ניצחון במשחקי טריוויה הוא רק ההתחלה: "ווטסון ישנה הכל"
פול בלום, שאחראי על השימושים המעשיים במחשב העל מבית IBM, חוזה שווטסון יחולל מהפכה בתחום הרפואה ויידע להזהיר אותנו מהתקף לב כמה שעות מראש. לדבריו, עדיין אי אפשר לדמיין את היקף היישומים שיגיעו מהמחשב
"ב-1948, כשפורסם המאמר הראשון על טרנזיסטורים, אף אחד לא הבין את ההשלכות שיהיו להם על החיים של כולנו", אומר בלום בראיון ל"כלכליסט". "כיום קל לראות איך הם שינו את הכול. אם היינו שואלים את יוצרי הטרנזיסטורים מה הם יעשו, הם לא היו יכולים לדמיין אפילו אחוז מהיישומים האפשריים שלהם. אותו דבר נכון לווטסון. יש לנו טכנולוגיה רבת עוצמה ואנחנו לא יכולים לדמיין את סוגי היישומים שיגיעו ממנה".
בלום, שישתתף בוועידה של איגוד תעשיית ההייטק שנפתחה היום (ד') בירושלים, עובד בימים אלו במרץ על הפיכת ווטסון ממחשב על שפותר שאלות טריוויה ליישום שימושי שיכול לסייע לנו בחיי היומיום. "IBM לא תעשה הרבה כסף מהשתתפות בשעשועונים, אז אנחנו מנסים לקחת את הטכנולוגיה וליצור ממנה יישומים לתחומים שונים. התעשייה הראשונה שאנחנו מתמקדים בה היא תעשיית הבריאות".
"ישנה את אופן קבלת הטיפול הרפואי"
אופן הפעולה של ווטסון מבוסס על פירוק משפט או ביטוי שמוצג לו למילות מפתח וחלקי משפט, והצלבתם מול מאגר הנתונים העצום שלו על מנת לאתר את התשובות בעלות ההסתברות הגבוהה ביותר.
אופן פעולה זה, אומר בלום, הוא אידיאלי בתחום האבחון הרפואי: "בתחום הרפואה יש הרבה נתונים, והרבה מידע רפואי קיים בכתבי עת ובספרים רבים. כל יום יש עוד תגליות ולרופאים קשה מאוד לעקוב ולהתעדכן בכל החידושים האחרונים בתחום. יש גם מידע על ההיסטוריה הרפואית של החולה ומשפחתו, מידע על תרופות שהוא לוקח ותגובות בין תרופתיות.
"אם אלך לרופא עם כאב גב, יש הרבה גורמים שיכולים לגרום לכאב הזה. אבל באיזה תכיפות הרופא בוחן את כל המידע הרפואי שיש לפניו? אולי הוא יבדוק מה קרה בביקור הקודם, אך לא תמיד יש לו גישה למידע מלא על ההיסטוריה הרפואית שלי ותרופות שנרשמו לי. אם אפשר לנתב את המידע הזה למערכת מחשוב ולגרום לה להבין אותו, זה יעזור לרופא לדעת מה הבעיה האמיתית שגורמת לכאב הגב", מסביר בלום. "ווטסון יכול לעבד את המידע המורכב הזה, ולקשר אותו לסימפטומים שיש לי. הוא יכול להבין את המידע, וליצור אבחנות על בסיסו. למשל, לדעת שהכאב אולי קשר למחלת כליות תורשתית שיש במשפחה שלי, ואשר לעתים מקרינה כאב לגב. ווטסון יסרוק את כל המידע הקיים וייתן אבחנות רפואיות עם שיעורי הסתברות לגבי רמת הדיוק שלהן. זה משנה את אופן קבלת הטיפול הרפואי - סוף סוף יהיה שימוש בכל המידע הרפואי הקיים. הרופא לבדו לא יכול לעבד את המידע הזה".מתי נראה את הטכנולוגיה הזו בשוק?
"אנחנו עובדים כעת עם כמה בתי ספר לרפואה בארה"ב. חוקרים, רופאים ומתכנתים עובדים ביחד בניסיון ליצור אב טיפוס לבחינה בשטח. לדעתי מדובר על משהו שיקרה בטווח הקצר יחסית - לא בעוד חודש, אבל נראה יישומים מהסוג הזה כבר ב-2012".
"בטווח הרחוק יותר כבר תהיה אפשרות ליצור יישומים שיכולים לחזות בעיות רפואיות עתידיות, על סמך מידע קיים ובשילוב נתונים רפואיים המתקבלים בזמן אמת. לא בלתי סביר שעל סמך מידע עדכני מישהו יוכל להודיע לחולה לב שמחובר למכשיר ניטור באופן קבוע בביתו שהוא צריך ללכת לבית חולים, כי בעוד שש שעות יהיה לו התקף לב".
באילו עוד תחומים אפשר יהיה לראות את הטכנולוגיה של ווטסון?
"תחום נוסף שאנחנו בודקים הוא מרכזי שירות לקוחות. בתחום זה הטכנולוגיה של ווטסון יכולה לשפר את העבודה של נציגי השירות ולעלות את שביעות הרצון של הלקוחות. אבל אחד הצעדים המשמעותיים שנראה בעתיד, הוא מתן אפשרות לגורמים חיצוניים לעשות בטכנולוגיה".
"אנחנו רוצים לחלוק עם שאר העולם את הטכנולוגיה שיצרו חוקרי IBM, ולאפשר למפתחים ליצור יישומים שהחברה עצמה בטח לא תחשוב עליהם. אני מצפה ליום שבו נוכל לפתוח את הממשק ולאפשר למפתחים חיצוניים ליצור יישומים המבוססים על הטכנולוגיה של ווטסון. יש הרבה חדשנות בעולם, ובמיוחד בישראל".
יישומים חיצוניים אלו, טוען בלום, יכולים לשנות את העולם מן היסוד: "אם היינו שואלים אנשים שפיתחו את האינטרנט בשלביו הראשונים איזה מן שימושים יהיו לו, הם לא היו מצליחים לתאר את האופן שבו הוא שינה את עולם העסקים ואת חייהם של אנשים. הבינה המלאכותית של ווטסון תיצור תעשיות שלמות. אם נדבר עוד חמש או עשר שנים נהיה בהלם מהתעשיות שנוצרו והיישומים שבהם נעשה שימוש, ושאפילו לא חשבנו עליהם כשהתחלנו לעבוד על ווטסון".
18 תגובות לכתיבת תגובה