נדחו שתי הבקשות לייצוגיות נגד בתי השקעות בעקבות המשבר הפיננסי

שופטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה אסתר שטמר דחתה ביום חמישי האחרון את שתי בקשות התביעות הייצוגיות הבולטות ביותר שהוגשו בשנת 2008 נגד בתי ההשקעות הלמן־אלדובי ופריזמה, בגין ההשקעות שלהן בתקופה שלפני המשבר הפיננסי.

הבקשה לייצוגית נגד הלמן־אלדובי בגובה 66 מיליון שקל הוגשה באוגוסט 2008 בגין הפסד של 20% שנגרם לקופות הגמל הסולידיות שלה בתקופה של 10 חודשים. עיקר הטענות היו נגד ההשקעה באגרות חוב של מדינת איסלנד שנקלעה למשבר פיננסי בסוף 2007. הבקשה לייצוגית נגד פריזמה בגובה 856 מיליון שקל הוגשה בדצמבר 2008 בגין הפסד של 25% בקופות הגמל שיאון, צור ושגיא בתקופה שבין ינואר לאוקטובר 2008. השאלה המרכזית היתה האם הוכח שפריזמה והלמן־אלדובי ניהלו את הקופות ברשלנות, בניגוד לאפיון הקופות כסולידיות, באופן שלא הותיר כרית ביטחון מתאימה לסוג הקופות הזה.

מי שיצג את התובעים בשני המקרים היה עורך הדין איציק אבירם, שרק בשבוע שעבר זכה כאשר הגיש בקשה לייצוגית נגד חברת כור בגין עסקת מכתשים־כימצ'יינה, והשיג פשרה במסגרתה תשלם כור 45 מיליון דולר לבעלי המניות של החברה.

הימרו על איסלנד ונחלו מפלה בבקשה לתביעה ייצוגית נגד הלמן־אלדובי הוגשו חוות דעת של שני מומחים. פרופ' אבנר קלעי, מטעם בית ההשקעות, בחן את תשואות הקופות לפי מדדי אלפא ושרפ המקובלים במשרד האוצר כמדדי השוואה בין קופות גמל, והגיע למסקנה כי תוחלת התשואה של הקופות דומה לזו של שאר הקופות בשוק. פרופ' דוד לבהרי, מטעם התובעים, לא הסכים לאופן הבדיקה, וכתב כי "אין זה סביר שקופת גמל כללית ולבטח סולידית, תשיא תשואה בטווח של שתי סטיות תקן מהממוצע. קופות גמל מהסוג בו אנו עוסקים צריכות להיות קרובות מאוד לממוצע". בהמשך כתב, כי "כל המשמעות של קרן סולידית היא, שיש לה סטיית תקן פוטנציאלית נמוכה. ואין זה במקרה שבפנינו".

רון לובש, יו"ר פריזמה

השופטת דחתה את הטענות נגד הקופות וכתבה בהחלטתה: "אנו עוסקים בשוק ההון, בהשקעות שאינן מובטחות, גם אם לא היתה כוונה להסתכנות ממשית. בדיקה בדיעבד אינה יכולה ללמד על סבירות ההשקעה לכתחילה. הוסף לכך את ההתפתחות הגלובלית, ונלמד כי גם היכולת לצפות שינויים מפליגים בשוק ההון מוגבלת למדי".

התובעים טענו נגד ההשקעה המסיבית באיסלנד, כי היא יצרה סיכון משמעותי יוצא דופן משום שמדובר במדינה קטנה בעלת אוכלוסייה דלילה, שההתפתחות הכלכלית שלה מבוססת על משקיעי חוץ אשר בעת משבר עלולים למשוך את הונם ולהותיר מדינה חסרת יכולת לעמוד בהתחייבויותיה.

פרופ' קלעי טען מנגד, כי לאור הריבית הגבוהה ששילמה ממשלת איסלנד זו היתה הזדמנות אטרקטיבית להשקעה, וציין כי גם חברות האשראי דירגו את האג"ח האיסלנדי בדירוג אשראי גבוה מזה של ממשלת ישראל — +A. לטענתו, ההערכות האופטימיות בקשר לאיסלנד התבדו בשל ה"צונמי" הכלכלי, שהיה אירוע קיצוני ובלתי צפוי.

הבנק האיסלנדי הזהיר בזמן אמת כי קיימת סכנה לפיחות משמעותי של המטבע המקומי, לאור שערי הריבית הגבוהים של איסלנד. בדו"ח של הבנק האיסלנדי מספטמבר 2006 נאמר, כי התנודתיות בשער החליפין של הקרונה גדלה בשנתיים האחרונות עקב פערי ריבית בין איסלנד לעולם.

"האם צריכים היו דו"חות אלו להוות אזהרה שלא להשקיע באיסלנד או להקטין את ההשקעה בה עד מאוד?", כתבה השופטת, "לא יהיה זה מופרך לומר כי הקריסה כרוכה בשווקים גלובליים, נתון שאיש לא צפה, לא פחות מאשר בכלכלה המקומית באיסלנד".

