גברים בעבודה: כדור חופשי
עשרות גברתנים איטלקים מתאספים בפירנצה הציורית כדי להשתתף במשחק הכדור העתיק בעולם, שנגמר, איך לא, במהלומות
הסיפור הזה, מן הסתם, לא התרחש במציאות אבל אינו מופרך לחלוטין. משחקי הכדור למיניהם היו מחזה של יום־יום ברחובות ובחצרות פירנצה, בירת מחוז טוסקנה. המחוז, שהוא ערש הרנסנס, היה מגרש המשחקים של אמנים כליאונרדו דה וינצ'י ורוקיו ובוטיצ'לי, אבל דרך חלונות הסטודיו שלהם הגיעו מבחוץ קולות ממגרש משחקים אחר לגמרי. בפיאצה סנטה קרוצ'ה התכנסו כמה פעמים בשנה המובחרים שבזכרי העיר לשעשועי כדור, שנקראו אז ונקראים עד היום Calcio Storico או בפשטות Calcio ("בעיטה" באיטלקית).
על הגבריות האיטלקית אין עוררין ואין צורך להרחיב את הדיבור. שמם של הגברים האיטלקים יצא למרחוק והם מביאים איתם אל מגרש החול שבכיכר הנ"ל את כל מטען הטסטוסטרון שאפשר לבקש ואת הדם האיטלקי החם. די ברור איך העניין ייגמר.
ארבע קבוצות (הכחולים, האדומים, הלבנים והירוקים) בנות 27 שחקנים יתייצבו ב־18, 19 ו־24 ביוני בארגז החול הענק שבלב העיר לטורניר השנתי. החוק היחיד בטורניר המגביל את המשתתפים הוא איסור בעיטות לראש, מה שמשאיר המון המון גוף פנוי לפגיעות, כיד הדמיון הטובה. הכל הולך: חניקות, בעיטות, מרפקים ועוד ועוד. כל ארסנל הנזקים הכירורגיים והאורטופדיים עומד לרשות הספורטאים בבואם לנסות ולהעביר את כדור המשחק לצד של הקבוצה היריבה. כשסביבם שכיות החמדה של אחת מהיפות בערי העולם, נאבקים המשתתפים זה בזה במשך 50 דקות עד הכרעה או עד שבירת עצמות או שתיהן. שתיים מארבע הקבוצות יגיעו למשחק הגמר. את קרב התרנגולים האנושי מנהלים שופט ראשי ושישה שופטי משנה, המנסים כמיטב יכולתם לשוות לקטטה ההמונית מראית עין של אירוע ספורט.
אולי כאן המקום למתוח (בזהירות) ביקורת על האאוטפיט המגוחך שהמשתתפים מחויבים לעטות על גופם. מדובר בשעטנז מטופש של מכנסיים וחצאית מפוספסים, סטייל הצעקה האחרונה של אופנת רנסנס גרועה במיוחד. ועוד אומרים שהאיטלקים יודעים להתלבש.
תגובה אחת לכתיבת תגובה