טניס נטול אמריקאים. טוב או רע?

לכאורה, עולם הטניס מעולם לא ידע ימים יפים יותר. מאות אלפי כרטיסים נמכרו לעשרות אלפי אוהדים שמילאו את היציעים בפריז בשבועיים האחרונים, והם חזו בטורניר רולאן גארוס נהדר, גם אם היו בו קצת פחות מדי דרמות וקצת יותר מדי החלטות ארגוניות מוזרות.

כי בכל זאת, בחצי הגמר נפגשו כל ארבעת המדורגים הראשונים, ובעוד בענפים אחרים אפשר היה לומר שזה קצת "משעמם", הרי שבטניס הפתעות הן חלק מכמעט כל טורניר גדול, לכן ההזדמנות לראות את ארבעת השחקנים הכי טובים ממלאים את רשימות המשתתפים בחצי הגמר היא אירוע מרומם דווקא.

מעבר לכך, העובדה שלטניס יש שלושה טניסאים בכירים היא חתיכת ריענון. עם רצף של 38 ניצחונות, כולל שבעה על רפאל נדאל (4) ועל רוג'ר פדרר (3), נובאק ג'וקוביץ', המדורג שני בעולם, כבר מזמן הפך את צמרת הטניס למשולש שווה צלעות.

ובתוך כך, 48 השעות האחרונות של הטורניר ענו על כל הציפיות. פדרר הביא אל החימר את היכולת של ימיו הגדולים ביותר, וזה בדיוק מה שהוא היה צריך כדי לעצור את ג'וקוביץ', במשחק שכבר נכנס אל הפנתיאון. בגמר שוב קיבלנו את הקלאסיקו של הטניס, ורפאל נדאל, שניצח בו את פדרר, עלה ל-10 זכיות בטורנירי גראנד סלאם,מול 16 של השווייצרי (שיא), לו היו רק 8 כאלה בגיל בו נדאל היום. בין לבין נה לי ניצחה בגמר טורניר הנשים את האלופה היוצאת פרנצ'סקה סקיאבונה והביא תואר גראנד סלאם ראשון בתולדות הרפובליקה העממית של סין.

והנה הרגע שחיכיתם לו – אז למה מצבו של עולם הטניס מעולם לא היה טוב יותר, רק "לכאורה"?

בגלל שארצות הברית מחוץ למסיבה.

האחות וויליאמס. כבר לא בראש הטניס העולמי | צילום: בלומברג

איפה האמריקאים?

ארצות הברית, ויכול להיות שזה בא בהפתעה למי שהתחיל להתעניין בטניס רק בשנים האחרונות, היא אולי מעצמת הטניס הכי גדולה בהיסטוריה. אבל לפני כמה שבועות לא היה אמריקאי בטופ 10. ובטורניר הזה אף אמריקאי לא עלה אפילו לסיבוב השלישי. בטורניר הנשים שתי אמריקאיות לא מדורגות טיפסו לסיבוב השלישי, אבל שם נפלו שתיהן. ובדירוג העולמי האחיות וויליאמס מדורגות 25 (סרינה, שכלל לא משחקת כבר תקופה) ו-32 (ונוס). יחד עם בת'אני מאטק (31), אחת מאלה שעפו בסיבוב השלישי, הן הטניסאיות האמריקאיות הבכירות.

וממש כמו ההצלחה של ג'וקוביץ' השנה, גם כאן יש בסך הכל חותמת לתהליך שכולם יודעים שקורה כבר זמן רב. הטניס האמריקאי, כגוף אחד, לא מתפקד כבר שנים רבות וגם הקרדיט על קריירות נהדרות של טניסאים בודדים כאנדי רודיק או האחיות וויליאמס צריך ללכת בעיקר לספורטאים ולמשפחות שלהם.

הבעיה היא שכשענף ספורט מקצועני עורך מסיבה, אין אף אורח שהוא רוצה שם יותר מאשר את ארצות הברית. ונכון לעכשיו נראה כי בשנים הקרובות הטניס יצטרך להסתדר בלעדיה.

