אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יוג'ין קנדל: "פיקוח על מחירי הגז עלול לחסל את התחרות" צילום: דימיטרי שבנצקו

יוג'ין קנדל: "פיקוח על מחירי הגז עלול לחסל את התחרות"

ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוצא נגד המהלך שמובילים שר התשתיות עוזי לנדאו ושר האוצר יובל שטייניץ להטלת פיקוח על מחירי הגז: "שותפויות הגז ייכנסו להסכמים במחירים סבירים"

21.06.2011, 06:56 | ליאור גוטמן

"אני לא חושב שכרגע צריך לדבר על פיקוח על מחירי הגז, אפילו שלמדינה יש זכות לעשות את זה", מפתיע ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, הטלת פיקוח היא "בין הצעדים האחרונים שצריך לבצע".

עמדתו של קנדל, מבכירי הכלכלנים בישראל, מעניינת במיוחד ערב כינוסה ביום ראשון של ועדת המחירים לפיקוח על מחירי הגז, שם תבחן המדינה את האפשרות להטיל תקרת מחיר על עסקאות גז בישראל.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", באמצע מאי האחרון חתמה בזן עם שותפות ים תטיס על חוזה רכש גז טבעי בהיקף 1.2 מיליארד שקל - מחיר הגבוה ב־45% מהעסקאות הקודמות במשק. על רקע החשש מראשיתו של תהליך מתגלגל לייקור מחירי הגז, פתחו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות עוזי לנדאו במהלך שמטרתו להטיל פיקוח רגולטורי על ספקי הגז הישראלי.

שטייניץ ולנדאו חוששים כי על רקע השיבושים בהגעת הגז המצרי עלולות שותפות ים תטיס בהווה ושותפות תמר בעתיד - שתיהן בשליטת תשובה ושותפיו - להפוך למונופול בתחום אספקת הגז. לנדאו הכריז כי בכוונתו להכריז על הגז הטבעי כמוצר בר־פיקוח, מה שיאפשר למשרד "להבטיח את אספקת הגז הטבעי המשמש לצורכי המשק השוטפים במחיר סביר", לדבריו, תוך קביעת מחירי תקרה ליחידת אנרגיה.

"כשהמחיר מפוקח אתה לא יודע אם אתה משלם יותר מדי"

קנדל חולק על הניסיון להטיל פיקוח על מחיר הגז, אך אומר כי חשוב לשמור על מציאות שלפיה "במשק הגז תהיה תחרות". עם זאת, המצב שבו קיים ספק ישראלי אחד וספק מצרי שמתמודד עם פיגועי טרור שמשבשים את פעילותו, מעלה שאלות בדבר עתידו התחרותי של משק זה. בחינת העתיד הצפוי למשק הגז מראה כי תשובה ושותפיו, המחזיקים במאגרי הגז תמר, נועה צפון, דלית ואור, צפויים להמשיך לשלוט במשק הגז לפחות בשנים הקרובות.

בדרך לפיקוח על מחירי הגז ועדת ששינסקי 2 מתכנסת הוועדה צפויה להתכנס לישיבתה הראשונה ביום ראשון הקרוב ולדון באפשרות להחלת פיקוח על מחיר הגז הטבעי ליאור גוטמן, תגובה אחתלכתבה המלאה

במציאות הנוכחית שבה אין תחרות, האם לא נכון יותר להטיל פיקוח על המחירים?

קנדל: "בהטלת פיקוח מחירים אתה עלול ליצור היעדר תחרות. נכון שעכשיו אין תחרות, אבל כדי ליצור כזו צריך לפתח שדות גז אחרים, ובהטלת פיקוח על מחירים אתה עלול ליצור מצב ששדות גז לא יפותחו בגלל מגבלת מחיר.

"אם אתה מפקח על המחיר אתה בעצם אף פעם לא יודע אם אתה משלם יותר מדי או פחות מדי על המוצר. בשני המקרים זה גרוע, ואני לא בעד להתערב בשוק. אני לא חושב שנכון לדבר על זה ולרוץ ולעשות פיקוח מחירים. זה הדבר האחרון שהייתי ממליץ לממשלה".

איך מגבילים כוח של גוף שפועל לבד בשוק?

"למדינה יש כלים אחרים בתחום ההגבלים עסקיים שהיא יכולה להפעיל. הממונה על הגבלים עסקיים יכול לפעול במסגרת החוק אם הוא מרגיש שיש בעיה", מסביר קנדל, ורומז לפנייתו של שר האוצר שטייניץ לממונה על הגבלים עסקיים בבקשה לבחון האם למדינה יש כלים להתמודד עם מציאות שבה קיים ספק גז בודד. בין השאר בוחנים באוצר להגביל לשלוש שנים את משך עסקאות הגז של חברת החשמל, שהיא הלקוח הגדול והכמעט בלעדי במשק. בנוסף נבחנים איסור על יצוא גז לחו"ל והפרדה בין שותפויות הגז כך שהן יידרשו למכור את הגז כמשווקים שונים, אף שהן חולקות בבעלות על המאגר.

