לשבות - למען החולים

את התמיכה החשובה ביותר מקבלים הרופאים דווקא מחולים שנפגעים מעיצומיהם, ומבני משפחותיהם. רבים מהם אומרים בפה מלא: אנחנו אמנם סובלים – אבל הרופאים צודקים. הם שובתים היום – על מנת שחולים יקבלו את הטיפול הדרוש להם בעתיד.

רופא אינו רוצה לשבות. הוא השלים מסלול הכשרה, התמחות והתמחות-על העשוי להימשך חמש עשרה שנים. הוא מנהל מירוץ לעדכון בידע הרפואי המתחדש. הוא יודע שתוחלת החיים המקצועיים שלו קצרה להפליא: הרעד הקליל הראשון של היד, הבא עם הגיל, עוצר את קריירת המנתח שלו. מכל הסיבות האלה, הרופא מעדיף לעבוד – ולא לשבות.

המאבק נכפה על הרופאים. האוצר מסרב לנהל דיון רציני לא רק בסוגיות שכר – אלא לגבי דמות מערכת הבריאות הציבורית, ולמעשה לגבי עצם קיומה. הוא מנהל קמפיין ציני לפגיעה בתדמית הרופאים: מי שאומרים שהרופאים רוצים בעיקר תוספת שכר – חוטאים לאמת. רוב דרישות הרופאים נוגע לתוספת מיטות אשפוז ורופאים למערכת. וראו זה פלא: מבקר המדינה כותב גם הוא כי יותר מיטות, ויותר רופאים סביב המיטות – אומרים יותר בריאות.

ביקור בבית חולים ציבורי מגלה עד כמה צודקים הרופאים. מחלקות האשפוז כורעות תחת העומס, חולים שוכבים במסדרון, ללא פרטיות וללא תשתיות לטיפול. התקנים לרופאים המטפלים בחולים האלה נקבעו בשנות השבעים של המאה שעברה, לפני עידן טכנולוגיות ההדמיה והטיפול הזמינות כיום – ואפילו תקנים אלה אינם מאויישים במלואם. רופאים עוברים מחולה לחולה כשהם שחוקים, באפיסת כוחות – מתוסכלים לנוכח חוסר יכולתם להבטיח טיפול הולם.

מאז השביתה בשנת 2000, ניתק האוצר את צינור החמצן של השקעות בבריאות. האוכלוסיה גדלה ומזדקנת, תוחלת החיים עולה, הטכנולוגיה מתעדכנת – ומול כל אלה אין תשתיות, אין תקנים, אין תקציבים.

המצב הולך ומחריף. אנחנו יודעים מה משך ההכשרה של רופא חדש, ומסוגלים לחזות מה יהיה פרופיל האוכלוסיה, בעוד עשור או שניים. הרופא המומחה שיטפל בחולים בשנת 2025 כבר אמור היה להתחיל בלימודיו. במקום זאת, הוא בחר במקצוע אחר.

בתחומי רפואה שלמים אין כיום במערכת הציבורית די רופאים ומתמחים. הדברים נכונים במיוחד לגבי רופאים עד גיל 44, דור העתיד של הרפואה – ורופאים בפריפריה. מספר הרופאים בישראל עומד על כמחצית מהנדרש לפי גודל האוכלוסייה וצרכיה האמיתיים – ורבים מהם מרימים ידיים אל מול מחדלי האוצר, ועוברים למדינות אחרות.

רופא המשפחה שלך נאבק על שכרו – ועל יכולתו לטפל בך. בינתיים, הוא ימשיך לפגוש עד 70 מטופלים ביום, ולהקדיש לכל אחד מהם כ-5 דקות טיפול נטו. כל דקת מפגש נוספת עם הרופא שלך – מחייבת תוספת 500 תקנים לרופאים במערכת הבריאות.

שביתת הרופאים הפכה לכלי היחיד במאבק על הדקות של המטופלים, ועל איכות הטיפול בביה"ח. וככל שיתעשתו במשרד האוצר, יפנימו את המציאות הזאת ויפעלו לשנותה – אפשר יהיה להבטיח עוד דקות, עוד טיפול, עוד שנים ועוד איכות חיים.

הכותב, ד"ר ליאוניד אידלמן, הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית