לממן את הקבלן, אבל עם האוכל בא התיאבון, והם הציבו לו תנאים נוספים עד שסירב", מספר מיטרני. בשלב זה הגיעו חברי הקבוצה לבקש את חתימת יתר הדיירים כדי למנות מפרק מטעמם. רק אז, הוא אומר, התעוררו שאר הדיירים והגישו הצעה למנות מפרק מטעמם.

"אין כאן עבירה"

הסכנה שבקבוצות הרוכשים אמנם מזערית אך עדיין קיימת, בעיקר אצל יזמים קטנים שניתנים לסחיטה של הדיירים. עם זאת, לדברי עו"ד גל הררי ממשרד הררי לוטן, מקרה כזה יכול להישנות גם כיום - בהנחה שלא מדובר בפרויקט עם ליווי בנקאי סגור.

"אי אפשר למנוע מקבלן להעניק תנאים משופרים, ולאותם רוכשים יש הגנה על בסיס חוזי שמונעת מהקבלן לחשוף את פרטי ההתקשרות עמם. קבוצת הרוכשים אינה אשמה בחוזה המשופר שחתמה עליו, ואין כאן כל עבירה או הכרח מבחינתם להזרים כספים לפרויקט בניגוד לחוזה".

לאחרונה מינה בית המשפט שלושה עורכי דין לתפקיד מנהלים מיוחדים של הפרויקט, אך הרוכשים טוענים שמלבד כמה עובדים סינים הפועלים בבניין, אין בו התקדמות מהותית.

מהמנהלים המיוחדים של הפרויקט, עורכי הדין צבי רוטברט, וילי יצחק ודוד לוי, נמסר: "המנהלים המיוחדים פועלים ויפעלו גם בהמשך בהתאם להוראות בית המשפט".

תגובות הקבלן פנחס ברסלבר ומשרד רואי החשבון שהוביל את קבוצת הרוכשים לא התקבלו עד מועד סגירת הגיליון.