דו"ח טכנולוגי: משטר אסד ומלחמתו המקוונת נגד המפגינים

רופא עיניים עם פלייסטיישן, אה?

כשנפח הדיקטטור הקודם של סוריה את נשמתו, אחרי שבנו הבכור ויורשו המיועד התפגר בהתנקשו... אה, תאונה מסתורית, שירותי המודיעין אצלנו ציינו בהרחבה שהיורש החדש, באשר אסד, הוא אדם שמחובר לעידן המודרני. בניגוד לאביו, שתיקשר עם העולם באמצעות בטאון המשטר "תישרין" - הגרסה העייפה של פראבדה - בשאר יודע מה זה אינטרנט. יש לו אפילו פלייסטיישן.

בשנותיו בתפקיד, הצליח בשאר אסד לא רע, בהתחשב בשכונה. הוא הרוויח בגדול ממלחמת לבנון השניה, שהחזירה לו שליטה משמעותית בלבנון, מדינה שממנה נאלץ להוציא את צבאותיו אחרי רצח רפיק אל חרירי. ואז הגיע האביב הערבי. משטר מובארק טבח בכ-800 מצרים קודם לקריסתו. אסד טובח בינתיים במספר גדול הרבה יותר - ובניגוד למובארק, הוא מנהל גם מלחמה מקוונת מתוחכמת.

במצרים ניסו לכבות את האינטרנט ואת הרשת הסלולרית, תרגיל שוואיל רוהנים מעריך שפשוט הוציא את המצרים לרחוב, כי הם לא יכלו לקבל חדשות אמיתיות בשום דרך אחרת. אסד, לעומת זאת, יצר את הצבא המקוון הראשון בעולם הערבי.

הגוף, המכונה Syrian Electronic Army וידוע גם כ-Syrian Electronic Soldiers, צץ בשבוע השני של מאי, והוא מתיימר להיות מורכב מסורים זועמים שלא מוכנים לשבת ולשתוק יותר בזמן שהמשטר האהוב שלהם מותקף על ידי חתרנים מבפנים ואויבים מבחוץ. הם מנהלים התקפות על אתרי אופוזיציה מקומיים, ומדי פעם גם על גופי תקשורת מערביים.

באופן לגמרי לא מפתיע, הפעולות של הצבא האלקטרוני הסורי נראות כמתואמות עם שאר גופי התקשורת הסורים. הניהול של המלחמה נגד המתקוממים מתבצע ממשרד ההסברה בדמשק, ששולט בתקשורת הרשמית. באופן מפתיע אפילו פחות, הדומיין של ה"צבא" שייך לאגודת המחשבים הסורית, שנוסדה על ידי באשר אסד ב-1995.

תעמולה זה נחמד: סוריה ורפובליקות אחרות במזרח התיכון מוציאות עליה הרבה כסף. האמת היא, בכל זאת, נשק יעיל יותר: הפגנות זועמות במיוחד נרשמו בסוריה לאחר רציחתו של הילד בן ה-13 חמזה עלי אל-חטיב. משפחתו של אל-חטיב קיבלה את גופתו של הילד, שעונה באופן איום קודם לרציחתו. הסרטון הועלה ליוטיוב (זהירות, לא לבעלי קיבה רגישה), ומופץ במהירות ברחבי סוריה. המסר, והסורים מבינים אותו היטב, הוא: הילד שלך יכול להיות הבא בתור. 

זהירות, האויב מצ'וטט

הדיקטטורה הגדולה בעולם, סין העממית, מחזיקה בהתאם בצבא העבדים הגדול ביותר בעולם: מספר מגויסי החובה שלה עומד על 2.3 מיליון איש. דובר צבא סין נמצא בקשרים מצוינים עם דובר צה"ל, ויכול שאת הלקח הבא הוא למד ממנו, אחרי הפרשות המביכות של עדן אברג'יל ו"החייל המרקד", אבי יעקובוב.

