סקר: רוב עורכי הדין בישראל נרתעים מפנייה לבוררות

מדוע נרתעים עורכי דין מפנייה לבוררות? סקר שנערך בקרב מדגם ארצי של 500 עורכי דין העלה שלושה חסמים מרכזיים הגורמים לכך: החשש מחוסר היכולת לערער על החלטת הבורר, מחירו הגבוה של ההליך (טעמים שצוינו על ידי 60% מהנשאלים) והתפיסה שלפיה אין לבוררים מומחיות מספקת בהשוואה לשופטים.

ממצאי הסקר הוצגו אתמול בכנס שערך המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין בידי יו"ר הנהלת המוסד, עו"ד מוטי גלוסקה.

למרות עמדות הנשאלים נגד הבוררות, הצביע הסקר על מגמה חיובית שלפיה הסרת החסמים עשויה לעודד את הפרקליטים לפנות לבוררות. 47%–51% מהנשאלים בסקר השיבו כי ישקלו לפנות לבוררות אם מחירה יהיה נמוך יותר, יעילות ההליך תגבר ותתאפשר יכולת ערעור עליו.

לדברי יו"ר המוסד לפתרון סכסוכים יתרו, ד"ר ישראל שמעוני, תוצאות הסקר מצביעות על כך שעורכי הדין טרם הפנימו את מסלולי הערעור החדשים הקיימים בתיקון לחוק הבוררות מ־2008: "עורכי הדין מכירים רק את העילות לביטול בוררות, ולכן נרתעים מההליך. החוק היה עד כה נחלתם של שופטים בלבד, והגיע הזמן שעורכי הדין יכירו אותו".

עו"ד גלוסקה סבור כי מוסד הבוררות של הלשכה מקיים את התנאים שהעלה הסקר. לדבריו, המוסד פועל בשקיפות וביעילות, מחירו נמוך וקיימת אפשרות לערער על פסיקותיו. "אני מקווה שלאור תנאים אלה יפנו יותר ויותר עורכי דין להליך הבוררות במוסד שלנו במקום לבתי המשפט", אמר.

"מטרת המוסד צריכה להיות טיפול בבוררויות קטנות ובינוניות ושיפור מצבם של עורכי הדין", אמר עו"ד צבי פירון, יו"ר מועצת המנהלים של המוסד. "לכן הקמנו מוסד שהוא 'ידידותי למשתמש'. יש לנו יותר מ־1,150 בוררים רשומים".