הקרנות הזרות לא יעזרו להוריד מחירים

ברשות ני"ע נוהגים לומר כי תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בקרנות הנאמנות, שנמצא בהליכי חקיקה, צפוי לחולל מהפכה בתעשיית הקרנות. אחד השינויים בתיקון קובע כי עם חקיקתו, יותר לראשונה לקרנות נאמנות זרות להציע מרכולתן לצרכן המקומי, בתהליך שאמור להביא לכאורה להגברת התחרות בתעשיית הקרנות.

אם לשפוט לפי תוצאות המחקר של מורנינגסטאר, מדובר לכאורה במהלך מבורך, שכן במסגרתו יגיעו לארץ מנהלי קרנות שיציעו לישראלים ניהול השקעות בדמי ניהול אטרקטיביים יותר מאלו שמציעים להם השחקנים המקומיים. אלא שגם לפי המחקר עצמו, לא ברור אם הגעת הקרנות הזרות באמת תתרום לתחרות. אולם לפי המחקר, היקף ההוצאות הכולל ללקוח שגובה קרן נאמנות זרה גבוה בדרך כלל מדמי ניהול שגובה קרן מקומית.

המחקר מראה גם כי גודל שוק הקרנות - ומספר השחקנים בו - והפתיחות לכניסת קרנות זרות משפיעים פחות על דמי הניהול מאשר האפקטיביות והפתיחות של מערכי ההפצה. אם משליכים את המסקנה לישראל, נדמה כי לא הקרנות הזרות שיגיעו לארץ יביאו את התחרות לשוק, אלא הרחבת ערוצי ההפצה והתחרות ביניהם. בישראל, הבנקים הם המפיץ הבלעדי של תעשיית הקרנות שגובה עמלות הפצה ממנהלי הקרנות, וכולם גובים עמלות לפי התקרה המותרת בחוק. נדמה כי הרשות הפנימה את הבעייתיות שבמערך הפצה ריכוזי כמו המערכת הבנקאית, ולכן היא מנסה לייצר פלטפורמת הפצה אינטרנטית שתהווה תחרות לבנקים, באופן שיוריד את שיעור עמלות ההפצה ויאפשר ליצרנים להוריד מחירים.