צילום: אוראל כהן
סמנכ"ל AT&T ל"כלכליסט": עדיין מתאוששים מהתלונות על האייפון
סמנכ"ל הטכנולוגיות של ענקית הטלקום, שפותחת מרכז חדשנות ברעננה, מספר על ההתמודדות עם השם הרע שיצא לחברה בעקבות שיווק הטלפון של אפל ועל המיזוג עם T-Mobile שיהפוך אותה לספקית הסלולר הגדולה בארצות הברית
המחצית השנייה של 2007 לא היה קלה לספקית התקשורת האמריקאית AT&T. ביוני של אותה שנה היתה החברה לראשונה בעולם שהחלה למכור את האייפון של אפל, וההשפעה על ביצועי הרשת שלה היתה כמעט מיידית. דיווחים של לקוחות על ניתוקי שיחות וגלישה איטית מילאו את אמצעי התקשורת האמריקאיים והעולמיים, והפכו את AT&T לבדיחה. עם מציאות שכזו נדרש להתמודד ג'ון דונובן, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של החברה, כשנכנס לתפקידו באמצע 2008.
"אנחנו במצב טוב בהרבה מהתקופה ההיא, אבל אנחנו עדיין לא במצב שבו היינו רוצים להיות", אומר דונובן בראיון ל"כלכליסט". "בארבע השנים האחרונות כמות המידע שעובר ברשת הסלולר שלנו גדלה ב-8000%, ואנחנו מעריכים שבחמש השנים הבאות נראה גידול של פי 8–10 בכמות הזו. העומס שנוצר מצריכת המידע משפיע על הרשת, ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לפתור אותו בשיטות שונות".
AT&T היא אחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם. היא הספקית הגדולה ביותר של שירותי טלפוניה נייחת בארה"ב, מחזיקה בנתח נרחב מחיבורי הפס הרחב, ופעילות הסלולר שלה תופסת את נתח השוק השני בגודלו בארה"ב, עם כ-32% מהמנויים. בחודש מרץ הודיעה החברה על רצונה לרכוש את T-Mobile, המחזיקה ב-11% מהשוק, בעסקה ששווייה 39 מיליארד דולר. עסקה זו תציב אותה בראש השוק, לפני המתחרה הצמודה Verizon.
"חלק מהבעיה שעמה אנחנו מתמודדים היא מחסור בתדרים, וחלק מהניסיון שלנו להתמזג עם Mobile־T הוא במטרה להתמודד טוב יותר עם הגידול בצריכת המידע ברשתות הסלולר. בנוסף, קשה מאוד להקים אתרי סלולר נוספים בגלל מגבלות רגולטוריות. היום אנחנו בונים 2,000 אתרים חדשים בשנה, אבל אנחנו זקוקים ל-10,000".
מעבירים את הלקוחות ל-WiFi
המחסור בתדרים הוא בעיה רגולטורית, אך AT&T ניסתה להפחית את העומס מהרשת שלה בשיטות אחרות, בין השאר באמצעות ניסיון להסיט את תעבורת המידע מרשתות הסלולר לרשתות WiFi. בשלהי 2008 רכשה החברה את Wayport, שהקימה רשת של "נקודות חמות" אלחוטיות בבתי קפה, במלונות ובמרכזי אוכלוסייה אחרים בארה"ב. החברה שידלה את לקוחותיה להשתמש ברשת האלחוטית במקום בסלולרית בחינם במקומות האלה.
האסטרטגיה הזו עבדה, מספר דונובן. "כיום אנחנו רושמים כבר 20 מיליון חיבורים בשבוע. העברה של הגלישה ל-WiFi היא חלק מרכזי מהאסטרטגיה שלנו להורדת העומס מהרשת. אני חושב שאנחנו ספק התקשורת האגרסיבי ביותר בהיבט הזה בארה"ב ואולי בעולם, ואנחנו ממשיכים לחפש דרכים נוספות להפחית את העומס".
דרך נוספת שבה מנסות חברות סלולר בעולם להוריד את העומס מהרשת היא שימוש באביזר המכונה Femtocell. הפמטוסל נראה כמו נתב אלחוטי, אך הוא מצוייד גם באנטנה סלולרית קטנה. כשהוא מוצב בבית ומחובר לרשת הביתית, מנותבת כל התעבורה הסלולרית מהטלפונים המצויים בטווח השידור שלו דרך תשתית האינטרנט הקווית, כך שהיא אינה עוברת על גבי תשתית חברת הסלולר.
