"חצי מהחרדים בני ה־29-20 לא יעבדו בעשור הקרוב"

שילוב החרדים בשוק העבודה צריך להיעשות באמצעות הצעירים, ובעיקר מהציבור המזרחי, נוער נושר, חרדים שנולדו בחו"ל ו"חרדים מודרניים". זו המסקנה משני ניירות עמדה שיפורסמו כחלק מכינוס פורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיחל בשבוע הבא. על פי אותם ניירות, בעשור הקרוב ייכנסו לשוק העבודה, לכל היותר, רק מחצית מהגברים החרדים בני 29-20.

עמותת פעמונים: "מתרחשת מהפכה שקטה בתעסוקה בקרב החרדים" העמותה, בהנהלת אוריאל לדרברג, שמה לה למטרה לעזור למשפחות חרדיות לתכנן את הוצאותיהן באופן יעיל תומר אביטל, 41 תגובותלכתבה המלאה

בשנה האחרונה העלה "כלכליסט" את אחת הבעיות הקשות של המשק הישראלי: העתיד העגום שצפוי לנו ללא שינוי דרמטי במגמות בשוק העבודה והחינוך. המגמות הנוכחיות של גידול באוכלוסיית החרדים והערבים חייבות להיות מלוות במקביל גם בהשוואת נתוני העבודה שלהן לאלה של הציבור הכללי. אם זה לא יקרה, סביר להניח כי אותו פלח אוכלוסייה מצטמצם והולך שנושא את נטל המס יאמר די, וההגירה מישראל תלך ותגבר.

ניירות העמדה נכתבו על ידי ד"ר ראובן גל, לשעבר ראש מינהלת השירות האזרחי, וחוקר המדיניות הציבורית גלעד מלאך, וכן על ידי ד"ר אביעד הכהן, הדקאן למשפטים במכללת שערי משפט, וד"ר לי כהנר, מומחית לציבור החרדי מאוניברסיטת חיפה. לדברי החוקרים, קבוצת הגברים בגילים אלה יכולה להוות גשר בין שוק העבודה למגזר החרדי, משתי סיבות: כיוון שהם מורגלים לשילוב של אורח החיים החרדי עם היציאה לשוק העבודה, ומכיוון שהם אינם משתלבים גם כך באורח החיים החרדי ולכן אין להם מחסומים חברתיים ליציאה לעבודה - כמו במקרה של נוער הנושר מישיבות.

שני ניירות העמדה שמים לראשונה דגש על האוכלוסייה הצעירה, בני 22-18, כמי שבה אמור להתחיל השינוי. "דווקא בקבוצת גיל זו יש פוטנציאל רב, שעשוי ללכת לאיבוד מאוחר יותר", כותבים הכהן וכהנר. "מנקודת מבטה של המדינה, חבל להחמיץ את ההזדמנות לנצלה לצורך לימודים והשתלבות בעבודה".

עם זאת, השניים כותבים כי פוטנציאל זה יוצר בדיוק את תגובת הנגד בחברה החרדית: "דווקא בשל גודלו של פלח האוכלוסייה הזה מבקשים רבים ממנהיגי החברה החרדית לתעלו לאפיקים תורניים ולשמרו לצורך הגשמת האידיאל החרדי (אצל גברים, בעיקר תלמוד תורה; אצל נשים, הקמת משפחה וגידול ילדים), ולא למטרות חיצוניות".

הפתרון לתעסוקת חרדים טמון בבני 22-18

הגידול המהיר באולוכסייה החרדית הופך את נושא השילוב שלה בשוק העבודה לקריטי לעתיד המשק הישראלי. בשנת 2009 היוו צעירים חרדים בני 29-20 כ־13.5% מכלל האוכלוסייה היהודית בגילים אלה, ואילו ב־2021 צפויים הצעירים החרדים להוות 22% מכלל אוכלוסייה זו. כשמביאים בחשבון כי 73% מהגברים החרדים אינם בכלל במעגל העבודה כיום - גם לא כמובטלים - וכך גם 28% מהנשים החרדיות, מבינים את החשיבות שיש להכנסת החרדים לשוק העבודה.

לאחרונה החלו המדינה וגופים נוספים לפתוח מסלולים לחרדים שרוצים להשתלב בחברה הכללית - באמצעות שירות לאומי או צבאי, מסלולים אקדמיים ייעודיים לחרדים ועוד. לדברי גל ומלאך, ההצלחה של מסלולים אלו תשפיע על מהלך השילוב כולו. גל ומלאך משרטטים בנייר העמדה שלושה תסריטים - מהעגום לאופטימי - להשתלבותם של הצעירים החרדים בשוק העבודה עד 2021.

תסריט ראשון - קצב הגידול יישמר

התסריט הראשון מתאר חוסר שינוי מבחינה מספרית, כלומר שמספר החרדים במסלולים השונים לא יעלה באופן דרמטי. רוב החברה החרדית תמשיך להתנגד לשינויים בחברת הלומדים, ורק מעטים יפנו למסלולי השילוב. תמיכת המדינה בלומדי התורה מצד אחד ויכולת ההשתכרות הנמוכה מצד שני ימשיכו לגרום לכך שרוב מוחלט של הגברים החרדים יישארו ללמוד שנים ארוכות בישיבה ובכולל.

