פרשת התמלוגים: הקרב על 450 מיליון השקלים עוד לא נגמר

השמחה שהפגינו עורכי הדין של חברות התקשורת ביום חמישי, לאחר ששופטי בג"ץ המליצו למדינה ולחברות להגיע לפשרה בנושא שיעור התמלוגים שישלמו החברות בשנים הבאות, היתה כנראה מוקדמת מדי.

 על פי הפשרה, השנה וב-2012 ישלמו החברות 1.75% מהכנסותיהן כתמלוגים למדינה, ואילו ב-2013 אמורה המדינה להפחית את שיעור התמלוגים ל-0%, כלומר לבטלם. עם זאת, חישוב "כלכליסט" מעלה כי בהסכמתו לפשרה יוותר משרד האוצר לכאורה על הכנסות בסך 455 מיליון שקל מתמלוגים שהיה אמור לגבות בשנים 2012-2013 אם היו התמלוגים נותרים כפי שביקש - סכומים שעליהם לא יסכימו במשרד לוותר בקלות.

המהלך להעלאת התמלוגים נחשף לראשונה בחודש יולי, אז הציג משרד האוצר את הצעת התקציב לשנים 2011-2012, ובה צויין כי בכוונתו להעלות באמצעות הוראת שעה את תמלוגי חברות התקשורת בשיעור של 1% בשנת 2011, ובשיעור של 1.5% נוספים בשנים 2012-2013, כלומר 2% ו-2.5%, בהתאמה.

התוכנית הדהימה את חברות התקשורת, שכן הן התרגלו להפחתה הדרגתית של התמלוגים, לקראת ביטולם. יתרה מזו, עתירה לבג"ץ שהגישה לפני כמה שנים חברת ברק (כיום נטויז'ן) נגד המדינה בנושא התמלוגים הסתיימה בהצהרה של המדינה כי תפעל לביטול התמלוגים ב-2012.

בשנת 2010, לאחר ששיעור התמלוגים הופחת על פי מתווה ההפחתה ההדרגתי ל-1%, הסתכם התשלום הכולל של חברות התקשורת בכ-260 מיליון שקל. החלטת האוצר בהצעת התקציב אמורה היתה לגרום לחברות התקשורת לשלם בשנים 2011-2013 תמלוגים בהיקף כולל של כ-1.8 מיליארד שקל, לעומת כ-800 מיליון שקל שהיו משלמות לו היה נותר שיעור התמלוגים על 1% (כלומר גם אם ההתחייבות לבטל את התמלוגים לא היתה מתגשמת). במלים אחרות, באוצר ביקשו להכניס כמיליארד שקלים לקופת המדינה בשנים אלו באמצעות העלאת התמלוגים לחברות התקשורת.

הגוף הרגולטורי היחיד שהתנגד פומבית למהלך היה מועצת הכבלים והלוויין, בעוד שר התקשורת התעלם מההתנגדות וחתם עם שר האוצר על התקנות שהסדירו בינואר את העלאת התמלוגים. מאחורי הקלעים הביע כחלון את חוסר שביעות רצונו מההעלאה, מחשש שהחברות יגלגלו את העלאת התמלוגים על הצרכן, אך במקביל נדרש כחלון לשמר את שיתוף הפעולה הפורה בינו לבין משרד האוצר, שהתבטא בהעברת הרפורמות בתחום הסלולר בשנה שחלפה, ולפיכך חתם לבסוף על התקנות. חברות התקשורת אף זכו לתמיכה מצידו של פרופ' ראובן גרונאו, שעמד בראש ועדות ציבוריות שהמליצו להטיל על החברות לא מעט גזרות בעשור הקודם, אך בנושא התמלוגים טען כי מדובר במס שיש לבטלו.

בסופו של דבר, לאחר דיונים בין משרדי התקשורת והאוצר, תוך כדי פיצול הדיונים בוועדות הכנסת לוועדת הכספים ו-ועדת הכלכלה, הופחתה מעט הגזרה ונקבע כי בשנת 2011 ישלמו החברות תמלוגים בשיעור של 1.75% מההכנסות החייבות בתמלוגים, בשנת 2012 יעמוד שיעור התמלוגים על 2.5%, וב-2013 הוא ישוב לרמתו ההתחלתית של 1%.

ההחלטה חוזרת לשולחנו של שר האוצר

בזק, HOT וחברות הסלולר עתרו בחודש מרץ לבג"ץ כנגד ההחלטה, וביום חמישי האחרון נערך הדיון בעתירות המאוחדות. לצדדים התברר כי השופטים רואים בהתחייבות המדינה ב"בג"ץ ברק" כטיעון החזק ביותר שהציגו חברות התקשורת לעצירת המהלך של האוצר, ולאחר התייעצות המליצו השופטים לצדדים להגיע לפשרה, שבסופה ביטול מוחלט של התמלוגים.

אם תסכים המדינה לפשרה ובג"ץ יעניק לה תוקף של פסק דין, היא אמורה לחול על כל חברות התקשורת, גם אלו שהעלאת התמלוגים לא התייחסה אליהן מלכתחילה, כלומר ספקיות האינטרנט ושירותי הטלפוניה על גבי האינטרנט (למעשה מדובר באותן חברות: נטויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, ופעילות הטלפוניה הקווית של פרטנר, שממילא עוברת לרשותה של סמייל בתחילת 2012), והמפעילים הווירטואליים. חברות אלו נהנו בעקיפין גם מהעתירה, בכך שאם תתקבל הפשרה, הרי שהתחייבות המדינה מבג"ץ אושררה, וגם תשלום התמלוגים שלהן יתבטל החל משנת 2013 (אם כי מדובר על איחור של שנה אחת לעומת ההתחייבות המקורית). במקביל, חברות אלו ישלמו השנה ובשנה הבאה רק 1% כתמלוגים, שכן, כאמור, הן לא היו אמורות להיכלל בהעלאת התמלוגים שהניבה את הפניה לבג"ץ.