ב-2003 הוקם בארצות הברית ערוץ טלוויזיה בשם הפשוט: "ערוץ טניס". הערוץ, ממש כמו "ערוץ הגולף" המוצלח, עושה ככל שביכולתו כדי שחברות הכבלים יציעו אותו ללקוחות שלהם. ובינתיים, בשנים שחלפו מאז הקמתו, ההצלחה שלו היא בינונית לגמרי. והצלחה בינונית לגמרי בשנים שהטניס הופך בהן למשחק באמת גלובלי ושסכומי הכסף שמסתובבים בו נמצאים בעלייה מתמדת היא בעצם כישלון יחסי.

הכישלון היחסי הזה של ערוץ הטניס הוא רק דוגמה אחת. מוקדם יותר השנה פירסמה נילסן נתוני צפייה מעניינים שהציגו את הרייטינג של אירועי הספורט הכי גדולים בבתים עם הכנסה גבוהה. ולמרות שבתים עם הכנסה גבוהה נחשבים פעמים רבות לסוג של מגרש ביתי עבור שידורי טניס, הטבלה הציגה מציאות אחרת לגמרי. מבין עשרת אירועי הספורט שנכללו בפרסום, גמר אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס – שהפגיש את נדאל וג'וקוביץ' – נצפה על ידי פחות אמריקאים אמידים מאשר כל יתר האירועים הגדולים.

אפשר, וצריך, לקשור את נתוני הצפייה הבעייתיים האלה ואת הצמיחה האיטית של ערוץ הטניס – שלפי הביקורות עושה עבודה מצויינת במגבלות (בעיקר תקציביות) שלו – בצניחה המהירה באיכות הטניס שלארצות הברית להציע. זה קצת אירוני, אבל על רשימת המשקיעים בערוץ נמנים, בין היתר, אנדרה אגאסי ופיט סמפראס, שני הטניסאים האמריקאיים הענקיים שפרישתם בעשור הקודם היא אולי נקודת הציון הבולטת ביותר בהידרדרות הנראית לעין של הטניס האמריקאי.

לקראת הרולאן גארוס ערוץ הטניס הציע את שירותיו בחינם: עשרות שעות שידור, באיכות HD, משלל מגרשים. כל שהצופה האמריקאי היה צריך לעשות זה לזפזפ. המהלך הנועז, אולי נואש, עזר לערוץ להגדיל את התפוצה שלו, ונכון להיום חברות הכבלים שמציעות אותו מגיעות ל-57 מליון בתים בארה"ב – מחצית מהתפוצה האפשרית.

אבל נכון להיום ערוץ הטניס עדיין רחוק מהפסגה. ולראייה, הפיאסקו הדי שגרתי שהתרחש במהלך שידור חצאי הגמר. צוות השידור המקורי (שכולל את כוכב העבר, הפרשן ג'ון מקנרו) עבר באמצע השידור לעמדה של NBC, שכרגיל נכנסה לתמונת השידורים רק בשלב חצאי הגמר. ואז, בזמן שהשידור של NBC מועבר ישירות בחוף המזרחי, בחוף המערבי החליטו ראשי הרשת לקטוע את השידור לטובת "טודיי", והמשיכו אותו – מוקלט! – אחרי התכנית.

ההתעללות שעברו השידורים האלה מזכירה ימים חשוכים מעברה של ליגת ה-NBA, שבשנות השבעים, כשסבלה ממכת סמים ומחוסר עניין ציבורי, נאלצה לראות את משחקי הגמר שלה משודרים בהקלטה בשעות לא סבירות.

כדי שליגת ה-NBA תצא מהחושך ההוא לאור שהיא נמצאת בו ב-25 השנה האחרונות היו צריכים לקרות כמה דברים. בעיקר היה צורך בדור הכדורסלנים הכי מוכשר אי פעם. יכול להיות שזה הדבר היחיד שיציל את ערוץ הטניס? אם כן, אל תשימו את הכסף שלכם עליו.