תרחיש 5 - יעקב שיינין: הסיכוי למלחמה בכל החזיתות - 5%

" איום ביטחוני קיצוני על מדינת ישראל יערער את היציבות הכלכלית שלנו ואולי ייקח שנתיים־שלוש להתאושש ממנו, אבל הוא לא יותיר את כלכלת ישראל נכה. הסבירות שיהיה לנו כאן עוד יום כיפור כלכלי, בדומה למשבר הכלכלי העצום שהתרחש לאחר המלחמה ב־1973, נמוך מאוד", פוסק הכלכלן ד"ר יעקב שיינין.

כששיינין מנתח את יכולת השרידות של הכלכלה הישראלית הוא מבקש לעשות זאת בדרך משקפת של תסריט אימה אחד: מתקפת טילים משולבת על ישראל בכמה חזיתות - חיזבאללה וסוריה בצפון, חמאס מדרום ומזרח. את התרחיש הזה הוא בחר מכיוון שלדבריו הוא "בעל סבירות קטנה אבל משמעותית", המוערכת על ידו בכ־5%. "נקודת ההשוואה שלי לתרחיש כזה היא מלחמת לבנון השנייה", מסביר שיינין, "המלחמה שיתקה את כל החלק הצפוני של המדינה אבל במונחים כלכליים הנזק שנגרם היה מבוקר. ניסיון העבר ממלחמת לבנון מלמד שיכול לקחת חודש ימים עד שיחלוף איום כזה. ככל שסיטואציה כזו תגלוש יותר ויותר למרכז הארץ ותעלה את אי־הוודאות סביב מרכז החיים הכלכליים שלנו, כלומר תל אביב, ההשפעה הכלכלית תגבר. בתרחיש של 10,000 טילים ורקטות במתקפה משולבת על כל שטחה של ישראל, למשך חודש ימים, יש נזק כלכלי ומובן שיש סבירות לאבדות בנפש - אבל אני לא רואה את ישראל מידרדרת לקטסטרופה כלכלית".

ובכל זאת, תרחיש כזה בוודאי גורר השפעות מיידיות.

"נכון. הפגיעה הישירה היא קודם כל ירידה בתפוקות. להערכתי, סביר להניח שהכלכלה תתפקד לאורך חודש ימים כזה בסדר גודל של 50% בלבד מתפקודה בשגרה, עם פיק גדול בהתחלה והתמתנות לאחר מכן. במונחים שנתיים המשמעות היא ירידה של 4% בתוצר. העלות של זה למשק תהיה יותר מ־30 מיליארד שקל".

לדברי שיינין, יש להביא בחשבון גם נזק לרכוש: "קשה לחזות את שיעור הפגיעות, זו תוצאה סטטיסטית. אך גם אם אלף מבנים ייהרסו, והנזק הממוצע מהרס מבנה הוא 10 מיליון שקל, זה מסתכם ב־10 מיליארד שקל. בהנחה שהפגיעה הישירה לוותה גם בפגיעה בתשתיות - כמו כבישים ראשיים שייחסמו, הרכבת שאולי לא תוכל לפעול באופן סדיר וסגירת נמלים - הנזק יכול להיות פי 2 או פי 3, נניח עד כ־30 מיליארד שקל. להערכתי הנזק הכלכלי המצטבר של אירוע כזה עלול להגיע בתרחיש הקיצוני ביותר לכ־60 מיליארד שקל, שהם 8% מהתוצר. זה אמנם סכום עתק אבל עדיין לא סכום שיוצר לישראל בעיה קיומית, או אפילו בעיה בעלת השפעה כלכלית לטווח ארוך".

מה למדנו מהצונאמי

"לשם השוואה", הוא אומר, "אפשר לקחת את הצונאמי ביפן. הנזק הכלכלי (לא כולל בנפש) נאמד בכ־300 מיליארד דולר. במונחי מדינת ישראל - מונחים יחסיים, לפי אוכלוסייה של 7.5 מיליון נפש לעומת 127 מיליון נפש ביפן - המשמעות היא כ־60 מיליארד שקל, בדומה להערכה הקודמת שלי. הסכום הזה לא מוטט את כלכלת יפן ולא צפוי למוטט את כלכלת ישראל".

המשמעות היא כניסה מיידית לגירעון.

"כן. אכן נכנסים מיידית לגירעון ואז יש למדינה כמה אפשרויות. בדרך כלל מנסים לגייס כסף ארוך, כלומר מנפיקים אג"ח ל־20–10 שנה ומגדילים את החוב, בדיוק כפי שעשתה ארצות הברית. אם היום אנחנו ביחס חוב־תוצר של 80%, בסיטואציה כזו אנחנו עלולים לעלות ל־90%. כלי נוסף של הממשלה במצב כזה הוא העלאת מסים. זה לא סימפטי ולא נעים, העלאת מסים היא מכבידה, אבל לא בלתי נסבלת.

"לא ייקח לנו הרבה שנים להתאושש. כלכלת ישראל היום הרבה יותר מבוססת וחסינה מפעם. זה לא הבליץ על לונדון ואפילו לא מצב שצריך לגרור פאניקה לא מוצדקת, בדומה למלחמת המפרץ. האיום שהיה על כלכלת ישראל בספטמבר 2008, כתוצאה מהמשבר העולמי, היה גדול בהרבה - וגם עליו התגברנו".

