איך צריכה להיראות ליגת לוטו?

בשבועות האחרונים אני מסתובב עם התחושה שצריך לנער את ליגת־העל בכדורסל. נכון, זה לא חדש שהליגה מקרטעת, וגם ככה כל הזמן נעשים ניסיונות שונים לשחק עם המבנה והחוקים שלה, אבל בעונה כל כך טובה של מכבי תל אביב, ואחרי פיינל פור שלכולם כבר די נמאס ממנו, התחזקה ההרגשה שאנחנו מגיעים לעוד נקודת מפנה. ששוב הגיע הזמן לעשות משהו.

מנהלת הליגה, אולי מתוך הכרה בנושא הזה, ואולי מתוך תחושה שצריך למצוא פתרון כלכלי וספורטיבי לדומיננטיות של מכבי תל אביב, תדון במבנה הליגה בשבוע הבא.

ולכן, גם התחלתי להשתעשע ברעיונות לגבי מבנה חדש לליגה, ושיחקתי עם העקרונות שלו בהתכתבות אימיילים עם העיתונאי יואב גורן, שעסק במבנה הליגה בעבר. לקראת הפיינל פור גם חיפשתי תגובות של אנשים מהענף, שכולם אמרו לי לדבר איתם אחרי המשחקים. ואז באמת הגיע, התקיים ונגמר הפיינל פור הכי פחות מרגש והכי לא מעניין שהיה לנו מאז שהתחילו בליגת לוטו עם הפורמט הזה, ופתאום מודלפות מישיבות המינהלת ידיעות על כך שהליגה הולכת להקפאת ירידות ולמבנה סגור בשנים הקרובות — ועכשיו ברור: זה הזמן הכי טוב לזרוק הצעות לאוויר, בתקווה שמשהו יתפוס.

אז אנחנו מנסים.

שחקני מכבי תל אביב. אולי עדיף שלא ישחקו בליגת העל - כדי שכולם ידעו איפה הם עומדים באמת | צילום: ראובן שוורץ

1. מביאים קהל

בעיקרון, כל הצעה למבנה חדש לליגת־העל בכדורסל צריכה להתמודד עם הבעיות הכי גדולות של הליגה הזו. אני בחרתי להתמקד בבעיה אחת, וממנה לצאת למבנה שיעזור בטווח הארוך גם לטפל בבעיות אחרות. והבעיה המרכזית שזקוקה לטיפול היא כמות הקהל שמגיע למגרשים. הכל מתחיל ונגמר שם. כי אם יש קהל יש כסף, ואם יש כסף יש קבוצות טובות, ואם יש קבוצות טובות יש תחרות, ואם יש תחרות, ובכן, יש ספורט, ואז מגיע קהל. וכן הלאה.

אלא שכדי להתחיל ולהביא את הקהל, אתה חייב שיהיה לך משהו מעניין להציע לו. והבעיה היא כיום, במבנה הנוכחי של הליגה, כשכמעט כל הקבוצות מחתימות שחקנים על חוזים של עונה אחת בלבד כי הן לא יודעות מה יהיה מחר. מרבית הקבוצות פשוט לא יכולות לבנות מוצר שיעורר עניין.

2. סוגרים את הליגה

איך מתמודדים עם זה? קודם כל, סוגרים את הליגה. דיווחים שהתפרסמו בתחילת השבוע מציינים כי זה הכיוון שהמינהלת הולכת אליו, עם מחשבה ראשונית לסגור את הליגה לשלוש שנים. בלי עולות ובלי יורדות. וזה כיוון מבורך. אני מציע יותר מזה – לצרף קבוצות לליגה לחמש שנים, עם נקודת יציאה אחרי שלוש, בהנחה שאחד מהצדדים לא עומד בהתחייבויות שלו. זאת אומרת, כל הקבוצות ללא יוצא מן הכלל יוכלו להתחיל לחשוב לא רק שנה או שנתיים קדימה, אלא לבנות תכניות חומש באמת ארוכות טווח. כי הן יודעות שלפחות ההכנסה ממשחק בליגה העליונה מובטחת.

3. תשתית מינימום

כדי להצטרף לליגה, קבוצה לא תצטרך רק להעמיד תקציב מינימום, שזו הדרישה המרכזית כיום. הבעיה עם הדרישה הזו היא שהתקציב בגובה מסוים הוא שרירותי לחלוטין. וגם ככה לא לכולם יותר מדי אכפת אם באמת כל הקבוצות עומדות בו. במקום תקציב מינימום, קבוצות יצטרכו להציג "תשתית מינימום".

תשתית מינימום תכלול תקציב שיוכל להעמיד קבוצה תחרותית, אבל תחייב את הקבוצות לשלל פעילויות נוספות. היא תחייב מועדונים לחבור לעיריות ולספונסרים כדי לבנות אולמות שכיף להגיע אליהם. גם אולם של 2,000 מקומות ישיבה, שמקיפים את הפרקט או לפחות בנויים משני צדדיו, הוא כיפי. עם סידורי חנייה, תחבורה ציבורית, נגישות לנכים ודוכנים לממכר מזון ומרצ'נדייז — דברים שיהיו חובה ב"תשתית מינימום" — ההגעה לאולמות בכל רחבי הארץ תהפוך לחוויה חיובית.

אוהדי הפועל חולון. כל קבוצה תהיה חייבת להעמיד בתפקיד אחראי על טיפוח הקשר עם הקהילה אדם עם ניסיון בחינוך, וכל הקבוצות יהיו מחויבות לקיים פעילויות חינוכיות לאורך כל השנה עם ילדים מהסביבה | צילום: טל שחר

4. מערך שיווקי/חינוכי

עוד במסגרת "תשתית מינימום" קבוצות יהיו מחויבות למלא 70% מהיציעים — בכל דרך שיבחרו. כמו כן, הן יהיו חייבות לקיים לא רק מערך שיווקי (כיום קיים חיוב דומה מצד מינהלת הליגה) אלא גם מערך חינוכי. כל קבוצה תהיה חייבת להעמיד בתפקיד אחראי על טיפוח הקשר עם הקהילה אדם עם ניסיון בחינוך, וכל הקבוצות יהיו מחויבות לקיים פעילויות חינוכיות לאורך כל השנה עם ילדים מהסביבה.

אמנם, גם כיום לכל הקבוצות כמעט יש מערכי שיווק כאלה או אחרים, וחלק גדול מהן מקיים פעילויות קהילתיות, אבל לרוב זה נעשה מתוך הרצון הטוב של הבעלים ומנהלי הקבוצות. במציאות המוצעת כאן, כל הקבוצות יהיו חייבות לעשות את זה. כי אין דרך טובה יותר לטפח קהל.

5. טיפוח השחקן הצעיר

ובמצב הזה, כאשר קבוצות יכולות לרתום עיריות וספונסרים לטווח ארוך, ומטפחות קשר קבוע ורצוף עם הקהל הצעיר, וחייבות למלא לפחות 70% מהאולם — ושזה יהיה אולם נורמלי שכיף להגיע אליו — אפשר יהיה ללכת לשלב הבא, שהוא לא רק טיפוח האוהד הצעיר, אלא טיפוח השחקן הצעיר.

אלעד חסין, אחד המוחות היותר פתוחים בכדורסל הישראלי, חושב שכחלק מאותה "תשתית מינימום" יש לחייב קבוצות להעביר אחוז מסוים מהתקציב למחלקות הנוער. חיזוק הקשר בין מחלקות הנוער לבין הקבוצות הבוגרות יוכל בהכרח גם לעזור לשחקני בית לשחק עם הבוגרים (בטח כשאין פחד מירידת ליגה ויש אפשרות לבנות לאט) וגם להגביר את הקשר עם הקהל.