השופטת סקרה מספר דו"חות שהיו אמורים להניא את המשקיעים הסולידיים מלבחור בהשקעה באיסלנד, ביניהם הדו"ח של הבנק המרכזי של איסלנד; נייר עמדה של ה־OECD מיולי 2006 (הארגון צפה פיחות ותנודתיות בשוק האיסלנדי ופרופ' קלעי סבור שהדבר לא מהווה "דגל אדום"); ודו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מיוני 2007, שהזהיר מפני אי יציבות באיסלנד לצד תשבוחות על כלכלתה.

"בחינה כוללת של הדו"חות אינה נותנה תמונה חד־משמעית, בוודאי שאינה נותנת תמונה של סיכון ברמה גבוהה של ודאות. עם זאת, ודאי שאין מדובר בהשקעות בטוחות. לעניות דעתי נדרש הרבה יותר מאשר אזהרות כלליות ומובנות על מנת שהשקעות בה תיחשבנה מסוכנות במידה שקרן סולידית לא אמורה להשתתף בהן", כתבה השופטת, "בזמן אמת לא הזהיר איש כי השקעה זו מסוכנת במידה שאין להידרש לה אם מנהלים תיק סולידי. המידע בדיעבד אינו מלמד על ידיעה אודות הסיכונים בזמן אמת, אלא על היעדר ציפיות וקוצר ראיה של כל העוסקים בשוק זה. עניין לנו בטעות ברורה ואין לראות בהשקעות באיסלנד משום סטייה מגדר השקעה סבירה".

עו"ד אבירם המייצג את התובעים מסר ל"כלכליסט" כי בכוונתם לערער על דחיית הבקשה לתביעה נגד הלמן־אלדובי.

הפסד "על הנייר" אינו נזק

אחת השאלות המעניינות שעלו בתיק נגד הלמן־אלדובי היא האם הפסד "על הנייר", במקרה שלא היה מימוש של הקופה, נחשב לנזק. מהחלטת השופטת נראה שהתשובה היא שלילית. בשני ההליכים, גם נגד פריזמה וגם נגד הלמן־אלדובי, השופטת קבעה כי יש קושי אמיתי לבחון את הנזק בתשואות על פני תקופה קצרה של 10 חודשים, שזהו חלק קטן מתוך שנות חייה של כל אחת מקופות הגמל.

במקרה של פריזמה, הטענה היתה שההשקעה רוכזה במניות ובאג"ח קונצרניות, במקום באפיקים בטוחים יותר. התובעת אסתר שליט לא צירפה חוות דעת מומחה, הכרוכה בהשקעה כספית מצידה. ואילו פריזמה הגישה חוות דעת של פרופ' עודד שריג, שמונה בשלב מאוחר יותר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון. לפי שריג, אין לכלול אג"ח קונצרניות באותה קבוצת סיכון עם מניות, שהן שונות לחלוטין במהותן ובסיכון הטמון בהן. שריג גם טען כי לא ניתן לבחון ביצועי קופות גמל בתקופה של 10 חודשים בלבד ועוד בתקופת משבר עולמי. "השקעה כגון מניות, שנראית מסוכנת בטווח הקצר, יכולה להיות נורמטיבית בטווח הארוך", טען שריג.

"לא הוכח הקשר בין ההשקעה באג"ח קונצרניות לבין ההפסדים העולים על ממוצע ההפסדים בכלל קופות הגמל", נכתב בהחלטת השופטת, "מדובר בתקופה שחופפת תקופה קשה מאוד בשוקי ההון בעולם והפסדי עתק לחברות שונות, בהן גם כאלו שנחשבו בטוחות. המשבר העולמי ונפילת ליהמן ברדרס היו בלתי צפויים באופן שבו ארעו".

"לחוסכים אין הגנה משפטית"

מבקשי התביעה נגד הלמן־אלדובי, פנחס שלזינגר ויובל זומר, חוייבו לשלם את הוצאות המשפט שהסתכמו ב־25 אלף שקל. התובעת נגד פריזמה חוייבה לשלם 50 אלף שקל בגין הוצאות המשפט. הלמן־אלדובי יוצגה על ידי עוה"ד גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, עדי אפלבוים ורותם ידידיה ממשרד ארדינסט, בן נתן. פריזמה יוצגה באמצעות עוה"ד קובי שרביט, מורן ימיני ואוריאל מוזס ממשרד הרצוג פוקס נאמן. את התובעים בשני התיקים ייצגו עוה"ד איציק אבירם ונועם שכנר.

מעו"ד אבירם נמסר כי "ביהמ"ש השאיר את ציבור החוסכים ללא הגנה משפטית, שחרר את מנהלי הקופות מביקורת והתיר למנהלי קופות הגמל לעשות כרצונם בכספי הפנסיה של הציבור. ביהמ"ש לא עשה הבחנה בין חוסכים שמבקשים לא להסתכן ומוותרים מראש על רווחים גבוהים לבין חוסכים המעוניינים להמר על כספם. אנחנו מאמינים שביהמ"ש העליון יהפוך את ההחלטה על פיה ויראה את החשיבות הציבורית במתן הגנה לציבור החוסכים".