"אף צעד לא יותר טוב מהשני והייתי נזהר מכולם", מתייחס קנדל למהלכים הנבחנים. "כולם מבינים שיש פוטנציאל של רווח גדול ליזמים מצד אחד, וחיסכון גדול לצרכני החשמל מצד שני. צריך למצוא דרך שכולם ירוויחו בצורה סבירה, תוך פיצוי היזמים על הסיכונים שהם לקחו והענקת שולי רווח טובים שיאפשרו לפתח גז בישראל. שותפויות הגז מבינות את הפוטנציאל ארוך הטווח של הגז, והן בפירוש יעשו את הדברים הנכונים וייכנסו להסכמים עם חברת חשמל וחברות אחרות בתנאים סבירים של מחיר".

קנדל. "הרווחיות החדשה סבירה", צילום: גיא אסיאג קנדל. "הרווחיות החדשה סבירה" | צילום: גיא אסיאג קנדל. "הרווחיות החדשה סבירה", צילום: גיא אסיאג

ועדת ששינסקי שבה היית שותף פגעה ביזמים.

"מי שאומר שששינסקי פגע ברווחיות צודק. הורדנו את הרווחיות שהיתה מאוד גבוהה, אבל השארנו רווחיות סבירה. עובדה שהחברות המשיכו לפתח את המאגרים ושיש סגירות פיננסיות של השותפויות. אנחנו מקבלים איתותים שזה אכן כך. מצד שני אנחנו רוצים שתישאר רווחיות, ויש מספיק פוטנציאל לחברות להרוויח ולצרכנים ליהנות מגז שהוא הרבה יותר זול מאירופה".

"החוב האמריקאי נובע מהתלות בנפט"

ביום חמישי הקרוב ישתתף קנדל בוועידת הנשיא "פונים אל המחר" בחסות נשיא המדינה ובשיתוף האוניברסיטה העברית, שתתקיים זו הפעם השלישית בבנייני האומה בירושלים. קנדל ישתתף בדיון "אנרגיה חדשה למחר חדש?", שיעסוק בתלות בדלקים מזהמים שגורמים להתחממות כדור הארץ.

נושא האנרגיה החדשה מעסיק את קנדל רבות בחודשים האחרונים. בינואר האחרון עלה טיפול המדינה בנושא מדרגה, לאחר שהממשלה אישרה השקעה של 1.5 מיליארד שקל בפיתוח תחליפי נפט ב־10 השנים הקרובות בקצב של 150 מיליון שקל בשנה.

"יש מינהלת ייעודית במשרד ראש הממשלה שמטפלת בנושא האנרגיה החדשה, ומרכזת פעילות של 10 משרדי ממשלה שונים", אומר קנדל. "לקראת סוף הקיץ יהיה מוצב שם אדם ברמת שגריר ממשרד החוץ, כאשר תוצרי המינהלת הם כל דבר שמקדם אותנו לקראת המטרה של מציאת תחליפים לנפט. כל אמצעי להכנסת מודעות טכנולוגית שתסייע להפחתת התלות בנפט בתחבורה, יועיל. אנחנו לא בררניים".

אתה מאמין ביכולת להיפטר מנפט כמקור אנרגיה לתחבורה?

"שמנו כמטרה למצוא תחליפים לתוצרי הנפט בנזין וסולר. השאלה היא איך יוצרים מדיניות ארוכת טווח בנושא. לתפיסתי, צריכים לקרות שלושה דברים מקבילים שתלויים זה בזה כדי שיתחולל שינוי: נדרש היצע מספיק של דלקים אלטרנטיביים, יצירת שוק של מכוניות שישתמשו בדלקים אלה, והשקעות ארוכות טווח בתחום. אף מהלך אינו שווה ללא השניים האחרים".

אתה מאמין שימצאו בעתיד תחליפים לנפט?

"כבר היום יש תחליפים כאלה וחלק מהם אטרקטיביים כלכלית. למשל מימן, דלקים אלכוהוליים כאתנול ומתנול או חשמל, שמשמשים להנעת מכוניות. בעזרת שיפור קל של הסוללה עלויות החשמל הופכות לנמוכות. השאלה היא איך אתה מתגבר על הפחד מטווח נסיעה קצר. מחירי הדלק הקיימים הופכים את החשמל לחסכוני. בקליפורניה החשמל עולה 2 סנט לק"מ נסיעה לעומת 13 סנט לבנזין לאותו מרחק.

"מיפינו את החברות בישראל שפועלות בתחום תחליפי הנפט, ומצאנו שיש 60 חברות שגייסו 200 מיליון דולר לפעילות בתחום. אנחנו מאוד מחוברים לתעשייה, בישראל יש מחקר טוב, ואנחנו גם רוצים שחברות זרות שפועלות בנושא יבואו לכאן".