המקבילה הסינית של "במחנה" התריעה בפני החיילים מיצירת קשרים עם חברים מקוונים: הדבר עלול, כתבו שם, לשחק ישירות לידי האויב. סביר להניח שהחיילים הסינים מתייחסים לעיתון שלהם באותה רצינות שבה מתייחסים רוב חיילי צה"ל ל"במחנה", ועל כן גנרלים בכירים שבו והדגישו את האזהרה בימים האחרונים: יצירת קשרים ברשת עלולה לסייע לאויב. על כל צרה שלא תבוא, הצבא הסיני אוסר על חייליו לפרסם תצלומים של עצמם, ולפתוח אתרים או בלוגים.

לא ברור מי האויב: סין לא נמצאת במצב מלחמה עם אף מדינה, ולא נכנסה למלחמה מאז הפעם האחרונה שספגה תבוסה משפילה בוויטנאם בסוף שנות השבעים. למעשה, רוב הפעילות של צבא סין מופנית נגד התושבים המדוכאים של הדיקטטורה ומחוזותיה הכבושים.

הידיעה הזו מגיעה יומיים אחרי ההכרזה הרשמית על יחידת קומנדו הסייבר של סין, ופחות או יותר באותו הזמן שגוגל מאשימה האקרים סינים בפריצה נוספת לג'ימייל. האם סין מכינה את חייליה למלחמת סייבר?

גוגל לוקחת, ולוקחת, ולוקחת 

 

אתר דירוג השירותים המפוקפק ילפ (yelp), שנחשד בעבר בכך שהוא משתמש בדירוגים שליליים כאמצעי לסחיטת כספים מבעלי עסק, מתלונן בזמן האחרון שגוגל גונבת את התוכן שלו. נראה שלשם שינוי הקוזאק אכן נגזל.

גוגל נכנסה ברעש רב לתחום המקומי, ואין לה הרבה תוכן משל עצמה, אז היא לא מהססת לקחת את זה של אחרים, וספציפית את זה של ילפ. האפליקציה לאייפון של Places מבית גוגל פשוט מגלחת את הסקירות שפורסמו בילפ, דוחפת אותן לאפליקציה שלה בלי לתת אפילו קרדיט, ודוהרת הלאה תוך השמעת "מיפ מיפ" עליז.

בינתיים כל מה שילפ עושה הוא להתלונן. אולי במקום זה היא צריכה לשכור עוכר דין רע מזג, ולהתחיל לטפל בגוגל. זו, כנראה, השפה היחידה שהחברה מבינה. הנה, בפרשת העתקת הספרים זה עבד: גוגל סרקה מיליוני ספרים בלי הסכמת הבעלים, זה הגיע לבית המשפט, שזרק את התמנון הצבעוני מכל המדרגות. כמו שזה נראה עכשיו, אם גוגל לא תצליח להגיע להסכמה עם הסופרים בשבועות הקרובים, יש סיכוי טוב שגוגל בוקס יילך בדרכם של גוגל ווייב ושל עשרות פרויקטים מתים אחרים.

מחליקים על גבול האתיקה

 

החברה השנואה גולדמן זאקס הסתבכה עד צוואר לפני זמן מה כשנחשפו אימיילים פנימיים שלה ושל אחד מעובדיה, פאבריס טורה. טורה התהדר בדרך הצינית שבה מכר נגזרות שהוא ידע שנמצאות על סף קריסה למסכנים שלא הבינו על מה הוא מדבר בכלל.

טורה הפך לנער הפוסטר המבוקש של ההונאה הגדולה שכמעט ומחקה את הכלכלה העולמית. ואם זה לא הספיק לו, הוא חטף עוד כתבה לא סימפטית מ"הניו יורק טיימס", שהתבססה על מכתבים בלתי מוכרים שלו. במסגרת הנטיה הידועה להתעלם מהסיפור עצמו ולחטט בדרך שבה הוא הושג, הועלו שאלות קשות על האופן שבו שם העיתון את ידיו על האימיילים של טורה. בין השאר, נטען ש"הטיימס" השתמש בהאקרים.

בעיתון מכחישים בתוקף. היה להם מקור, הם אומרים, שמסר להם את תוכן תיבת המייל של טורה. והמכתבים האלה הגיעו אליו... אחרי שמצא את המחשב הנייד של טורה בזבל. בהנחה שהסיפור הזה אמיתי, טורה הרבה יותר טמבל ממה שנהוג היה לחשוב עד עכשיו.

