ביניש לחברי הכנסת: "הרפו מנסיונכם לפגוע בבית המשפט העליון"

"הצעות חוק שונות מבקשות לקעקע את כוחו של בית המשפט על מנת להגדיל את ההשפעה הפוליטית בניהול המערכת השיפוטית; זו הפחדה שלפיה נדמה כאילו הבעיה במדינה היא השתלטות בית המשפט העליון באופן שהרשויות אינן יכולות לבצע את עבודתן" - כך אמרה הערב נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, במושב הפתיחה של הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.

במושב משתתפים בנוסף גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שר המשפטים, יעקב נאמן, מפכ"ל המשטרה, רב ניצב עו"ד יוחנן דנינו, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, וראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון.

לדברי ביניש, "אחרי 60 שנות שיטת משפט אנחנו עדיין ממשיכים לדון במעמד בית המשפט העליון ובעבודת הוועדה לבחירת שופטים. אין הצדקה לשוב ולפתוח נושאים אלה פעם אחר פעם, אין צורך שחברי כנסת שונים יחפשו דרכים להגביל את בית המשפט העליון ואת הליך מינוי השופטים. מגמה זו היא חתירה נגד אושיות השיטה. במשולש שלוש הרשויות יש מוסדות הפועלים על בסיס ייצוגי - הממשלה והכנסת. נכון וראוי שמוסדות אלה יבטאו את מיצוב האוכלוסייה בהתאם לתוצאות הבחירות. בית המשפט לעומת זאת לא נועד לייצג כתמונת ראי את הכנסת. באופן מלאכותי ומגמתי יש ניסיון הפחדה בכך שמשמיעים טענה לפיה בית המשפט פולש לתחומן של רשויות אחרות וחורג ממתחמו הלגיטימי.

"שמענו על כוונה חדשה לעסוק בה והיא ביטול 'שיטת הסניוריטי' (שיטה שלפיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון הוא זה המיועד לתפקיד נשיא בית המשפט, אה”א). המשמעות של הקריאה הזו היא פגיעה בעצמאות בית המשפט. יש מוסד אחד בישראל שכאשר נכנסים אליו אין יותר שאיפת התקדמות. זוהי אי תלות ועצמאות מוחלטת ועל זו כל גאוותנו במערכת הזו. ראינו מה קורה במוסדות אחרים כשיש מירוץ לראשות המערכת. מי שחושב שצריך להכניס את זה לבית המשפט טועה ומטעה את הציבור. הטוענים לכך לא בדיוק יודעים מהו תפקידו של שופט בבית המשפט העליון. הכנסת מרוץ מסוכן כזה עלול לפגוע בצורה בלתי רגילה במוסד החשוב הזה". 

ביניש הוסיפה: "עוד שמענו על רעיון לבחור שופטים בבחירות כלליות של הציבור, והצעות אחרות. הכל כדי לפגוע בקיים וכדי לנטרל את הבית המשפט כערכאת ביקורת. אלו מגמות שעומדים בניגוד לערכי הדמוקרטיה של ישראל. במדינה שבה יש מאמץ ללחימה שבמשפחות פשע, מיגור השחיתות, במקום לחזק את הזרוע השיפוטית, יש מקרבנו המחפשים לצמצם את כוחה. אני פונה למשפטנים כאן ולאנשי הציבור, הרפו מניסיונכם מלערער את יסודות השיטה וכוונו את הדברים לטעון שיפור". 

נאמן: "להעניק תואר 'מומחה' לעורכי דין"

שר המשפטים נאמן ציין בנאומו כי יש לקבוע אמות מידה לעורכי דין לקבלת תואר "מומחה" כפי שיש במקצועות אחרים. "זאת כדי שלקוח ידע שעורך הדין שנותן לו שירות הוא אכן מומחה ושלא אחד שעבר זה עתה את בחינות הזיכרון של לשכת עורכי הדין".

ראש הלשכה, גיא-רון, אמר: "ביטוי נוסף לשחיקת מעמדו של המקצוע הינו ריבוי התלונות שמתקבלות בלשכה על אלימות נגד עורכי דין. לנוכח ריבוי המקרים לאחרונה, בהם ננקטה אלימות נגד עורכי דין במסגרת תפקידם המקצועי, יזמה לשכת עורכי הדין הצעה לתיקון חוק העונשין, הקובעת כי תקיפת עורך דין ועובד סוציאלי תיחשב תקיפת עובד ציבור. העונש שיוטל במקרה כזה הוא עונש מחמיר של חמש שנות מאסר. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בינואר".

 

וינשטיין: “אקים גוף שיפקח על מינויים בשירות הציבורי"

היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין אמר כי בכוונתו להקים גוף ביקורת במשרד המשפטים, אשר יפקח על הליך המינויים בשירות הציבורי, גם אם יביא לכך שלא תמיד הוא יובא בפני ועדת המינויים בשירות הציבורי בראשות השופט יעקב טירקל.

וינשטיין אמר את הדברים על רקע האירועים במינויים של רבים מבכירי השירות הציבורי בישראל, לרבות המפכ"ל דנינו ויואב גלנט. השופט טירקל שישב באולם שמע את הדברים ומאוחר יותר הגיב עליהם ואמר כי וינשטיין לא התייעץ על הנושא עמו, אך הסכים כי לממשלה אכן יש סמכות לאשר או לבטל מינוי מבלי להביאו בפני הוועדה שבראשה הוא עומד. מאוחר יותר פרסם משרד המשפטים הודעה שלפיה הגוף שבו מדובר אינו בא במקום ועדת טירקל, אלא הכוונה היא לגוף פנימי שיסייע לגבש עמדה בצורה מושכלת בבואו לבחון מינויים.

 

דנינו: “ההיערכות לחודש ספטמבר – משימה לאומית"

מפכ"ל המשטרה רב ניצב ניצב יוחנן התייחס לעבודת המשטרה ואמר: "המשטרה נמצאת בפני תקופה של שינוי ורפורמות, תקופה שבסופה יזכו האזרחים למשטרה נבונה, אחראית וערכית. היכולת הזו לאזן בין האכיפה לבין המניעה, טמונה בערכיו של השוטר הישראלי. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן גוריון בחר לבחור בניקיון כפיים בתיאורו את טיבה של המשטרה. יש לנו משטרה מצוינת".