ישי מאריך את שעון הקיץ; מסוף מרץ ועד תחילת אוקטובר

שר הפנים אלי ישי החליט להאריך היום (ב') את שעון הקיץ. לפי המלצת ועדה שבחנה את הנושא, שעון הקיץ יימשך מדי שנה 193 ימים, בניגוד למצב הקיים שבו הוא מתמשך 182 ימים בממוצע, ולעיתים אף רק 163 ימים בלבד.

ישי כינס היום מסיבת עיתונאים מיוחדת בה אמר כי "הוועדה בחנה את השלכות שעון הקיץ, וערכה מחקר סביב הקשר לתאונות דרכים ועוד".

התאחדות התעשיינים: הפעלת שעון הקיץ תחסוך למשק כ-100 מיליון שקל החיסכון בהוצאת החשמל נובע מהקטנה יומית ממוצעת של כ-0.6% בצריכת החשמל - תאורה ומיזוג אוויר - שתביא לירידה של כ-51 מיליון שקל בהוצאות ליאור גוטמן, תגובה אחתלכתבה המלאה

הוועדה המליצה פה אחד כי שעון הקיץ יימשך מספר קבוע של ימים במועדים קבועים. הוועדה המליצה גם כי המעבר לשעון הקיץ וסיומו יחול תמיד בסוף השבוע, על מנת לאפשר הסתגלות לשעון החדש, וגם להתאים את השעות בין ישראל לאירופה לצורך תיאום כלכלי.

ישי אמר כי "הוועדה ביצעה סקר שהתברר כי 50% לא רצו לשנות את המצב הקיים. למרות זאת החלטתי לאמץ את דו"ח הוועדה במלואה. היועץ המשפטי יגיש בימים הקרובים הצעת חוק ממשלתית. בכוונתי לאשר את החוק עוד במושב הזה, כך שחלופה לשעון החדש תתבצע כבר באוקטובר הקרוב".

מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר

שעון הקיץ יוחל מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר, תמיד בסופי השבוע: מדי שנה יתחיל שעון הקיץ ביום שישי הקודם ליום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 2:00 ויסתיים בתחילת יום ראשון בשבוע בשעה 2:00 שאחרי הראשון באוקטובר. במידה וסיום שעון הקיץ יחול באחד מחגי ישראל - הזזת השעון תדחה למוצאי החג.

בדו"ח הוועדה נכתב כי "הועדה בחנה את הנהגת שעון הקיץ במדינות שונות בעולם ולא מצאה אחידות בין המדינות השונות. הוועדה בחנה מחקרים שנערכו בעולם לגבי יתרונות שעון הקיץ מבחינת - פריון עבודה, חיסכון באנרגיה, מניעת תאונות דרכים, מניעת תחלואה והתרחבות המסחר בעקבות הנהגת שעון הקיץ".

"הממצאים אינם חד משמעיים"

לדברי מחברי הדו"ח: "ממצאי המחקר אינם חד משמעיים, אולם לא ניכרים יתרונות כלכליים להנהגת שעון קיץ. מחקרים שנערכו באוסטרליה ובאינדיאנה, בה הונהג רק לאחרונה שעון קיץ, מצביעים על כך שחלה עלייה בצריכת האנרגיה בעקבות שעון הקיץ בשל הפעלת יתר של מזגנים במשך שעות הערות.

"הוועדה פנתה לציבור להציג את עמדותיו בפניה וכן ערכה סקר דעת קהל באמצעות חברת דחף. מעמדות הציבור עולה כי נושא שעון הקיץ קשור בעיקרו לנוחות הציבור ולאיכות החיים. מהתוצאות הסקר עולה כי הציבור חלוק בדעותיו בנושא - 50% תומכים בהארכת משך שעון הקיץ, לעומת 46% המתנגדים לכך ותומכים בהשארת המצב הקיים ואף בקיצור משך שעון הקיץ".

חרדים. רק 13% מהם תמכו בהארכת שעון הקיץ | צילום: שאול גולן

עוד נכתב, כי "במגזר היהודי יש העדפה להארכת שעון הקיץ (55% מול 46%) ואילו בציבור הערבי יש העדפה להשארת שעון הקיץ כפי שהוא קיים היום, או קיצורו. ככל שהקרבה לדת עולה, כך קטן חלקם של התומכים בהארכת שעון הקיץ - מ-67% בקרב חילוניים, ל-54% בקרב מסורתיים, ל-42% בקרב הדתיים ול-13% בקרב החרדיים".

כן נכתב בדו"ח, כי "התומכים בהשארת המצב הקיים כיום ציינו שהמצב הקיים הינו סביר ואין מקום לשנותו וכי עדיפה יציבות על פני שינויים. התומכים בהארכת שעון הקיץ ציינו כי הם מעדיפים יותר שעות אור במשך שעות הפעילות ביום. התומכים בקיצור שעון הקיץ ציינו כי קיימים קשיים בהשכמת ובהשכבת ילדים בתקופת שעון הקיץ וכי קשה לשוב לשגרה בעת חילופי השעון. כמו כן, אנשים דתיים ציינו קשיים בכניסת וביציאת שבתות וחגים וקושי בהשכמה לתפילת שחרית".

"אנשים אוהבים יום ארוך"

יו"ר הוועדה, ולשעבר מנכ"ל משרד הפנים, דב קהת, ציין כי "שעון הקיץ התחיל בשנות החמישים ונד משלושה וחצי חודשים והגיע גם ל-150 ימים. החוק הקיים היום יוצר מצב של שעון קיץ של ממוצע של כ-180 יום שמשתנה משנה לשנה. זה יוצר שינויים גדולים. עברנו על כל החומר המצוי, המחקרים, האינטרנט, נתוני מעקב מאירופה שקיבלנו ממשרד החוץ ופנינו לציבור". קהת הדגיש כי "למעשה לא נמצא היום שום מחקר שמכחיש או מאשש את הטענות הללו. הדבר היחיד שנותר היא התחושה. אנשים אוהבים יום ארוך - זה מה שנותר על הפרק".

יוזם החוק להארכת שעון הקיץ, ח"כ ניצן הורוביץ הביע אכזבה מהודעת שר הפנים. לדבריו "יש להאריך את שעון הקיץ באופן משמעותי יותר, בהתאם למועד החל באיחוד האירופי ובארה"ב: סוף אוקטובר - כפי שקובעת הצעת החוק שהגשנו. סיום שעון הקיץ ב-1 באוקטובר משמעו הארכת שעון הקיץ בימים ספורים בלבד בממוצע רב-שנתי, כאשר ביחס לשנה הנוכחית המשמעות היא ששעון הקיץ אפילו יקוצר". הורוביץ יעלה את הצעת החוק שלו הערב לקריאה טרומית במליאת הכנסת. אולם הקואליציה תפעל להפלתה.