צילום: יניב כהן
שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן: "בשלום עושים פשרות בצורה לא מכובדת"
בפאנל מפתיע בכנס לשכת עוה"ד באילת דנו הדוברים בפשרות במסדרונות בית המשפט. עורכי דין בכירים הודו בחשש כבד מתוצאות אי־קבלת הצעת השופט לפשרה, ואילו השופטים בתורם הודו כי רבים המקרים שבהם נעשות פשרות באופן לא ראוי
"עורכי דין בארץ מסכימים לעתים לפשרות של שופטים מחשש לנקמנות. הם חוששים שאם יסרבו להצעת הפשרה של השופט וההליך ימשך, הפשרה תהפוך בסופו של דבר לפסק הדין" - כך אמר אתמול (ג') במהלך כנס לשכת עורכי הדין המתקיים באילת עו"ד דורי קלגסבלד.
הדברים נאמרו במסגרת פאנל בנושא פשרות ועסקים במסדרון בית המשפט. במושב שהנחה עו"ד גלעד כ"ץ השתתפו פרט לקלגסבלד גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, שופטת העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן, נשיא המחוזי בדימוס אורי גורן ופרקליטי הצמרת פיני רובין ורם כספי. הדוברים הרשו לעצמם לדבר בחופשיות יחסית ושחררו כמה הצהרות מפתיעות ביחס לנושא הנחשב טעון.
שמגר: "ביהמ"ש אינו אמור ללחוץ לפשרה"
את הפאנל פתח שמגר, שהתבטא בנחרצות נגד הפעלת לחץ על ידי בית המשפט. שמגר אמר כי "בית המשפט בהחלט יכול לנסות להעלות הצעת פשרה, אבל זו תמיד תהיה בגדר הצעה ולא יותר מזה. אני מתנגד ללחץ של בית המשפט להגיע לפשרה. תפקידו של בית המשפט הוא לא ליצור לחץ, אלא ליצור הסדר מוסכם ומקובל על שני הצדדים".
לאחר שמגר נשאה דברים השופטת שטרסברג־כהן שטענה כי מדובר בפאנל עקר: "אנחנו בהרכב שחסר שופט מהערכאות הראשונות - שם נעשות פשרות ולא בהכרח טובות. למשל, בבתי משפט השלום, בהם עושים פשרות בצורה מאוד בלתי מכובדת. אני שמחה להיות בחברת הסופר־סטארז אבל זה חסר".
נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב בדימוס אורי גורן אמר: "השאלה הראשונה שאני שואל היא האם הדייג אוהב דגים. האם שופטים אוהבים פשרות, עורכי הדין והלקוחות. והתשובה היא כן, אבל תלוי איך עושים את הפשרה, והאם מנטרלים אתה לחץ. אין פשרות טובות שנעשות תחת לחץ. טוב ששופט בקדם משפט, כשהוא שומע את הצדדים ומכיר את התיק, מציע הצעות שונות. אני לא חושב שהפשרה היא בניגוד לחוק. בבית משפט מחוזי הפשרות הן מסוג שונה מאלה שבבתי משפט השלום, אבל הפעולה של הפשרה היא חיובית. הסיפוק של השופט כשהוא מצליח לפשר הוא גדול מאוד. קודם כל כי הוא מוריד מעל עצמו עול של תיק, ויש לו כמה מאות כאלה. אבל ההנעה וההנאה האמיתית של השופט זה שהצדדים יוצאים מחויכים ועורכי הדין מתחבקים".
עורך הדין רם כספי, פרקליטם של בכירי אנשי העסקים והחברות במשק, אמר: "בעניינים אזרחיים יש לחץ לפעמים ואני לא רואה בזה דבר פסול. יש פסול בזה שאומרים לנו לעשות את זה תוך דקה וחצי. אבל עקרונית אני בעד". כספי הוסיף: "לפעמים עורכי הדין מתפללים כשהם נכנסים לאולם 'הלוואי שהשופט יציע לנו לדבר'. זה משום שהם חוששים שאם הם ירימו טלפון לפני המשפט, הם ייראו בעיני לקוחם כחלשלושים. כשהשופט אומר 'יעלה העד הראשון', אתה מקבל הלם. אני רוצה להגיד - החיים מלאים בבעיות, אבל החיים גם מלאים בפתרונות. בישראל יש בעיה לכל פתרון".