"זה שאין קהל במגרשים, זו בעיה שנובעת קודם כל מכך שאין הזדהות עם הקבוצות", אומר עידו קוז'יקרו, שחקן הפועל גלבוע/גליל, "והזדהות כזו אפשר ליצור רק אם הקבוצות יצליחו לשמור על סגלים דומים, עם כמה שחקנים ישראלים בולטים — ויש מספיק ישראלים טובים — למשך כמה עונות ברציפות". בליגה שבה אין חשש מירידה, ההכנסות מובטחות לכמה שנים קדימה, וכל קבוצה חייבת גם למלא את האולם, גם לטפח קשרים על הקהל הצעיר וגם להעביר כספים למחלקת הנוער — זה רק עניין של זמן עד שזה יניב פרי בדמות בסיס אוהדים נאמן.

6. בתים גיאוגרפיים

מעבר להצעה להציב "תשתית מינימום" בבסיס קיומן של הקבוצות, במקום תקציב מינימום, נדרש גם שינוי במבנה המשחקים. ובליגה סגורה עם 12 קבוצות, שיכולה פוטנציאלית לגדול מעט, אפשר וצריך לקיים לוח משחקים שונה במעט מהסידור הרגיל של שניים או שלושה סיבובים. במקום זאת, ההצעה היא לחלק את הליגה לשני בתים גיאוגרפיים, כאשר כל קבוצה משחקת נגד קבוצות מהבית המקביל פעמיים בעונה (שזה המצב כיום), נגד הקבוצות מהבית שלה, הקרובות אליה גיאוגרפית ארבע פעמים. מפגשים תכופים יותר עם קבוצות מקרבה גיאוגרפית יעזרו לעודד ולטפח יריבויות (ואנשי החינוך של הקבוצות ידאגו שהקהל הצעיר יבין שמדובר ביריבות ספורטיבית), יקלו על הקהל להגיע למשחקי חוץ ויעוררו את העניין. בטח כאשר קבוצות מחויבות למלא אחוזים נכבדים מהיציעים.

גל מקל נגד דייויד בלו. יותר גל מקלים בליגה שנשארים באותה קבוצה כמה שנים יביאו יותר אוהדים למשחקים | צילום: ראובן שוורץ

7. סדרות פלייאוף (בלי מכבי)

בליגה כזו, שכמעט כל הפעילויות שלה מוכוונות לטיפוח הדור הבא של האוהדים ושל השחקנים, אפשר לחשוב על עתיד טוב יותר לכדורסל. חסין חושב רחוק יותר. בליגה עם סדרות פלייאוף, מחויבות לתשתית מינימום והסתכלות ארוכת טווח הן כלכלית (ספונסרים ועיריות) והן מקצועית (השקעה במחלקות הנוער), עדיף יהיה לכולן אם מכבי תל אביב לא תשחק כאן במסגרת הליגה למשך שנתיים או שלוש. זה יעזור לקבוצות להבין איפה הן באמת עומדות, לבנות את עצמן בצורה חכמה ושקטה יותר, ואז, כשכל הליגה תהיה חזקה יותר, היא גם תהיה מקום טוב יותר למכבי תל אביב לשחק בו.

אפשרי?

אז נכון, משה קליסקי, יו"ר מכבי ראשון לציון, חושב שכל מה שכתוב כאן זה "הכל סיפורים", ושההצעה הזו "מתפרצת לדלתות פתוחות". אבל כשמנכ"ל מינהלת הליגה אדלי מרכוס בוחר להגיב להצעה הזו ב"יש כאן דברים שלא שווים תגובה" — מתגלית סתירה. כי אם התפרצנו לדלת פתוחה, זה אומר שעל העקרונות האלה, או דומים, כבר מדברים במינהלת. אז אולי זה כן שווה תגובה? בכל מקרה, הידיעות האחרונות בתקשורת מוכיחות שגם במינהלת יושבים אנשים שחושבים שמשהו חייב להיעשות. ככה שלפחות על דבר אחד כולם מסכימים.