חוק המספרים: משרדי עורכי דין בישראל משקיעים פחות בשיווק ובעובדים

פרט לתשלום שכר עבודה נדרשים משרדי עורכי הדין השונים להקדיש 20% עד 30% מהכנסותיהם (ולעתים יותר) להוצאות הכוללות, בין השאר, תשלום על שכירות, מסים עירוניים וחשבונות חשמל. אולם בעוד שחלק מההוצאות נחשבות ל"קשיחות" ואינן ניתנות לשינוי, קיימות גם הוצאות "גמישות" כמו שיווק, ניהול כוח אדם וטכנולוגיה. בחינת תמונת המצב בעניין זה מגלה פערים עצומים בין משרדי עורכי דין בישראל ובחו"ל.

כך, למשל, בעוד שבעולם נחשב תחום השיווק לתורה שלמה, ובמשרדים מובילים יכולים לעבוד על יחסי ציבור ושימור לקוחות עשרות עובדים, בישראל מושקעים הרבה פחות משאבים בתחום זה. בעוד שבארה"ב ההשקעה הממוצעת של המשרדים עומדת על כ־3.5% מההכנסה השנתית, בישראל השונות גדולה וההשקעה עומדת על 1.1% בלבד מההכנסות -  פחות משליש.

מגמה דומה אפשר לזהות גם בכל הנוגע לטיפול בגיוס ואבחון של כוח אדם, תקשורת פנים־ארגונית, גיבוש, רווחה ועוד. בעוד שבעולם העלות הממוצעת המושקעת בתחום עומדת על 3.1% מההכנסות, בישראל עומדת ההשקעה בכוח אדם בממוצע על 0.85% בלבד מההכנסות. עם זאת, המודעות לנושא בישראל גדלה, וביותר מ־15 משרדי עו"ד ועורכי פטנטים קיימת כיום משרה מלאה של מנהל משאבי אנוש מקצועי.

בדומה לשני הנושאים האחרונים, גם בנושאי מחשוב וטכנולוגיה הפערים בין הארץ והעולם גדולים מאוד: בעוד שבארה"ב כמעט 5% מהכנסות הפירמה מושקעים ברכישת חומרה, תוכנה ועוד, בישראל ההשקעה הממוצעת בנושא עומדת על כ־1.33% בלבד מהכנסות המשרדים.