קלגסבלד: "חשש שפשרה תהפוך לפס"ד"
עורך הדין הבכיר דורי קלגסבלד אמר: "האווירה היום היא כזו שמעודדת פשרות. יש גישור, בוררות חובה, וגם לחץ העבודה מעודד זאת. אני רוצה להסתייג מפשרה שמציע היושב בדין. פשרה מוצלחת היא יצירת עסקה שמשרתת ומשקפת את האינטרסים של שני הצדדים. שופטים הם לא בעלי מומחיות לבניית עסקה שתשקף היטב את האינטרסים של הצדדים. המומחיות שלהם היא בפסיקה אך לא בעשיית עסקה. הכניסה לתחום הזה צריכה להיות בזהירות ובצניעות".
קלגסבלד הוסיף "כדאי לשים על השולחן את הקלפים, את החשש מלחץ שיפוטי. החשש הוא, שאם אחד הצדדים יסרב להצעת הפשרה או ללחץ וההליך יימשך, הפשרה תהפוך לפסק הדין שאולי דעתו של השופט ננעלת על הפשרה, והוא יכול להמשיך איתה עד פסק הדין מתוך מחשבה שזה הפתרון הטוב יותר והוא מונע מעצמו לשנות את דעתו".
עוד טען קלגסבלד כי יש גם חשש של הצד שסירב לפשרה מקמנות שיפטית. "לא רצית לקבל את ההצעה בפשרה, תקבל אותו בפסק דין, ואני ראיתי לא מעט מקרים כאלה שצדדים נאלצו בחוסר רצון להסכים לפשרה מתוך חשש של מה יקרה אם יסרבו להצעה", אמר קלגסבלד והוסיף: "זה בסדר לשופט להציע להידבר, אבל אני לא חושב שהוא צריך לעשות את ההידברות, אלא עדיף לו לשלוח את הצדדים לעשות את זה אצל עו"ד מיומן. זו דרך יותר טובה מאשר פירוט הפשרה על ידי בית המשפט".
רובין: "אני מצפה שהשופט ינסה לפשר"
עורך הדין פנחס רובין התייחס גם הוא לדברים. "כשאני פוסע לאולם בית המשפט אני מצפה שהשופט ינסה לכנס את הצדדים לכדי פשרה. כשהשופט קורא לעד הראשון אני מתאכזב. לא אכפת לי שהשופט יציע פשרה או לנסות ולגשר בינינו גם כשאני משוכנע בצדקתי ושאני אזכה. אני עדיין מצפה מבית המשפט שינסה, ובלבד שהוא קרא את התיק ומכיר אותו על בוריו. גם כשאני מרגיש בתיק איתן מאוד ואני מרגיש בטוח להציע להיפגש ולנסות ללבן את הדברים". יחד עם זאת, סייג רובין: "שופט שנוזף בצד שלא מוכן להתפשר, זה מעשה שלא ייעשה ויש מעט שעדיין עושים את זה. אצלי זה יוצר אנטגוניזם. כשהערה על הצורך להתפשר הופכת לגערה זה יוצר אצלי בדיוק ההפך. אבל אם שופט יודע לעשות את זה בין הטיפות ובזהירות, המלאכה השיפוטית נעשית בצורה מצוינת".
רובין התייחס לסכנות שיש בניסוח פשרות במסדרון בית המשפט: "כאן נקרית בדרכנו סכנה שכולנו חוטאים בה, ואלה הפשרות במסדרון כשאנו מנסחים אותן על פיסת נייר אקראית רק בשביל לצאת עמן מבית המשפט. אם היו מותירים לנו לצאת למשרדנו, יכול להיות שהיא לא תצלח, וזה נכון. אבל הניסוחים החפוזים האלה, שלא היינו מעלים על דעתנו לעשות לו היינו עושים זאת במשרדנו, זה לא משרת את הלקוח. פשרה שמושגת בחיפזון, סיכוניה בצידיה מבחינת ניסוחיה. כולנו חוטאים בכך ומוטב שנשמור על עצמנו מהעניין הזה", אמר רובין.
נושא נוסף שאליו התייחס רובין היה הנקמנות, "כל אחד עם ניסיונו הוא. הופעתי בפני שופט במספר תיקים מהגדולים והמתוקשרים שהיו בישראל. ובאחד הדיונים אמר השופט שיש לו פשרה להציע לנו. והוא הגדיל לעשות כשקרא ללשכתו והוציא נייר מודפס. החברה הפיננסית הגדולה התלבטה מאוד מה עלינו לעשות, שכן הוא כבר חרץ את הדין. שותפי לשעבר זליכוב אמר אנחנו לא מתפשרים, השופט מבלף. חזרתי לבית המשפט ואמרתי שאנחנו מסרבים לפשרה. פסק הדין היה הפוך לחלוטין מהצעת הפשרה. יש שופטים ויש שופטים ואני לא חושש מנקמנותם".