מכל מקום, תשלום התמלוגים של ספקיות האינטרנט הוא כסף קטן - כ-6 מיליון שקל בשנה - לעומת עשרות מיליוני שקלים שמשלמות (בנפרד) בזק,HOT וחברות הסלולר. גם במשרד האוצר ביקשו לטווח את החברות הגדולות, וטענו כי ההתחייבות שניתנה בבג"ץ ברק התייחסה רק לספקיות האינטרנט, בעוד לחברות הגדולות לא ניתנה שום התחייבות. השופטים, כאמור, רמזו כי יהיה להם קשה לקבל הפרדה שכזו.

השופטים ביקשו לקבל את תשובת המדינה באופן מיידי, אך במשרד האוצר ביקשו הארכה של 60 יום למתן התשובה, ובית המשפט העניק לצדדים 45 יום בלבד. הנושא ישוב כעת לשולחנו של שר האוצר, שיתבקש להכריע באשר לצעד הבא של משרדו – האם להסכים לפשרה ולהפסיד כמחצית מהסכום שהיתה המדינה אמורה להכניס לכיסה, או לסרב לפשרה ולהסתכן באיבוד הסכום כולו.

האירוניה: הסעיפים להגברת התחרות דווקא נתנו יתרון לחברות הסלולר

אם תתקבל הפשרה, עבור חברות הסלולר מדובר בניצחון משמעותי יותר, לא רק כיוון שהוא מגיע כחיזוק מורלי כשבוע וחצי לאחר שעתירתן בנושא הפחתת דמי הקישוריות נדחתה בבג"ץ, אלא כיוון שלצד הצעת הפשרה יוכלו להינות חברות הסלולר מיתרון יחסי וכלכלי לעומת בזק ופעילות הטלפוניה והאינטרנט של HOT.

כיצד? בתקנות שגיבש האוצר, שאושרו בוועדות הכספים והכלכלה ונכנסו לתקפן בתחילת השנה, מצוין כי שיעור התמלוגים שהיה בתקפו ב-2010, כלומר 1%, יחזור להיות תקף בשנת 2013, לאחר שבשנים 2011 ו-2012 יעלה ל-1.75% ו-2.5%, בהתאמה. מכיוון שנימוקו של משרד האוצר להעלאת התמלוגים נשען על הטענה כי בשוק התקשורת לא מתקיימת תחרות, נדרש האוצר גם להציב בתקנות אפשרות להפחתת התמלוגים באם תתגבר התחרות בשוק. כך שולבו בתקנות שלושה סעיפים שהתייחסו למצבים בהם התחרות מתגברת והתמלוגים יחזרו לשיעור של 1% עוד לפני 2013: בשוק התקשורת הנייח, בו פעילות בזק ו-HOT, הגעה של גורם שלישי, כלומר חברת החשמל, לנתח שוק של 5% עוד לפני 2013, תגרום להורדת התמלוגים שמשלמות שתי החברות הוותיקות בחזרה ל-1%.

בשוק הטלוויזיה, בו פועלות HOT ו-yes, נקבע כי התמלוגים יושבו ל-1% באם יקבלו 7 גורמים נוספים רשיונות לשידור על גבי תשתית "עידן פלוס". בתחום הסלולר נקבעו שני תנאים חליפיים שקיום כל אחד מהם ישיב את התמלוגים ל-1%– הגעה של כל מפעילי הסלולר הוירטואליים לנתח שוק מצרפי של 5% בשוק הסלולר, או תחילת פעילותו של מפעיל סלולר בעל תשתית משלו, שישתמש בתשתית חברות הסלולר האחרות במסגרת הסדר של נדידה פנים ארצית.

על פי הפשרה שהוצעה ביום חמישי, מצבן של כל החברות (בזק, HOT, yes וחברות הסלולר) זהה בשנת 2013, כלומר אם תעמוד המדינה בהבטחתה לממש את קביעתו של "בג"ץ ברק", התמלוגים יבוטלו לחלוטין החל מאותה שנה. ההבדלים בין החברות נמצאים בשנת 2012 - מירס, אחת משתי הזוכות במכרז התדרים האחרון, צפויה להתחיל לפעול ברבעון הראשון של 2012 בהתבסס על הנדידה הפנים ארצית. משמע שחברות הסלולר (כולל מירס) יוכלו, לכאורה, לדרוש את הפחתת התמלוגים ל-1% כבר בתחילת שנת 2012.

סביר להניח שחברת החשמל לא תגיע לפריסה של 5% בשוק התקשורת הנייח בתחילת 2012, (והיעדר) סיכויים דומים ניתן להעניק גם לתסריט שבו 7 גופים חדשים יקבלו רישיון שידורים. לפיכך, אם אכן ימלא משרד האוצר את התחייבותו בתקנות שכבר נכנסו לתקפן, בין חברות הסלולר לבין שאר החברות תיווצר אפליה מסויימת לגבי שיעור התמלוגים למשך מספר חודשים בשנת 2012, והן ישלמו שיעור תמלוגים נמוך מבזק ו-HOT, אף על פי שכוונת האוצר היתה להעלות את התמלוגים לכל החברות כמקשה אחת. מדובר בחיסכון פוטנציאלי של עשרות מיליוני שקלים לחברות הסלולר לעומת בזק ו-HOT, ויתכן שעובדה זו תגרום לאחרונות שלא לקבל באופן אוטומטי את הצעת הפשרה, אלא לנסות ולהשוות את התנאים בין כל החברות.