בלעדי ל"כלכליסט" - מחקר: המרוויחים מהרפורמה בתכנון ובנייה יהיו עורכי הדין

"צעד אחד קדימה וצעד אחד אחורה", כך מכנות פרופ' רחל אלתרמן וד"ר דפנה כרמון מהמכון לחקר העיר והאזור בטכניון את השינויים שמייצרת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה בשלב ההתנגדויות לתוכניות בינוי. אתמול הציגו החוקרות את המחקר שערכו בנושא, בכנס שנערך בטכניון.

הרפורמה בתכנון, שזכתה לכינוי "רפורמת המרפסות" שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נועדה לקצר ולפשט את הליכי התכנון והבנייה, מסגירת מרפסות ועד אישור תוכניות מתאר ארציות. ארגונים חברתיים וסביבתיים מתחו ביקורת על כך שהרפורמה, שנמצאת בשלבי חקיקה מתקדמים, עשויה לפגוע בזכות הדמוקרטית של הציבור להתנגד לתוכניות הבינוי.

בשיחה עם "כלכליסט" אומרת אלתרמן כי הרפורמה לא מסירה את אחד המחסומים הבירוקרטיים המהותיים, הפוגעים באפשרות של תושבים להתנגד לתוכניות. כיום יש חובה להגיש תצהיר החתום על ידי עורך דין כתנאי להגשת התנגדות. לא רק שהרפורמה בחוק לא מקלה על הציבור להתנגד, היא אף מחמירה בנושא זה, ולאחר אישורה כל מתנגד יידרש לציין גם את השינויים שהוא מבקש לכלול בתוכנית, הוראה שעלולה לייצר שוב עבודה לעורכי דין ואנשי מקצוע נוספים.

מהמחקר עולה כי בשנות השמונים, לפני שחויבו המתנגדים בהוצאת התצהיר, עמד שיעור המתנגדים המיוצגים על ידי עורכי דין על כ־24% ובעשור האחרון מדובר ב־63%. לעומת זאת, בבריטניה מספר המתנגדים המיוצגים עומד על כ־10% ובהולנד 20%–40% מהמתנגדים נעזרים בעו"ד.

"צריך להילחם במשפטיזציה הזו שמדירה את רגליו של מי שמפחד כי לא יוכל לממן סיוע משפטי. כמו כן, הנתונים שלנו מראים שמי שהסתייע בעורך דין, לאו דווקא הגיע לתוצאה טובה יותר מבחינתו", אומרת אלתרמן.

החוקרות בחנו גם את השינויים שעתידים להתבצע בהליך שמיעת ההתנגדויות. כיום מגיעים המתנגדים לוועדות עצמן כדי להשמיע את התנגדותם. לפי החוק החדש, תמנה הוועדה חוקר מטעמה שישמע את ההתנגדויות ויגיש לה את מסקנותיו.

לדברי אלתרמן, ההליך אכן צפוי להיות יעיל יותר ואולי אפילו יסודי יותר, אבל מחיר היעילות הוא שאדם אחד בלבד שאינו נבחר ציבור ישמע את הטענות ויגיע למסקנותיו על פי השקפת עולמו בלבד. לצד זאת, אלתרמן מוצאת גם זווית חיובית ברפורמה: "הרפורמה מאפשרת לכל אחד להגיש התנגדויות גם אם הוא לא קשור באופן ישיר לנכס, והיא גם מגבירה את השקיפות באמצעות פרסום באינטרנט".