קורנים מיוקר

1. בפעם הבאה שבה תראו את פרצופו העצוב של ברוקר מקומי, המתלונן על עודף הרגולציה והמשאבים הגדולים שהוא נדרש להם כדי לנהל את הכסף של כולנו, זכרו את הנתון הבא: דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות בישראל הם מהיקרים ביותר. אף שהם נוטים ליחס לעצמם כינויים מגוחכים כמו אלוהי האג"ח או אלופי השורט, מנהלי ההשקעות הישראלים אינם עולים על עמיתיהם בעולם, ובטוח נכשלים בהשוואה לתשואות של תעודות הסל הנצמדות לביצועי המדדים. כבר הוכח סטטיסטית כי לאורך זמן, מנהלי הקרנות בארץ ובחו"ל אינם מצליחים לייצר תשואה טובה יותר מהמדדים המובילים בבורסה. אז למה אנחנו, הצרכנים, לוקחים את תפקיד הפראיירים גם במקרה של קרנות הנאמנות?

החיים ביוקר ישראל הכי יקרה בדמי ניהול הקרנות המנייתיות מחקר של חברת מורנינגסטאר בדק את דמי הניהול בקרנות הנאמנות ב־22 מדינות, ומצא כי דמי הניהול בישראל הנגבים ממחזיקי היחידות הם הגבוהים ביותר בקרנות המנייתיות. גם דמי הניהול של הקרנות האג"חיות בישראל הם מהגבוהים בעולם אלינור ארבל ורחלי בינדמן, 60 תגובותלכתבה המלאה

2. למנהלי הקרנות יש אינספור הסברים מדוע אנחנו יקרים יותר, מדוע מסקנת המחקר שגויה וכיצד הם צריכים לגבות יותר. הם הרי עובדים על בסיס פילנתרופי: אתם תשלמו, הם יבכו ומדי שנה יגזרו קופון שמנמן. זה עובד טוב כל כך הרבה שנים, אז מדוע שמחקר אחד קטן - גם אם נעשה על ידי מורנינגסטאר, חברת מחקר קרנות הנאמנות הגדולה בעולם - יהרוס לנו את החגיגה?

3. נחשו למי שייכת חברת הקרנות הגדולה ביותר? לפסגות. ומי מחזיק בפסגות? קרן ההשקעות אייפקס. ומי שולט בתנובה, שמייצרת את הקוטג' היקר בעולם? גם קרן אייפקס, שבראשה עומדת זהבית כהן. זו ניסתה לאחרונה לצאת במהלך של העלאת דמי הניהול בקרנות הנאמנות הכספיות של פסגות, נחלה כישלון חרוץ וחזרה עם הזנב בין הרגליים.

כמו בקוטג', כך גם בקרנות: התחרות בין הגופים קיימת, אבל הצרכנים לא שמים לב לטריקים ולספינים שעושים עליהם היצרנים. אפילו היועצים בבנקים שאמורים לשים לב נופלים בפח לא פעם.

עכשיו זה הולך להיות קשה הרבה יותר. אנחנו מניחים שחצי הרעל במלחמת הקוטג' ימנעו מכהן, למשל, לפתוח חזית נוספת. לא נתפלא אם בימים האחרונים קיבל מנכ"ל פסגות טלפון שמבקש ממנו להימנע מהעלאת דמי ניהול בקרנות של

פסגות - לפחות עד שסערת הקוטג' תגווע.

4. אחת ההמלצות של מורנינגסטאר היא לעודד קרנות נאמנות הפועלות על בסיס זהות אינטרסים עם הלקוח. נשמע טריוויאלי, אלא שמבנה זה אינו קיים בישראל. רשות ני"ע לא אוהבת את הרעיון. הנימוק: קרנות מסוג זה יעודדו נטילת סיכונים על ידי מנהליהן.

טענה זו נכונה לגבי קרנות שבהן קיים מנגנון של שכר ללא אלמנט עונש. אבל אם מנהל הקרן יודע שהבונוס של ייכחד אם לא יצליח, מנגנון הבקרה הופך למובנה ואפקטיבי. המנגנון הקיים, שבו דמי הניהול נגבים במנותק מהביצוע, ודאי אינו מעודד את המנהלים להצטיין.