הגם שהוא נזהר מלהספיד את כלכלת ישראל אפילו בתרחישי קיצון, גם לשיינין ברור שאיום ביטחוני משמעותי יכול לשבש את חיי הכלכלה והמסחר בטווח הקצר והבינוני. "שני דברים שיקרו בתקופה כזו הם יציאה של משקיעים זרים ונפילה של התיירות", הוא אומר. "תיירות היא למעשה הדבר הראשון שייפגע, ויכול לקחת לה הרבה מאוד זמן להשתקם. יש לנו מזל, ואני אומר את זה בצער, שמדינת ישראל לא נשענת על תיירות מפותחת מדי. פגיעה כזו ביוון, לדוגמה, על 19 מיליון התיירים שלה בשנה, יכולה היתה לגרום לנזק כלכלי גדול בהרבה. אנחנו, עם 3 מיליון התיירים שלנו, ניפגע אבל פחות. ענף שצפוי דווקא לחוות עדנה הוא הייצור הביטחוני: מחסני הצבא יתרוקנו וזה יוביל להרבה מאוד הזמנות לתעשייה שלנו".

בנוסף, לדבריו, "בטווח המיידי תירשם גם ירידה ביצוא, אם כי לדעתי לאורך זמן המגמה צפויה להתאזן כי ההזמנות יידחו. הזמנות לא יתבטלו לחלוטין, אבל ייתכן שהזמנות חדשות לא יגיעו. המציאות שבה אנחנו חיים היא כזו שמי שכבר מזמין מחברות ישראליות מביא בחשבון איומים ביטחוניים, ובדרך כלל מפעלים ישראליים אינם ספק יחיד".

ומה לגבי שער הדולר?

"הכלל הוא שככל שאי־הוודאות גדולה יותר יש יותר פיחות בשקל לעומת הדולר, וככל שמשקיעים זרים ייצאו מישראל זה יתמוך במגמת הפיחות. זה יכול להיות מצב נקודתי או מתמשך, תלוי עד כמה אי־הוודאות תהיה גדולה. על פי אותו ההיגיון יפעלו גם מחירי האג"ח והשערים בבורסה: ככל שאי־הוודאות תגדל התשואה תעלה והמחיר יירד. בימים הראשונים גם עלולות להיות ירידות בבורסה, בוודאי אם הטילים יתקרבו לאחד העם, אבל בטווח הארוך יותר גם יהיו תיקונים. מדובר במצבים שידרשו מעקב צמוד מצד ממשלת ישראל ונגיד הבנק המרכזי; אם הוא ירגיש שהכלכלה נתקעת תידרש גם תגובה מצדו, בדמות הורדת ריבית".

ספטמבר הוא לא נקודת ציון

מה היית ממליץ למשקיע הקטן לעשות בטווח הקצר ובחסכונותיו?

"לפני אירוע כזה צריך לפזר את תיק ההשקעות שלך. לא לשים את כל הכסף במקום אחד. זה מנהג טוב לחיים, לאו דווקא למקרה הספציפי הזה, והיום, כשהשוק פתוח ואפשר להשקיע בחו"ל - מומלץ גם להוציא חלק מהכסף החוצה. גם כשכבר מתחיל האירוע, כלל האצבע הוא לא לבצע מהלכים בפאניקה.

"קשה מאוד לענות על השאלה אם כדאי לממש או לא, כי זה תלוי באורך האירוע, במצב השווקים לפני הכניסה אליו - אם השוק בשפל, כך שיש לו לאן לעלות, או בשיא, ויש לו רק לאן לרדת - ובתגובה הבינלאומית. אם אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאנשים לא יודעים לחזות מראש את מצב השווקים ולא יידעו לצאת רגע לפני, העצה היא לא לצאת גם רגע אחרי, אלא לחכות קצת ואז להחליט האם ואיך להגיב. זה נכון לגבי הטווח הקצר וגם הארוך, כלומר כספי הפנסיה".

ומה לגבי הכרזת העצמאות הפלסטינית שצפויה בספטמבר?

"אני לא רואה את ההשפעה הגדולה של הכרזה כזו על כלכלת ישראל, אבל זה תלוי מאוד באיך תפעל ממשלת ישראל ביום שאחרי. אם התגובה שלנו תהיה כזו שתביא מדינות להחרים אותנו, אז ודאי שיכולות להיות לזה גם השלכות כלכליות. אלא שבכל מקרה ספטמבר לדעתי הוא לא נקודת ציון - אנחנו בתוך תהליך שיימשך גם אחרי ההכרזה, אם תהיה. את ההשפעה הכלכלית, אם תהיה, תכתיב הפעילות של ממשלת ישראל. מכיוון שהקווים בין ימין לשמאל מאוד מטושטשים היום ומכיוון שבימין כבר מדברים על שתי מדינות לשני עמים, הסיכוי שתהיה לנו תגובה שתביא לאסון כלכלי נמוך בעיניי".