סטייה מהתקציב - לא רק בקבוצות הרכישה
החריגות בתקציב פרויקטי הבנייה הפכו כבר למכת מדינה של ממש, עם חריגה ממוצעת של 15%. הנפגעים העיקריים: הקבלנים, היזמים -וכמובן רוכשי הדירות. מחקר חדש של הטכניון מציע כיצד להתמודד עם התופעה
חריגות התקציב בפרויקטי הבנייה בישראל הגיעו לאחרונה לכותרות בגלל מקרים בודדים שבהם נרשמו חריגות בולטות בקרב קבוצות הרכישה. בשל העובדה המצערת שחברי הקבוצה הם אלה שנאלצו לשאת בהוצאות הנוספות, התגובה הראשונה היא בדרך כלל הפניית אצבע מאשימה לכיוון מארגני קבוצות בלתי מקצועיים.
אולם המארגנים אינם היחידים שאצלם קיימות חריגות כאלה. מדי שנה מתבצעות מאות חריגות שכלל לא מגיעות לידיעת הציבור, רובן הגדול על ידי חברות בנייה ויזמים מהמובילים בארץ. ההבדל בינם לבין מארגני הקבוצות הוא שמארגנים מחוייבים לקבל את אישור רוכשי הדירות בקבוצה לחריגה. לעומת זאת, יזם שחרג מתקציב הפרויקט לא יכול על פי חוק לגבות תוספת תשלום מרוכש הדירה.
מצב חריגות התקציב בישראל כה חמור, עד כי מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרי הטכניון פרופ' יחיאל רוזנפלד ושבתאי יוקלה בהזמנת משרד הבינוי והשיכון קבע כי היזמים ומנהלי הפרויקטים כבר לא מתאמצים לנסות ולמנוע את החריגות, ומפנים את עיקר משאביהם כדי ללמוד לחיות עם התופעה.
לשריין מראש
למי שחשב שישראל היא מדינה "מיוחדת" בתחום זה נגלה, כי חריגות בתקציב אינן המצאה ישראלית ואף היו מושא של מחקרים אקדמיים לא מעטים במדינות שונות בעולם. בישראל מדובר במחקר ראשון אשר בוחן את ממדי התופעה וחומרתה ומספק אומדן גס שלפיו, היקף החריגה הממוצע בתקציב של פרויקט בנייה בישראל הוא לפחות 15%, וזאת עוד מבלי לכלול פרויקטים שהסתבכו בצורה קיצונית. בפרויקטים מתחום התשתיות אף מדובר בחריגה ממוצעת גבוהה יותר, שחוצה את קו ה־20%. "השאלה כיום אינה האם יהיו חריגות, אלא מידת חומרתן", נכתב בדו"ח. המחקר בדק את התנהלותם של 50 פרויקטים בישראל אשר בנייתם הושלמה, ונטלו בו חלק כ־200 מהנדסים העוסקים בניהול פרויקטים. לפי הממצאים, 15 גורמים מרכזיים הם שמובילים לחריגות בתקציב בפרויקטי הבנייה בישראל, כאשר מתוכם אבחנו עורכי המחקר שלושה גורמים עיקריים (לפי סדר החשיבות): מסמכי מכרז לא בשלים, ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם, ומחירי מכרז נמוכים בצורה בלתי ריאלית של הקבלן המבצע. אחד הממצאים המעניינים שעלו מצביע על כך שהמתכננים מכירים בכך שרמת התכנון הנמוכה שבה הם מוסרים את הפרויקטים אשמה לא מעטה בחריגות התקציב, אלא שאת האשמה הם מפנים כלפי שכר הטרחה הנמוך שהם מקבלים, אשר אינו מאפשר להם להעלות את רמת התוכניות. החוקרים חילקו את הממצאים לשלוש קטגוריות מרכזיות, שמהן עולה כי 43% מהגורמים לחריגות בתקציב מקורם ברמת הפרויקט ובהתייחסות מזלזלת למסמכי המכרז, 19% מהחריגות מקורן בארגון היוזם את הפרויקט ו־37% נובעות מהתנהלותו של ענף הבנייה הישראלי.לפי תפיסה זו, חברות הבנייה הגדולות יחד עם גופים גדולים העוסקים בבנייה -כמו מע"צ, רכבת ישראל, יפה נוף, נתיבי איילון, מוריה, קופות החולים השונות, חברות עירוניות ומשרדי ממשלה -אחראים ל־62% מחריגות התקציב ויכולים לתקן את המצב בקלות יחסית באמצעות שורה של שינויים ארגוניים שנוגעים לסטנדרטים של תכנון וניהול, ולפי המחקר אף ישפיעו בטווח הארוך על התנהלות הענף כולו.
הדרכים המוכרות של הקבלנים להתמודד עם החריגות כוללות תכנון מראש של גביית תשלומים נוספים עבור החריגות הנדרשות, או שריון מראש של תקציב חריגות נוסף על תקציב הפרויקט. חלק ממנהלי הפרויקטים שהשתתפו במחקר ציינו כי הם משריינים 7%–10% עבור סעיף שנקרא בענף בנ"מ (בלתי נצפה מראש).
בהקשר זה ממליצים החוקרים להפנות יותר משאבים ותשומת לב לטיפול בשלושת הגורמים העיקריים המובילים לחריגות. הם סבורים שמהלך כזה יפחית באופן מיידי כ־50% מהגורמים לחריגות ויוביל לשיפור משמעותי.
תגובה אחת לכתיבת תגובה