אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: שלא כמו בעבר צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: שלא כמו בעבר

בשונה מההתנגשויות הקודמות עם הפלסטינים, העימות הצפוי בספטמבר עשוי לפגוע גם בכלכלת ישראל

13.06.2011, 07:47 | דני רובינשטיין

"הצונאמי המדיני של ספטמבר", כפי שהגדיר זאת שר הביטחון אהוד ברק, עלול להמיט אסון על הכלכלה הפלסטינית - אך גם להזיק מאוד לכלכלת ישראל. ההיסטוריה הישראלית־פלסטינית מלמדת שלא כך היו פני הדברים בעבר. באינתיפאדה הראשונה שהחלה ב־1987, ויותר מכך באינתיפאדה השנייה שהחלה 13 שנה מאוחר יותר - אכן נגרמו נזקים אדירים לכלכלה הפלסטינית: רמת החיים ירדה, הייצור נפגע, האבטלה גאתה, ובעזה הצליחו הפלסטינים לשרוד רק הודות לתרומות ממדינות העולם. עם זאת, בעימותים הקודמים כלכלת ישראל כמעט לא הושפעה.

הסיבה לכך היא שבעוד הכלכלה הפלסטינית היתה תלויה בזו הישראלית, לא היה מדובר בתלות הדדית. כך למשל, לפני כ־20 שנה החלה מדיניות של הטלת סגר על השטחים, הפועלים הפלסטינים הפסיקו בהדרגה לעבוד בישראל, והחליפו אותם מאות אלפי פועלים זרים.

הטרור והמלחמה הכוללת מיצו את עצמם

כיום המצב שונה. כלכלת ישראל עלולה להיפגע בעוד כשלושה חודשים, בעיקר לאור השינויים הפוליטיים שחוללו הטלטלות במשטרים בעולם הערבי וצמצמו מאוד את מרחב התמרון של המאבק הערבי בישראל בכלל והפלסטיני בפרט. חלפו ימי העימותים בין עשרות אלפי חיילים, אוגדות טנקים, מטוסים וספינות קרב. בנוסף, נדמה כי גם אופציית מלחמת הטרור מיצתה את עצמה. את הטרור המוכר החליף איום של עשרות אלפי טילים ורקטות המוצבים בסוריה, בלבנון ובעזה, שמסוגלים להגיע לכל פינה בישראל. במאבק הזה הגענו למאזן אימה, שלפיו בסוריה ובלבנון יודעים כי אם טילים יפגעו בתל אביב, דמשק וביירות עלולות להיחרב.

הבעיה היא שלמרבה הצער, גם אופציה של הסדר שלום לא קיימת. המרחק בין עמדות ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית נראה כבלתי ניתן לגישור.

מפגינים פלסטינים בבלעין. הרשות הפלסטינית מעודדת, צילום: שאול גולן מפגינים פלסטינים בבלעין. הרשות הפלסטינית מעודדת | צילום: שאול גולן מפגינים פלסטינים בבלעין. הרשות הפלסטינית מעודדת, צילום: שאול גולן

 

עשרות אלפים במקום מאות בודדות

הטלטלה בעולם הערבי הכתיבה אופציה חדשה של מאבק: הפגנות עממיות המוניות, ללא שימוש באלימות. אם זה הצליח בתוניס ובמצרים - מדוע שזה לא יעבוד נגד ישראל, שואלים ברחוב הפלסטיני.

ובאמת, זה זמן שמתקיימים מאבקים עממיים במידה מעטה בגדה ובמזרח ירושלים. ישנן הפגנות לא אלימות בכל יום שישי בשורה של כפרים: בילעין, ניעלין, אום צפא, וולג'ה ובשכונות ירושלים שיח' ג'ראח וסילוואן. הרשות הפלסטינית מעודדת מאבק זה, כמו שהיא מארגנת את מסע החרם על תוצרת ההתנחלויות. כיום עומד מספר המפגינים בהפגנות אלה על מאות בלבד, אך ייתכן מאוד כי עוד יגיעו אליהן אלפים ואף עשרות אלפים.

ומה יקרה אם המונים יצעדו למעבר קלנדיה או יעלו על גדרות קריית ארבע? ברור כי יתלקח עימות אלים. מערכת הביטחון הישראלית תגיב בשיטות המוכרות: ירי, מעצרים, מחסומים, הטלות סגר ועוצר. הכלכלה הפלסטינית תיסוג לאחור כפי שקרה בעבר, פרויקטים מוצלחים כמו אזור התעשייה החדש של בית לחם המוקם בסיוע צרפתי, או בניית העיר החדשה אל־רוואבי - יוקפאו.

החידוש יהיה שהפעם ייתכן שתיכנס לתמונה גם תגובה בינלאומית חריפה הרבה יותר משידענו בעבר. לא רק החלטות וגינויים יעמדו על הפרק, אלא גם פגיעה כלכלית בישראל. חרם על סחר ועל תוצרת ישראלית, ביטול חוזים, אי־הזמנה לאירועים. הצונאמי המדיני עלול לפיכך להפוך מהר מאוד גם לצונאמי כלכלי - לא רק אצל הפלסטינים - אלא גם אצלנו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות