למה אתרי הקניות לא ממריאים בארץ? "המסחר המקוון מתפתח לאט"

האינטרנט, כך אומרים לנו תמיד, הפך את העולם לכפר קטן ומקוון. הכל קרוב ובמרחק נגיעה. מדובר בתפיסה שאולי נכונה לתחומים רבים, אבל בתחום אחד היא לא מדויקת בעליל: תחום המסחר המקוון. דווקא כאן, הרשת שהיתה אמורה להביא לנו מוצרים מכל העולם עד פתח הבית, לא תמיד עושה את העבודה.

ישראלים רבים שניסו לרכוש מוצרים מאתרים בחו"ל כבר מכירים את הבעיה הזו, אבל הם לא לבד. "רק 22% מהרוכשים ברשת באיחוד האירופי קנו מוצרים מספקים במדינות אחרות", אומר ל"כלכליסט" פביאן קורטו מילה, הכלכלן הראשי של גוגל לאזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. "60% מכל העסקאות הבינלאומיות באירופה נכשלות, כי הספקים מסרבים לשלוח מוצרים לגולשים במדינות אחרות".

מילה התראיין בעקבות פרסום מחקר מקיף של גוגל וחברת המחקר מקינזי, שבדק את התרומה של הרשת לכלכלה המקומית במדינות שונות. בתחילת מרץ פורסם החלק במחקר שעוסק בישראל. כעת, אחרי שפורסמו החלקים העוסקים ב-10 מדינות בסך הכול (רובן ככולן מדינות במערב אירופה), ניתן לבצע השוואות ולהסיק על מגמות רחבות יותר בתחום.

"המחקר בדק את החלק של האינטרנט בתוצר מקומי גולמי (תמ"ג)", אומר קורטו. "בישראל, משקל כלכלת הרשת עמד על 6.4% מהתמ"ג. בבריטניה השיעור הוא 7.2% ובשבדיה 6.6%, אבל במדינות רבות אחרות היה חלקה של כלכלת האינטרנט בתמ"ג נמוך יותר. בין מדינות אלו ניתן למנות את דנמרק, צרפת, בלגיה, ספרד ואיטליה".

ואולם, למרות המיקום הגבוה יחסית, חלק המסחר המקוון בכלכלת ישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות. "בישראל, מהווה המסחר המקוון 0.5% מהתמ"ג (4 מיליארד שקל). מדובר במספר נמוך מאוד בהשוואה למדינות כמו בריטניה, שם מהווה המסחר המקוון 3.6% מהתמ"ג, בלגיה (1%), ואף איטליה (0.7%)", אומר מילה.

מה הסיבה לכך?

"ניתן למנות גורמים תרבותיים, כמו הרצון לראות ולגעת במוצרים - 70% מהרוכשים בארץ אמרו שמדובר בגורם חשוב, או המרחקים הקצרים שמקלים על הנסיעה למרכזי קניות. מצד שני, 75% מהגולשים בישראל עושים מחקר ברשת לפני שהם קונים מוצר – מעל לממוצע במדינות OECD".

עם זאת, אומר מילה, לא מדובר בבעיה שייחודית רק לנו: "המסחר המקוון מתפתח לאט, והמצב נכון להרבה מדינות באירופה. יש הרבה אתגרים בתחום. לדוגמה, גם במדינות בהן יש כמות ניכרת של מסחר מקוון, הוא ברובו מוגבל עדיין רק לאותה מדינה".

"הדבר נובע, בין השאר, מסיבות רגולטוריות. למשל, מדיניות סביבתית: יש מוצרים מסוימים שדורשים מהמוכרים לספק לקונים באותה מדינה נקודת קשר מקומית למיחזור המוצר בסוף מחזור חייו. מדובר בנטל גדול על המוכר. מהצד הצרכני, יש סוגיות ביטחון אמון. יש מקום להתקדמות בנושא".

הבעיות האלו מגבילות משמעותית את התפתחות המסחר המקוון?

"זה בהחלט נושא מרכזי. נציבות האיחוד האירופי בהחלט נותנת לסוגיות האלו משקל רב. המסחר המקוון מתפתח יפה, אבל השאלה היא האם הוא יכול להתפתח יפה יותר".

איך אפשר לשנות את המצב?

"אין בעיה אחת, יש הרבה בעיות. חלק מהאחריות נופלת על המוכרים, שצריכים לבנות מוניטין ואמון, להשקיע במותג שלהם. אבל חלק מהנושאים נמצאים בתחום הפעילות של נציגי הציבור, למשל הנושאים הרגולטוריים".

הרשת היא חלק משמעותי ודומיננטי בחיים שלנו. זה נראה כאילו החלק שלה בתמ"ג מאוד נמוך.

"הנתונים אומרים לנו רק כמה אנחנו מוציאים על טכנולוגיות מקוונות, מה ההשפעה הישירה של הרשת. לא מדובר בכל ההטבות שנובעות ממנה. לדוגמה, כולנו משתמשים במנוע חיפוש שהפכו לחלק משמעותי בחיים שלנו. אבל מה הערך של החיפוש? במחקר שערכה אוניברסיטת מישיגן נבנה שאלון בן כמה מאות שאלות, וחילקו אותו לשני צוותי סטודנטים. צוות אחד התבקש למצוא את התשובות בספרייה, והשני באמצעות מנוע חיפוש".

"איכות התוצאות שהתקבלו הייתה דומה. אבל הצוות שעבד בספרייה נדרש ל-22 דקות, והצוות שעבד ברשת 7 דקות. מדובר ברווח פוריות של 15 דקות. אם משליכים את זה על כוח עבודה של מדינה שלמה, 15 דקות חיסכון בזמן לעובד בכוח עבודה של 130 מיליון עובדים יוצרות חיסכון של 60 מיליארד דולר. אלה נתונים שלא באים לידי ביטוי במחקר שביצענו".

ניסיתם לבדוק איך גוגל עצמה תורמת לכלכלה?

"זה נושא שחקרנו בצורה רחבה. אם נכמת את ההשפעה של מנוע החיפוש שלנו, ונצרף אליה את הערך שמקבלים מפרסמים שונים באמצעות פרסום במוצרי גוגל או שילוב פרסומות גוגל באתר שלהם, וכן את העובדה שאנו מאפשרים לעמותות לפרסם בחינם, נגיע לערך של 119 מיליארד דולר בארה"ב".

מה עם הערך הכולל של כל מוצרי גוגל?

"אין לנו תובנות נרחבות או מספר כלשהו. אבל זה ברור שכל חדשנות שלנו מביאה לייעול משמעותי בתפוקה. המיון של Priority Inbox, למשל, איפשר לאנשים להגדיל את הזמן שהם מקדישים לאימיילים חשובים ב-43%, ולצמצם ב-15% את הזמן הכולל שהם קוראים אימיילים".