תרגיל בריבית

מנוע הצמיחה המרכזי של ענף כרטיסי האשראי הוא תחום האשראי הצרכני החוץ־בנקאי, שצמח בשנים האחרונות במאות אחוזים. תיק האשראי הצרכני המצרפי של חברות כרטיסי האשראי עמד בסוף מרץ על כ־3.9 מיליארד שקל, והתיק של כאל, שנכנסה לתחום ראשונה, על כ־1.9 מיליארד שקל.

באחרונה, על רקע ביקורת על הריבית הגבוהה הנגבית בתחום, הודיע מנכ"ל כאל ישראל דוד על הורדה של 1.5% בתעריפי הריבית. היוזמה מבורכת אך מעוררת כמה תהיות, מאחר שהריבית מחושבת באופן פרטני לכל בקשת אשראי של לקוח בהתאם לפרופיל הסיכון שלו. האם ייתכן שכאל מורידה את הריבית ומתפשרת בתמחור סיכוני האשראי שלה? או, לחלופין, האם יכול להיות שעד היום נגבתה ריבית עודפת, מעבר לפרופיל הסיכון של הלקוח?

לא מנטרלים את הליסינג

על פי הדו"חות הכספיים, הריבית הממוצעת בתיק האשראי הצרכני של כאל עמדה בסוף מרץ על 12.3%, זאת בהשוואה ל־12.1% בלאומי קארד ול־9.7% בישראכרט. עם זאת, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי הרכב תיק האשראי הצרכני של כאל גורם להטיה כלפי מטה בשיעור הריבית המדווח.

מתברר כי כחמישית מהתיק של כאל - כ־400 מיליון שקל - הוא אשראי לרכישת רכב באמצעות ליסינג. הריבית בתחום זה נמוכה משמעותית בהשוואה להלוואות צרכניות אחרות, ועל פי הערכות עומדת על ממוצע של פריים + 1.5% (כלומר, 6.25% כיום). המשמעות: הריבית הממוצעת שגובה כאל מלקוחותיה על הלוואות צרכניות בנטרול הליסינג, גבוהה יותר מזו המופיעה בדו"חות. וזה, כאמור, רק הממוצע.

מכאל נמסר: "תמהיל תיק האשראי הצרכני מכיל אשראי עם בטוחות (לרכישת רכב) ואשראי ללא בטוחות. תמהיל זה קובע את גובה הריבית הממוצעת על התיק יחד עם קביעת ריבית אישית לפי יכולת ההחזר של הלקוח. כאל בוחנת את מדיניות התמחור שלה אחת לתקופה, ובמסגרת זו החליטה על הפחתת הריבית ב־1.5% במגוון מוצרי אשראי".

הקלף שהפך לבומרנג

כשבכירי כאל ולאומי קארד הגיעו שלשום לכנסת לדיון בהצעת החוק לפתיחת התחרות על סליקת מותג ישראכרט, הם הופתעו לגלות בכניסה לוועדת הכלכלה את נציגי אמריקן אקספרס (אמקס) העולמית. התייצבות אמקס לצד ישראכרט היתה אמורה להיות הקלף המנצח של מנכ"ל ישראכרט דב קוטלר, אבל הקלף הזה הפך מהר מאוד לבומרנג.

בוועדת הכלכלה לא אהבו את האיום של אנשי אמקס, אשר ציינו כי הצעת החוק "תסכן את אפשרותנו לפעול ולהתפתח בישראל". "קו ההגנה של ישראכרט היה שמדובר במותג כחול־לבן, ועכשיו מדברים איתנו באנגלית", הגיב מיד ח"כ שי חרמש, ובכך בישר על תחילת התחרות בין חברי הוועדה, מי מצליף בישראכרט חזק יותר. לחגיגה הצטרפו גם כמה בעלי עסקים שסיפרו על העמלות הגבוהות שהם משלמים לישראכרט.

יכול להיות שישראכרט שומרת עוד קלפים בשרוול, אבל נראה כי הפור נפל. לדיון הבא שבו תתקיים הצבעה כבר יגיע שר האוצר יובל שטייניץ, שיבהיר מדוע חייבים לתמוך במהלך. קוטלר, מצדו, ינסה לשכנע את הוועדה לאשר "תקופת מעבר" של 3–4 שנים עד לכניסת החוק לתוקף. באווירה שהיתה בדיון שלשום קשה להאמין שהוא יצליח.