אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בתי ההדין לעבודה גבו אגרה מיותרת, אך המדינה לא מחזירה את הכסף צילום: shutterstock

בתי ההדין לעבודה גבו אגרה מיותרת, אך המדינה לא מחזירה את הכסף

בתשובת המדינה לביהמ"ש המחוזי היא מודה כי הגבייה נעשתה בניגוד לנהלים ותיפסק מעתה, אך מבקשת לדחות את הבקשה בעניין ושלא להחזיר את הכסף לתובעים הקודמים

30.05.2011, 09:55 | מיקי פלד

המדינה לא מוכנה להשיב לתובעים בבתי הדין לעבודה אגרות שהיא מודה שגבתה בטעות - כך עולה מתשובת המדינה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא האגרות, שהגיעה לידי "כלכליסט".

בתשובת המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מודה כי הגבייה נעשתה בניגוד לנהלים ותיפסק מעתה, אך מבקשת לדחות את הבקשה בעניין ושלא להחזיר את הכסף לתובעים הקודמים.

מאז שנכנס לתוקפו לפני כשנתיים תיקון 24 לחוק הגנת השכר, יכול עובד להגיש ביתר קלות תביעה לפיצוי על נזק לא ממוני. הדבר בא לידי ביטוי למשל בעת הפרה של דרישות החוק בכל הנוגע להודעה לעובד על תנאי עבודתו. כך, גם אם משכורתו של העובד שולמה על פי חוק, הוא יכול לתבוע סוג כזה של פיצוי אם לא קיבל תלוש שכר מסודר.

על פי תקנון אגרות בתי הדין לעבודה שנכנס לתוקף ב־2008, תביעה על הפרה של חוק הגנת השכר פטורה מאגרה. כמו כן, מאז 2009 נכלל בהגדרת הפטור גם פיצוי על נזק שאינו ממוני. למרות זאת, מזכירויות בתי הדין המשיכו לגבות אגרה בשיעור של 1% משווי התביעה על הפיצוי הלא ממוני הנתבע.

על פי הערכת התובע, המיוצג על ידי עו"ד ערן גולן, מדובר בכ־11 אלף איש ששילמו את האגרה בשנתיים האחרונות. לדבריו, האגרה הממוצעת ששולמה בשל סעיף זה בתביעה עמדה על 500 שקל, ובשל כך עמד הסעד שביקש התובע על 5.5 מיליון שקל.

המדינה, באמצעות עו"ד רחל ווזנר מפרקליטות מחוז ירושלים, טענה לעומת זאת כי מדובר במספר מועט מאוד של תובעים שנעשתה לגביהם טעות בגבייה, אולם נמנעה מלמסור מספר מדויק יותר לבית המשפט אלא אם כן תתבקש לכך. כמו כן, כתבה עו"ד ווזנר כי רק חלק מבתי הדין לעבודה נהגו כך ולא כולם, ובמהלך השנתיים האחרונות רועננו הנהלים לגבי הפטור מאגרה.

תגיות