שווה קריאה: "כלכליסט" בשבוע הספר

משהו מוזר קרה בשבוע הספר הנוכחי. במקום להציף את הקוראים במיטב היצירות, נדמה שהוצאות הספרים בחרו להתעלל באוכלוסיית העצים ההולכת ונעלמת. רוצה לומר: בשבוע הספר 2011 הדוכנים והמדפים מלאים בספרים שמוטב היה שכלל לא היו יוצאים לאור. היבול של חג הספר העברי השנה דל במיוחד, ופרט לספרו המצופה של דויד גרוסמן הוא מורכב בעיקר מספרות נעדרת כל ערך תזונתי. לפיכך, מי שבכל זאת רוצה לצאת מהאירוע הזה עם שקיות מלאות, ייאלץ להסתכל גם מעט אחורה - אל הספרים הכי מסקרנים שיצאו פה בחודשים האחרונים. כמו בתיק ניירות ערך, גם כאן סלקציה קפדנית תעשה את העבודה.

נופל מחוץ לזמן / דויד גרוסמן. קהל יעד: כולם. זהו בלי ספק ה־ספר של שבוע הספר הנוכחי, והוא יוצא לאור על רקע המולה שאינה תחומה לברנז'ת הספרות בלבד, אלא נוגעת בציבור כולו. הספר הזה שונה מכל מה שגרוסמן כתב עד כה. "נופל מחוץ לזמן" הוא לא רומן, אלא מעין שילוב בין שירה למחזה, כתוב ברובו בשורות קצרות ומהדהד כולו חנוך לויניות. זהו סיפורו של איש שבנו מת והוא יוצא מביתו באמצע ארוחת הערב ומתחיל להסתובב, פשוטו כמשמעו, ובדרך מצטרפות אליו עוד ועוד דמויות שמטרתן להגיע ל"שם" - המקום שבין המוות והחיים, ובעיקר המקום שבו יש למוות של ילד מילים וניסוח מדויק. זהו ספר מיוסר מאוד, שאי אפשר ולא צריך להפרידו מהחיים ומסיפור נפילת בנו של גרוסמן, אורי, במלחמת לבנון השנייה. וזה עצוב במיוחד. פרטים: הספרייה החדשה, 187 עמודים, 88 שקל.

נופל מחוץ לזמן, דוד גרוסמן | עטיפת הספר

שירה! שירה! שירה! / פיטר דיוויס. קהל יעד: מי שמוכן להיות מופתע. "אני מקווה שתבין שאני בסך הכל מנסה לכתוב שיר טוב", פותח דיוויס את אחד השירים בקובץ, ובכך בעצם מסכם את העניין כולו. אם בתיאטרון ובקולנוע מדברים על "הקיר הרביעי" - כלומר המצלמה לעולם לא תגלה את נוכחותה והשחקנים לרוב לא יתייחסו אל הקהל - לדיוויס אין קיר רביעי. בכלל. כל קובץ השירים הזה, אם בכלל אפשר לקרוא להם שירים, מורכב מפניות ישירות אל הקהל ומכתיבה שמתייחסת לא רק אל עצמה, אלא גם אל המקום שבו היא עשויה להיקרא (השבעת נשיא ארצות הברית, למשל). זה חמוד ומעורר מחשבה, אבל גם קצת מריח מניסיון להיות מגניב בכוח. אבל גם אם זה נכון, לפחות הוא מקורי. פרטים: ידיעות ספרים, 117 עמודים, 88 שקל.

אצל וסיפורים אחרים / אורי ניסן גנסין. קהל יעד: אליטיסטי וחובב אתגרים. כמה אומץ צריך כדי להוציא בימינו אוסף סיפורים של גנסין, וכמה תשוקה צריך לדבר. גנסין מעולם לא היה סופר קל, גם בתקופה שבה העברית העשירה שבה כתובים הסיפורים לא נזקקה לביאורים הנרחבים שבסוף הספר (94 עמודים, לא פחות, מוקדשים רק לביאורים). הוא תמיד היה פיוטי, דיבר קצת מעל ראשו של הקורא, סופר של סופרים ופחות של הקהל. ומאידך - כמה יופי מחכה למי שיתאמץ וייגש לספר הזה. זו באמת אמנות בשיאה, של סופר שלא האריך ימים (הוא מת בגיל 33), ולא ביקש את אהבת הקהל אלא קצת שקט, כדי לומר דבר מה. הספר זכה בפרס שרת התרבות לספרות מופת, ולא בכדי. קלאסיקה עברית של ממש. פרטים: ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד, 427 עמודים, 96 שקל.

