איתוראן תשלם פיצויים בהיקף של 79 מיליון שקל לקרן ההשקעות לאונרדו

תחילתו של הסיפור בשנת 2000 אז הקצתה איתוראן ללאונרדו שטרי הון המירים למניות איתוראן תמורת כ-12 מיליון דולר. כחלק מתנאי העסקה הוסכם כי במקרה של "ארוע מחולל" על איתוראן להודיע ללאונרדו בתוך יום ממועד הארוע, כאשר ללנאורדו תהיה הזכות לדרוש את יתרת החוב. "ארוע מחולל" עשוי להיות בין היתר במצב בו החברה-האם של איתוראן, מוקד, תעביר יותר מ-30% מהמניות שהחזיקה איתוראן בעת הקצאת השטרות.

בתביעה שהגישה לאונרדו כנגד איתוראן, נתבעה החברה בניהולו של איל שרצקי על-ידי קרן ההשקעות לאונרדו לשלם לה כ-13 מיליון דולר ארה"ב או להקצות לה ללא תמורה נוספת כ-3.5 מיליון מניות של איתוראן, מכוח הסכם ההקצאה.

לטענת לאונרדו, בדצמבר 2004 נודע לה לראשונה כי ב-29 בינואר 2002 התרחש ה"ארוע המחולל", והחזקות מוקד באיתוראן ירדו ביותר מ-30% לעומת אחזקותיה בעת מועד הסכם ההקצאה.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת לאונרדו לפיה, במהלך תקופת השטרות התרחש "ארוע מחולל", ולמרות חובתה של איתוראן על-פי הוראות השטרות להודיע ללאונרדו על התרחשותו, הפרה איתוראן את הוראות השטרות ולא נתנה ללאונרדו הודעה על כך, ורק לאחר סיום תקופת השטרות גילתה זאת לאונרדו בעצמה, ובאקראי.

עוד קבע בית המשפט המחוזי כי איתוראן לא ציינה כראוי בדיווחיה או בדו"חותיה הכספיים את פרטי העסקה, לא חישבה כראוי את הרווח למניה וכי איתוראן ניסתה במהלך המשפט להסתיר ולא לגלות את הנתונים והמסמכים שלה בנוגע לחישוב הרווח למניה. "ניסיון ההתחמקות של הנתבעת (איתוראן – ש"ה) מגילוי העובדות אומר דרשני ואינו מתיישב עם תום לב", ציינה בפסק הדין השופטת מיכל נד"ב.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת לאונרדו, כי אילו היתה יודעת על ה"ארוע המחולל" בעת התרחשותו, קיימת דרגת וודאות גבוהה כי היא היתה פודה את יתרת הסכום בשטרות, שהיתה למעלה מ- 6 מיליון דולר באותה עת, בתוספת 41% מהסכום שהגיע לה על פי תנאי הסכמי ההקצאה.

כאמור, בית המשפט המחוזי פסק על איתוראן לשלם ללאונרדו 9.6 מיליון דולר. סכום זה ישולם ללאונרדו בשקלים, לפי שער הדולר ביום הארוע המחולל (29 בינואר 2002), כמו גם הצמדה וריבית מיום האירוע המחולל ועד ליום התשלום. בנוסף חייב בית המשפט את איתוראן בהוצאות לאונרדו ושכר טירחת עורכי הדין בהיקך של 1.2 מיליון שקל ובסך הכל 78.7 מיליון שקל (22.7 מיליון דולר).