השופט גלעד נויטל בפאנל על עבירת המרמה: "צמצום עבירת המרמה והפרת אמונים יפגע ביכולת ההגנה על החברה"
בפאנל בנושא עבירת המרמה שנערך בכנס שלשום, אמר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל כי "אם מישהו חשב לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים או לצמצם אותה הוא יפגע ביכולת החברה הישראלית להגן על עצמה".
אמירותיו של נויטל היו מפתיעות, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא מנהל בימים אלה את משפטו של פרקליט הצמרת יעקב וינרוט, המואשם בין השאר בביצוע העבירה. נויטל הדגיש בדבריו כי עבירת המרמה עדיין עומדת על שתי רגליה, למרות חילוקי הדעות שאפיינו פסיקות של בתי משפט ביישום העבירה, לרבות פסק הדין בפרשת הנגבי. לדברי נויטל, "אין לבטל את העבירה, אלא לפרשה כראוי. הפתרון הוא בפרשנות, ודאות אף פעם לא תהיה".
בפאנל השתתפו עוד המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים שוקי למברגר, שר הרווחה לשעבר חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג, פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס ועוה"ד דרור ארד איילון. הפאנל הונחה על ידי עוה"ד דבורה חן.
נויטל הוסיף כי "ככל שהאיש בכיר יותר, כך תשומת הלב גדולה יותר למעשיו. בסופו של דבר זה מגיע לשכל ישר".
נויטל אמר כי: "מה שקובע בעבירה הזו זה ראיות. אם יש ראיות מעבר לספק סביר, הנאשם יורשע". חן הקשתה ושאלה "איך אפשר להסביר חילוקי דעות מהותיים בין השופטים למשל בפסק דין צחי הנגבי, שעסק במינויים פוליטיים - שזה ה'הארד קור' של מרמה והפרת אמונים" נויטל השיב: "פסק הדין בעניין הנגבי, עם כל הכבוד, ניתן בערכאה שאינה בהכרח מחייבת. כשאני חושב על משהו מבחינה משפטית, יש לי פסיקה של בית משפט עליון, יש פסיקה שבה מביאים אינספור דוגמאות שבהן מראים מתי זה פלילי ומתי זה אתי. את קו הגבול בית המשפט קובע באלפי תיקים בשנה. וכל מה שנותר לעשות זה להחליט בחוכמה בתיק הבא".
בנוגע להשפעת הדברים על פעולתו של איש הציבור אמר ח"כ הרצוג כי "רמת הממשק שלך כאיש ציבור היום היא מטורפת. SMS, ביפרים, אימיילים, ואתה לא יכול לדעת אם אתה מבצע טעויות", אמר הרצוג והוסיף: "חד־משמעית יש תחושה בקרב הציבור שהדרג הנבחר הוא לא מוסרי. אכן, המערכת הפוליטית קנתה 'ביושר' את כל מה שחושבים עליה, אבל לא כולה כזו. אני חושב שבסך הכל הדברים נמצאים במגמת שיפור, בעיקר בכל מה שקשור למינויים".
עו"ד למברגר התייחס לתזכיר החוק בעניין עבירת המרמה והפרת האמונים, המציע לשנות את נוסח החוק, כאשר בדברי ההסבר מצוין כי נוסח החוק כיום אינו טוב. למברגר אמר כי "אני הייתי משאיר את החוק כמו שהוא. גם לגבי העבירה המעורפלת, הלא ברורה, אותו כאוס נורמטיבי, נכון - זו עבירה שאינה מוגדרת דיה, אבל היא לא חריגה".
"נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק בחן את העבירה וקבע שהדרך הראויה היא לא ביטול החוק אלא פרשנות החוק", אמר למברגר, וציין את פרשת רשות המסים שבה לאחר כשנה מאז פתיחת המשפט בה, הנאשמים הודו בחלק מהמיוחס להם. “בסופו של יום, כאשר השמיעו את ההקלטות בבית המשפט, לא היה לנאשמים מה לעשות אלא לטמון את הראש בספסל שבו הם היו ישובים ולהגיד 'טעינו, אנחנו רוצים הסדר טיעון', וברשות המסים היתה שחיתות רוחבית עמוקה", אמר למברגר וסיכם: “לא בטוח שהיינו יכולים לקבוע את הגדרת העבירה מראש".
תגובה אחת לכתיבת תגובה