צילום: ענר גרין
בבר מצווה אבא אמר: "לא אלך לבית כנסת. אם ישאלו איפה אבא תגיד שאתה יתום"
יאיר טאומן, דקאן בית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה: "בתור פרחח, לא קיבלתי מתנות ליום הולדת. אמא אמרה 'מתנות נותנים להישגים. איזה הישג הבאת?'"
נוצרתי בגרמניה, ואז אמי עלתה לבד לארץ, בהיריון. נולדתי בקיבוץ גבעת ברנר והוריי נפגשו שוב רק כשהייתי בן שנה, כי אבי עבד בנתיבי הבריחה והבריח יהודים מהגבול הרוסי לאוסטריה ולמדינות אחרות.
"שלוש שנים אחרי שאבי הגיע לארץ אמי הודיעה לו: 'אני עוברת לרמת גן. אתה יכול להישאר בקיבוץ או לבוא איתי', כך שמגיל ארבע גדלתי ברמת גן. זה היה אחרי שאמא התאכזבה טוטלית מהאי־שוויון בקיבוץ, לדוגמה מכך שכאשר חילקו חולצות לוותיקים הן היו טובות יותר מהחולצות שחולקו לחדשים. אבל בגיל 13 הוריי חשבו שלטובתי כדאי שאחזור לקיבוץ, והעבירו אותי לקיבוץ נגבה, שילדיו למדו עם ילדי קיבוץ גבעת ברנר.
"עד גיל שבע גדלתי עם אחות גדולה בשם תקווה, שהיתה למעשה בת דודה שלי. הוריה נהרגו בשואה, והיא אומצה על ידי נוצרים עד שאמי ואבי באו לאסוף אותה מליטא ופרסו עליה את חסותם. אף שלא היתה אחותי הביולוגית גדלנו כאחים, עד שבשלב מסוים אמא החליטה להעביר אותה לקרובי משפחה חשוכי ילדים בארצות הברית. לי היא אמרה ש'תקווה נוסעת אבל תחזור בתוך שנה', אבל היא מעולם לא חזרה ואני הרגשתי שרימו אותי. היתה לי בעיה בכלל להבין מה פתאום שלחו אותה. אני זוכר שאבי התנגד לכך נחרצות. אחד הדברים הבלתי מוסברים היה ששנה אחרי ששלחו את תקווה, נולדה אחותי.
"הדבר המעניין באמי, המורה למתמטיקה, היה שעם כל הקשיחות והריאליזם שלה תמיד זלגו מעיניה דמעות כמו נהר. היא היתה רגשנית, אבל קיבלה החלטות קרה כמו קרח. הייתי ילד של אמא מההתחלה, והיא היתה מאוד קשורה אליי. מגיל ארבע הכרתי את כל בולי העולם, קראתי, שיחקתי שח ועשיתי תרגילים בחשבון. אמא היתה מאוד גאה בי, התאמתי לתבנית ילד הפלא שלה. אבל בשלב מסוים נהפכתי לפרא אדם בבית הספר ואז בימי הולדת לא קיבלתי מתנות, כי אמא אמרה: 'מתנות נותנים להישגים, איזה הישג הבאת?'. שלחו אותי לקיבוץ כדי להציל אותי.
"אבי היה אדם שקט וצנוע, טוב לכולם, אבל יחסיי איתו היו מורכבים. היה לי ביטחון עצמי עצום, ואבא לא אהב את זה, ומתוך הצניעות שלו ניסה תמיד לצנן אותי. בגיל 13 רציתי לעלות לתורה בבר מצווה, ואבי — בן למשפחה חרדית, שניצל מן השואה משום שהצטרף לשומר הצעיר ועלה לארץ — אמר: 'אני לא ליצן. לא אלך לבית כנסת. אז אם ישאלו איפה אבא שלך תגיד שאתה יתום'.
"ביום שבו נערך באוניברסיטה העברית טקס קבלת תוארי דוקטור במתמטיקה, אשתי ילדה. אמא שלי לא ויתרה והגיעה לטקס במקומי. היא חלמה כל חייה ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה, כי הפסיקה את לימודיה בגלל המלחמה ואני הגשמתי את החלום שלה. לקבל את תואר הדוקטור היה פסגת חלומותיה".
3 תגובות לכתיבת תגובה