לדברי קנדל, מדינת ישראל חייבת לעסוק בנושא תחליפי הנפט כדי להפחית את ההוצאות העתידיות על ביטחון. "כל כך טיפשי לא לעסוק בזה כי אנחנו עוסקים באלטרנטיבה להוצאות ביטחון, שהרי אנחנו רוצים לחיות פה עוד כמה עשרות שנים", הוא אומר. לדבריו, המדינה לא רוצה שבעוד 15 שנה הוצאות הביטחון שלה יהוו 30% מהתוצר.

קנדל מדגים את סכנת התלות בנפט באמצעות הבאת ההוצאה האמריקאית על נפט כדוגמה. "ב־30 השנה האחרונות האמריקאים הוציאו 5.5 טריליון דולר נוספים מעבר לעלות הסבירה של הנפט, שהועברו למדינות מפיקות נפט במפרץ הפרסי. במקביל, ארה"ב השקיעה עוד 7.5 טריליון דולר בהגנה של עתודות הנפט מסביב לעולם". לדבריו, ההוצאה על נפט היא שמרכיבה את 13 טריליון הדולר שמהווים את החוב הלאומי האמריקאי כולו.

"מוקדם מדי להשקיע בגז כתחליף דלק למכוניות"

אחת האפשרויות שהועלו כתחליף לבנזין וסולר היא להשתמש בגז שנמצא במאגרים הגדולים לחופי ישראל. משרד התשתיות כבר החל בפיילוט ראשוני בנושא, והמהלך עשוי להעביר חלק מצי התחבורה הכבד של ישראל לשימוש בגז. קנדל מסויג.

"זה נכון לנצל גז, אבל צריך לפרוס תשתית שתוכל לספק תדלוק בגז", הוא מציין. "לפני שיבוא גוף מסחרי גדול שישקיע ביצירת תשתית מתאימה הוא צריך לראות שזה הכיוון שהמדינה רוצה ללכת אליו", אומר קנדל ומתכוון להשקעות הרבות שהמדינה תצטרך לבצע כדי לאפשר תדלוק ארצי בגז.

קנדל גם אחראי למציאת פשרה בנושא ייצור החשמל הסולארי. האוצר הקפיא לאחרונה את מכסות הייצור בטענה שייצור חשמל סולארי עלול לייקר את תעריף החשמל ב־%15 אחוז. זאת בשל התחייבות המדינה לרכישת החשמל הסולארי למשך 20 שנה בתעריף הגבוה פי ארבעה מזה שמשלם הצרכן הפרטי לחברת החשמל.

"הטענות לא היו משוללות יסוד ואני לא מנסה לקחת צד", אומר קנדל. "ניסינו למצוא איזון חלופי ובקרוב ההצעה תעלה לאישור, אם לא בשבוע הקרוב אז בשבוע הבא". הפשרה שגיבש קנדל כוללת הקצאת 400 מגה־ואט נוספים ועידוד שימוש ברוח.

הפעם ההצעה תעבור?

"ניסינו לאמץ פשרה בין המשרדים, שם כל אחד לקח את הצד שלו - משרד התשתיות תמך, האוצר התנגד. אבל בסוף כולם יצטרכו להתגמש".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
אחרי שדפק אותנו במס רוצה לדפוק אותנו במחיר
הפרופסור הדגול לא הקשיב לכל אלו שהזהירו אותו שמס שישינסקי יפול על האזרח וכי הטיפול הכושל שלו ושל האוצר במשק הגז ייצור מונופול עכשיו, מסרב להודות בטעותו וכמו מהמר מכור ממשיך להמר בכספנו על הטעות שכבר עשה הציבור לא צריך לשלם יותר רק כי הוא מסרב להודות יוטל פיקוח ומייד ויישלחו הפרופסורים חזרה לאוניברסיטה
ליצן בכיר , נווה גז  |  21.06.11
6.
לא עברה שנה ומסתבר שהאסטרטגיה של וועדת ששינסקי הייתה שגוייה
הנחות הבסיס אינן תואמות את המצב הקיים כיום והממשלה מנסה בכל דרך לשמור לעצמה את הקצפת מהתחום וזאת על חשבון היזמים, משקיעים והכי גרוע על חשבון ה אזרחים (למרות העושר האנרגטי אנו האזרחים נשלם על חשמל ואנרגיה הרבה יותר). בקיצור ישוו את מחירי החשמל ל - OECD (למדינה בה תשלום החשמל הוא הגבוה ביותר) ויגידו לנו האזרחים שמצבנו טוב. עם ישראל תמיד היה תמים למול השלטון, והשלטון ניצל זאת היטב למול האזרחים. שימו לב מה קרה עם מוצרי הגבינה וכיצד המדינה עמדה מהצד ונתנה לנו האזרחים לשלם ביוקר, מאוד ביוקר. כך כל תחום בחיינו במדינת ישראל והעיקר: תחי מדינת ישראל
הדיוט , סביוני אידיוטיזם  |  21.06.11
לכל התגובות