סולם הדירוג של מורנינגסטאר: לא התנודתיות קובעת, אלא הסיכון להפסד

מורנינגסטאר נעזרת במדד סיכון ייחודי, הפועל באופן שונה ממדדים מסורתיים כגון הבטא וסטיית התקן, שמתייחסים הן לתשואה עודפת והן לתשואת חסר כאל תנודתיות. גם מדד שארפ מעניק דירוג סיכון גבוה לתנודתיות באשר היא, בין אם שלילית ובין אם חיובית.

מתודת מורנינגסטאר, לעומת זאת, "מענישה" סיכון גבוה, ומתגמלת תשואה גבוהה בכל מצב, על בסיס ההערכה כי הפחד הגדול ביותר של משקיעים הוא להפסיד כסף. לכן, סיכון מוגדר כביצועי חסר ביחס לתשואה חסרת סיכון שהנה תשואה הפחותה מזו של מק"מ.

• חישוב פרמטר הסיכון של קרן מתבצע על ידי חיבור כל התשואות החודשיות העודפות והחסרות של הקרנות בקטגוריה (מעל ומתחת לתשואת המק"מ) וחילוק במספר החודשים. המספר שמתקבל הנו ממוצע הסיכון של הקטגוריה, ומולו כל קרן נמדדת. ככל שהמספר נמוך יותר, הסיכון נמוך יותר.
  

• תשואת מורנינגסטאר היא חישוב התשואה העודפת, המנכה עלויות (כגון שיעור הוספה) וכן את תשואת המק"מ. התשואה נמדדת בהשוואה למדד המק"מ או לממוצע התשואה של הקבוצה - הגבוה מביניהם.
  

• הפרמטר של תשואה מתואמת סיכון מייצג את תשואת הנכס, בהתחשב ברמת הסיכון שלה. מדובר במדד חשוב ביותר לטיב הניהול של הקרן, המאפשר בראייה ארוכת טווח של שלוש שנים, לשפוט כמה סיכון היה צריך להקריב כדי להשיג את התשואה הכוללת של הקרן.