בקיצור, נראה שהסיפור כשר, אבל יש צורך במטהר אוויר. לא שזה משנה כל כך: כל זמן שזה כשר, כל צעד שיקרב את טורה ואת הבוסים שלו אל הגיליוטינה מקובל עלי. בניגוד לכל דבר אחר, את זה הם הרוויחו ביושר.

קצרצרים

אגדת הכדורסל שאקיל או'ניל - אפילו אני שמעתי עליו - הודיע אתמול על פרישתו ממשחק פעיל. פעם היו מכנסים מסיבת עיתונאים. במקרה של או'ניל, שמחובר לעידן הנוכחי, זה היה ציוץ קצר, שנכתב בו "אני פורש. וידיאו", והוא לווה בקישור לסרטון. בנימה מעודכנת זו, ועדה של הכנסת - או בשמה המוכר יותר, מאיר שטרית -  התכנסה הבוקר (ה') כדי לאשר את תקנות המאגר הביומטרי. אנשי הכנסת והממשלה הגיעו לדיונים עם ניירות ועטים. מתנגדי החוק הגיעו עם לפטופים.

גוגל הודיעה שמעתה אפשר לשתף סרטונים ביוטיוב גם תחת רישיון Creative Commons. במילים אחרות, תוכלו לאפשר לכל מי שרוצה לקחת נתחים מהסרטון שלכם ולערבב אותו בתוך משהו אחר. למרבה הצער, הערבוביה הזו היא סימן ההיכר של הרשת, במקום תוכן מקורי באמת. כך או כך, מדובר בצעד חיובי - עד כה, הגדרות זכויות היוצרים הבסיסיות של יוטיוב היו נוקשות מאוד, כמעט בבחינת "בפני עיוור לא תשים מכשול".

ויקום המלפפון ויכה את הגנן: פעם, כשיאהו היתה כוח עולה, היא רכשה 43% מעליבאבא הסינית, אז חברה חלשה יותר. בחודשים האחרונים שתי החברות נכנסו לסכסוך עסקי מתוקשר סביב מכירה שביצעה עליבאבא בלי לעדכן את יאהו. אתמול העניק מייסד עליבאבא, ג'ק מא, עצה ברוטלית בחינם ליאהו: פרקי את עצמך. מא נימק את הרעיון בכך שקל יותר לנהל שורה של חברות קטנות, שכל אחת ממוקדת במטרה הברורה שלה, מאשר חברת ענק שמושכת ל-2,377 כיוונים שונים ולא מצליחה למצוא את דרכה. אין ספק שביאהו לא יאהבו את הרעיון, אבל הוא נשמע יותר ויותר הגיוני.

גנב חסר מזל שם את טלפיו על המחשב הנייד של ג'ושוע קאופמן. זה האחרון לא היסס, הפעיל מרחוק את מצלמת המחשב, וצילם את הגנב. הוא פנה למשטרה, אך זו לא יכלה לזהות את הפושע. קאופמן עשה את הדבר המתבקש: פירסם את התמונות בשלל רשתות חברתיות, והן הגיעו לתקשורת תוך זמן קצר. התוצאה: תוך זמן קצר עצרה המשטרה את מות'נה אלדבאשי, נהג מונית בן 27, כחשוד בגניבה. המחשב הוחזר לבעליו הנחוש. סוף טוב, אם כי יש להניח שאלדבאשי יחשוב אחרת.

שלום לעפרו של ספיריט, הגשש האמיץ על מאדים, שנפח לאחרונה את נשמתו. אז כן, בסופו של דבר אנחנו הגענו ראשונים למאדים, ה.ג. וויילס ודאי היה מופתע לטובה. אבל לפני שנה ספיריט נתקע בחולות של העולם העוין, ובנאס"א ניסו לחלץ אותו משם. לאחרונה הם הרימו ידיים, ופרסמו את התמונה האחרונה ששידר ספיריט לפני שגווע. זה המקום לקשר שוב למה שהוא אולי הסטריפ המוצלח ביותר של XKCD, "ספיריט".

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"