נגד בדידות (רשמים) / גדי טאוב. קהל יעד: הדור השפוף. טאוב, אולי בניגוד לרצונו, הוא דובר של דור. הדור שקרא סיפורים קצרים ב"מה היינו עושים אם היינו שוכחים את דב", גילה ושנא את עצמו ב"מרד השפוף" ואיבד עצמו לדעת ב"אלנבי" - ימצא את עצמו כועס ומזדהה גם עם "נגד בדידות", מאמרים שכתב טאוב בשנים האחרונות וכונסו עכשיו לספר. כן, זה ספר שירגיז את כל מי שהתרגש מ"באדולינה", למשל. כן, המשיכה של טאוב לצדדים האפלים של החיים, כמו מועדון מין בברלין, נדמית קצת דווקאית. וכן, זה כתוב היטב, רהוט, ולעתים בניגוד לרצון הקורא גם משכנע. נכון, אתגר קרת חמוד יותר. אז מה, מי אמר שספרים אמורים להיות חמודים במקום להיות, נגיד, מעוררי מחשבה. פרטים: ידיעות ספרים, 246 עמודים, 88 שקל.

נגד בדידות, גדי טאוב | עטיפת הספר

מבחר יצירותיו של טי אס ספיווט / רייף לארסן. קהל יעד: צעיר בנפשו. סקרנות - זה מה שמתעורר כשפותחים את ספרו הראשון של לארסן, שמוגדר כ"סינדרלה של עולם הספרות" (הוא קיבל מקדמה של מיליון דולר על הספר הזה, שהוא ספר הביכורים שלו). לא ממש ברור מה זה: על העטיפה כתוב רומן, אבל התוכן מלא הערות שוליים, דיאגרמות ואיורים שמצורפים לטקסט, שנדמה ששייך לספרי התבגרות. בקיצור, זה קצת מוזר, עד שמבינים שזה מה שלארסן בעצם ניסה לעשות: לשבור את הפורמט הידוע וליצור משהו שהוא בין ספר לבני הנעורים ועוסק בשאלות של התבגרות, לבין רומן כיפי במיוחד למבוגרים. זהו ספר אמריקאי מאוד, אך הרוח השובבה והטובה (ולעתים המתיילדת) שבו סוחפת. כיף מבלי להיות רדוד. פרטים: מחברות לספרות, 332 עמודים, 98 שקל.

ימי הכלולות של ג'ואנה (סיפורים מן הגליל) / איילת בר־מאיר. קהל יעד: נוסעים לצימר. יש משהו מתוק בספר הזה, שהוא ספר הביכורים של בר־מאיר. הרקע שלה כמדריכת טיולים ניכר בצורה שבה היא פורשת את תשעת הסיפורים שבספר, כולם של נשים מהגליל. הכתיבה רהוטה, לא מתייפייפת, מסודרת ובעיקר לא מתיימרת. ניצולת שואה מבוגרת, צעירה חוזרת בתשובה, צעירה ערבייה שדודתה מתה - בר־מאיר מחיה את הדמויות הללו בצורה נוגעת ללב. זו אולי לא ספרות גדולה, אבל מרתקת. לבר־מאיר יש יכולת של מספרת סיפורים ותיקה - היא יודעת לשבות קהל ולהותיר אותו עם תחושה נעימה בסוף. פרטים: אגם, 206 עמודים, 84 שקל.

ארץ שיר סיפור, אפרת שהם | עטיפת הספר

המשוואות הגדולות (עשר פריצות דרך במחשבה האנושית) / רוברט פ' קריז. קהל יעד: גיקים. אי אפשר להחזיק את הספר הזה ולא להרגיש חנון במידה בל תתואר. פרופ' קריז לקח על עצמו משימה קשה: להסביר להמונים עשר משוואות בסיסיות במדע, והמפורסמת בהן היא המשוואה של איינשטיין: המרת האנרגיה למסה (שקריז מכנה "משוואה סלבריטאית"). כמו בכל ספרי המדע הפופולרי הטובים באמת, קריז מספר את סיפורן של המשוואות באופן מרתק, כסיפורים היסטוריים קולחים, כמעט תעלומות. בין לבין הוא משבץ ביוגרפיות של הגיבורים, "אתנחתאות" בדמות מחשבות על המדע והגיגים שהופכים את הכבד־כבד הזה לכמעט קליל. ועדיין חנוני נורא. פרטים: כתר, 318 עמודים, 96 שקל.

ארץ שיר סיפור (שירים לאורך הדרך) / אפרת שהם. קהל יעד: מטיילים מושקעים. לא מעט קבוצות יוצאות לסיורים מאורגנים לפי נושא: בעקבות לוחמים, בעקבות משוררים, בעקבות חלוצים ואפילו בעקבות מועדונים. אל הנישה הזאת משתחל ספרה של שהם - לא בדיוק מדריך טיולים, אבל קטן מספיק כדי לקחת לטיול, ויפה מספיק כדי לשים על השולחן בסלון. שהם עוקבת אחרי כמה מהשירים הכי ידועים בישראל, ומספקת מידע מפורט על נסיבות כתיבתם והמקומות שהיו להם השראה. התוצאה עושה חשק ללכת ברחוב ולזמזם. פרטים: מפה, 304 עמודים, 109 שקל.