צילום: עמית שעל
השורה התחתונה: מצטיינות בטווח הארוך, מסוכנות בקצר
הקרנות בעלות הסיכון הגבוה, שזכו לציון של חמישה כוכבים ממורנינגסטאר, מוכיחות שנכונות לספיגת הפסדים יכולה להשתלם בטווח הארוך. קרנות אלו היכו את המדדים בסיכום שלוש שנים, למרות ירידות חזקות נקודתיות
לפני שבוע הצגנו כאן את קרנות הנאמנות שזכו לציון חמישה כוכבים ממורנינגסטאר והנן בעלות סיכון נמוך. דירוג הסיכון של מורנינגסטאר נקבע לפי ביצועיהן של הקרנות בזמני ירידות בשוק - כך שקרן שירדה פחות ממדד הייחוס בשוק דובי זכתה לדירוג הסיכון הנמוך ביותר.
כך, לפי הגדרה זו, מצאנו כי דווקא קרנות מנייתיות עם ציון של חמישה כוכבים בלטו בדירוג סיכון נמוך יחסית לקטגוריה שלהן, אף שתמהיל תיק ההשקעות שלהן נחשב לרוב כאגרסיבי.
היום נציג כאן שבע קרנות מתוך תשע, שזכו לדירוג הסיכון הגבוה ביותר ובכל זאת קיבלו ציון של חמישה כוכבים ממורנינגסטאר - וכולן הן קרנות אג"ח (שתי קרנות אחרות בסיכון גבוה, שזכו לחמישה כוכבים, הן קרן מק"מ שיא של אקסלנס וקרן מגדל דיקלה אירופה).
כיצד מתיישב דירוג הסיכון הגבוה עם הציון של חמישה כוכבים? התשובה לכך נעוצה בביצועי הקרנות לאורך זמן.
בטווחים הקצרים של שלושה חודשים, שנה ושנתיים, רוב הקרנות הללו הציגו ביצועי חסר משמעותיים ביחס לממוצע הקטגוריה שלהן - עובדה שעשויה לגרום לכל משקיע שסולד מסיכון לברוח מהן. אלא שבטווח הארוך תשואותיהן היו טובות מאוד ופיצו על הירידות - כך שיחס הסיכון־סיכוי שלהן גבוה. למי שמוכן לספוג ירידות בפרקי זמן קצרים, קרנות אלו מספקות סיכוי טוב מאוד לתשואה שמעל ממוצע השוק לאורך זמן.
נפילות מעבר לממוצע
קרנות אלו מאופיינות בתנודתיות גבוהה, הבאה לידי ביטוי גם בסטיית תקן הגבוהה פי שניים או שלושה מהממוצע, ורק לאורך תקופה ארוכה מספיק של שלוש שנים הן מוכיחות כי הסיכון הרב שהן כוללות, משתלם - ולכן זכו לציון חמישה כוכבים.
שימו לב גם לנתון ה־Downside Ratio המשקף את ביצועי הקרנות בשוק יורד ול־Upside Ratio המייצג את ביצועיהן בשוק עולה. תשואת מדד הייחוס נחשבת כ־1. בשוק עולה המטרה היא להציג Upside של יותר מ־1, בעוד שבשוק יורד המטרה היא להציג Downside של פחות מ־1 (כלומר, ירידה נמוכה יותר מהמדד).
עם זאת, הקרנות בדירוג סיכון גבוה, כפי שניתן לראות, הציגו בזמני ירידות נתון הגבוה בהרבה מ־1 - כלומר רשמו נפילות משמעותיות מעבר לנפילת מדד הייחוס.
מנגד, הן הצליחו לרשום עליות גבוהות בהרבה מהמדד בתקופות של עליות.
גם ממוצע החבטות שלהן - אחוז החודשים שבהן היכו את המדד הן בעליות והן בירידות - טוב יותר מממוצעי הקטגוריות, ובסיכומו של דבר תשואותיהן לשלוש שנים - הן התשואה הכוללת והן התשואה מתואמת הסיכון של מורנינגסטאר - גבוהות בהרבה מהממוצע.
קרן KZI אג"ח!, למשל, שגייסה 84 מיליון שקל בשנה האחרונה ומנהלת היום כ־154 מיליון שקל, היכתה את ממוצע הקטגוריה (של 178 קרנות מעורבות זהירות) הן במדידה של שנתיים והן בשלוש שנים, אף שבמהלך שבעה חודשים בשנת 2008 היא צנחה בלא פחות מ־34.5%.
לנצל הזדמנויות קנייה
לפי ארז זלצמן, מנכ"ל ומנהל סיכונים ראשי בבית ההשקעות KZI, אסטרטגיית ההשקעה של הקרן מבוססת על ניצול הזדמנויות קנייה בשוק יורד, בנכסים שבהם "הסיכון המבני לא השתנה והסיכוי להרוויח גדול". לדבריו, לאחרונה נוצרו הזדמנויות קנייה מעניינות, ככל שהפחד וירידות השערים בשוק גוברות, ובמצב זה נכנסת הקרן לפוזיציות.
לדוגמה, איגרות החוב של אלביט הדמיה נראות לזלצמן כעת כהזדמנות מעניינת: "זו חברה עם היסטוריה של פעילות טובה, שעמדה בהתחייבויותיה בעבר, ידעה להשביח נכסים ולממש אותם. גם אם נגיע להסדרי חוב, בסופו של יום מחזיקי האג"ח יקבלו את כספם בחזרה".
בתקופות של אופוריה בשוק ההון הקרן תצא מפוזיציות ותחזיק בכרבע עד שליש מערכה במזומן. נכון לסוף פברואר, היא החזיקה בכ־30% מזומן ובכ־70% באג"ח - העיקריות שבהן של כלכלית ירושלים, מירלנד, אפריקה ישראל ודלק נדל"ן.
"סטיית התקן למעשה אינה מקדם סיכון אלא מקדם של הפחד בשוק", טוען זלצמן. "השקעה בנכסים המתאפיינים בסטיית תקן גבוהה אולי אינה נוחה למשקיעים, אך היא עובדת לאורך זמן".
הכותבת חברה בצוות IFO, מפיצי מוצרי Morningstar בישראל
השורה התחתונה
הקרנות שזכו לציון חמישה כוכבים למרות הסיכון הגבוה מדגימות את חשיבות מדידת הביצועים לאורך שלוש שנים. בראייה של שנה ושנתיים, רוב הקרנות הציגו ביצועי חסר משמעותיים ביחס לשוק, ומשקיע שהיה מוכן לסבול נפילות אלה, זכה ב"פרס" של תשואה גבוהה בטווח הארוך
2 תגובות לכתיבת תגובה