תרחיש כזה מוביל לכך ששיעור הגברים החרדים בני 29-20 המשתתפים בכוח העבודה יוסיף לרדת, ויגיע ל־17% בלבד. בגלל משקלם הגובר של הצעירים החרדים, שיעור המשתתפים בכוח העבודה של כלל הגברים הצעירים בישראל יירד מ־60% כיום ל־54.5% ב־2021.

יש לציין כי מידת הסבירות של תרחיש זה נמוכה, בעיקר בשל הלחץ הגובר בתוך החברה החרדית לכניסה למעגל העבודה, ובשל התפתחותם המהירה של המסלולים החדשים בשנים האחרונות.

תסריט שני - קצב הגידול יעלה

בתסריט השני ישנה עלייה מתונה בפונים למסלולי השילוב בהתאם לקצב הגידול של החברה החרדית, כ־5% בשנה. התפתחות זו תבטא מצב שבו בקבוצות במגזר החרדי, שפתוחות יותר לחברה הכללית, יתבססו המסלולים החדשים כלגיטימיים. זאת לעומת חלקיו השמרניים של המגזר, שבהם היא עדיין תיתפס כלא רצויה.

אם תרחיש זה יתקיים, שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה לא ישתנה ויישאר 28%. עם זאת, בשל הגידול בשיעור הגברים החרדים בכלל האוכלוסייה עלול לרדת שיעור התעסוקה של כלל הגברים הצעירים בישראל מ־60% כיום ל־57% ב־2021.

אם החרדים יעבדו כסנדלרים או עורכי דין ולא במקצועות כמו מדענים, מהנדסים ואנשי הייטק שישראל זקוקה להם, הרי שתרומתם לשוק העבודה תהיה תיקון טכני בלבד | צילום: אלכס קולומויסקי

הסבירות לתרחיש כזה היא לא מבוטלת, כותבים החוקרים. רוב המסלולים החדשים עוד לא פרצו לליבת החברה החרדית, וההתייחסות הרווחת כלפי גברים הפונים להשכלה או לתעסוקה אינה אוהדת. כמו כן, קשיים בהשמה של בוגרי המסלולים החדשים עשויים לפגוע באטרקטיביות של מסלולים אלו.

תסריט שלישי - קצב הגידול יואץ

בתרחיש זה, מספר הפונים למסלולי השילוב השונים יעלה בקצב מהיר של כ־10% בשנה במשך עשור. תרחיש זה יתממש אם תתפתח לגיטימציה פנים־חרדית גבוהה לשירות אזרחי או צבאי וללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. במצב כזה, לאחר כמה שנות לימודים בישיבה ובכולל יפנו רוב בחורי הישיבות להשתלבות חברתית ותעסוקתית, ומיעוטם ימשיך ללמוד בכולל שנים רבות.

בהתקיים תרחיש זה, שיעור הגברים החרדים בני 29-20 בכוח העבודה יעלה מ־28% כיום ל־51% ב־2021. כתוצאה מכך, שיעור התעסוקה של כלל הגברים הצעירים בישראל ישמור על יציבות ואף יעלה במעט, מ־60% ל־61.3%.

לדעת החוקרים, אפשרות זו היא בעלת סבירות גבוה, אם כי היא תלויה בכמה גורמים, ובהם העמקת השינוי ביחסה של החברה החרדית לתעסוקת גברים, ומידת התמיכה של המדינה במסלולים החדשים ובפיתוח מסלולים נוספים.

לסיכום - אופטימיות עגומה

כותבי המחקר אינם מתחייבים, כמובן, לקיומו של איזה מהתסריטים באופן שהם תוארו על ידיהם. אולם חשוב לשים לב כי גם התסריט האופטימי עגום מאוד, אם מסתכלים על המשק הישראלי בעוד עשר שנים.

הסיבה לכך היא כי המינימום שאליו המשק הישראלי שואף - מינימום שנקבע בהחלטת ממשלה מלפני כשנה - הוא לשיעור השתתפות בכוח העבודה של 76.4% בגילי 64-25 בשנת 2020, בדומה לממוצע ה־OECD. שיעור שכזה היה מספיק אילו הפריון לשעת עבודה בישראל, כלומר התפוקה שעובד מייצר בשעה, היה דומה לזה של המדינות המפותחות. אך זה רחוק מלהיות המצב.

כיום, הבעיה של המשק הישראלי היא לא רק שיעור ההשתתפות הנמוך, אלא גם התפוקה הנמוכה (בממוצע) של העובד הישראלי. מכיוון שהפריון לשעת עבודה בישראל מפגר ב־32% אחרי ממוצע מדינות ה־G7, מה שהכלכלה הישראלית צריכה הם לא עוד סנדלרים או עורכי דין, אלא מדענים, מהנדסים, אנשי הייטק וכדומה. אלו מקצועות שכל עוד הציבור החרדי לא ייכנס אליהם בהמוניו, הצטרפותו לשוק העבודה תישאר תיקון טכני בלבד.