הראשונה שעשתה שימוש באביזר שכזה בארה"ב היתה חברת ספרינט, השלישית בגדולה, אך מובילות השוק AT&T ו-Verizon הצטרפו אליה בהמשך כאשר החלו לצאת מכשירי הפמטוסל שתמכו בדור השלישי. בישראל בוחנות החברות הגדולות את המכשיר מזה תקופה ארוכה, והחברות המעוניינות להיכנס לשוק הסלולר (מירס וסלקט) שוקלות לעשות בו שימוש על מנת לעקוף את מגבלת הקמת האנטנות שהוטלה על כל השוק.
אלא שדונובן לא רואה בפמטוסל כמכשיר להפחתת העומס, והאזהרה שהוא משגר צריכה להילקח בחשבון גם בידי חברות הסלולר הישראליות. "פמטוסל הוא פיתרון לשיפור הקליטה הסלולרית, לא לצורך הפחתת העומס על הרשת. אם אתה מציב אותו באיזור עם קליטה טובה, הפעילות שלו עלולה דווקא לפגוע בקליטה של המכשירים שבסביבתו, ולגרום לניתוק שיחות, לכן הלקוחות הרלוונטיים הם רק כאלה שנמצאים באיזור עם קליטה חלשה או לא קיימת".
"בנוסף לשימוש ב-Wi-Fi אנחנו משנים גם את עיצוב הרשת, תוך הצבה של אנטנות קטנות בתוך בניינים בכדי לחלק את העומס, במקומות כמו אולמות ספורט, מרכזי קניות וכדומה. אנחנו רוצים לגרום לחבילות המידע להגיע מהר ככל שניתן מהמכשיר שבידו של הצרכן, דרך האנטנות הללו, ואז לתשתית הקרקעית, כיוון שצוואר הבקבוק נמצא בתקשורת הסלולרית".
דונובן הגיע לישראל במסגרת ביקור של משלחת שכללה עשרות אורחים מחברות טכנולוגיה רבות, ושחנכה רשמית את פעילות מרכז החדשנות של AT&T ואמדוקס ברעננה. אורח נוסף מטעם AT&T היה קווין פיטרס, מנהל השיווק לפעילויות של AT&T בקרב לקוחות עסקיים בעולם.
החטיבה שבה עבד פיטרס מוכרת שירותי ענן, יישומים למכשירים ניידים ומיקור-חוץ של תשתית התקשורת הארגונית. פעילות זו מציעה לארגוני פורצ'ן 500 לנהל עבורם את כל הקשור ברשת התקשורת שלהם, כך שאותו עסק לא נדרש להחזיק עובדים מתמחים שיעשו זאת בעצמם. לדברי פיטרס, שיטת הפעילות הזו מתאימה במיוחד לעסקים המתכוונים לשדרג את תשתיות התקשורת שלהם, ו-AT&T לוקחת על עצמה לנהל את הפעילות הנוכחית, לשדרג את התשתית, ולהעביר את השימוש שעושה העסק בתקשורת מהרשת החדשה לישנה ללא הפרעה.
התחזיות להתפוצצות שירותי הענן מזכירות קצת את התחזיות לפני עשור על התפוצצות השימוש באינטרנט. האם שוב מתפתח פער בין ההבטחות למימוש?
דונובן: "אנחנו נפגשים עם המון חברות סטארט-אפ, וכמעט כולן מבשרות לנו שהאסטרטגיה שלהן בפיתוח המוצרים היא שהשירות חייב לתמוך במכשירים ניידים, וחייב להתבסס על שירותי ענן. ההבדל בין המצב לפני עשור למצב כיום הוא שהרשת הסלולרית מצליחה להגשים את הזמינות של האינטרנט בצורה טובה יותר מזו שהרשת הקווית הצליחה לעשות בתחילת שנות האלפיים. ההתקדמות בסלולר מאפשרת לנו להבטיח שבשנה הבאה יהיו המון רשתות דור רביעי (LTE) שיציעו קצבים שגבוהים יותר מהרשתות הקוויות בחלק גדול מהמקומות בארה"ב".
ראש בראש מול גוגל
מדוע לחברת תקשורת לספק שירותי ענן ולא להסתפק במכירת התקשורת שמתחתיו? למה ללכת ראש בראש מול אמזון, גוגל וחברות שמגיעות מעולם שבו הן כבר מוכרות שירותים כאלה?
"אני חושב שיש כמה גורמים שמפרידים אותנו מספקי שירותי ענן אחרים. ראשית, אנחנו מתייחסים לענן לא כאילו הוא מנותק מהרשת שלנו, אלא כחלק מהרשת שלנו. אם אתה רוצה להבין איך זה משפיע על איכות השירות שלנו, אתה יכול להיזכר בתקלה שגרמה לשירותי הענן של אמזון להיות מושבתים במשך שלושה ימים".
"אמזון פיתחה שירותי ענן שהלכו וגדלו, אבל במקביל היא לא מפעילה יכולות ניתוב חכמות של הרשתות שתומכות באותו ענן, וכך מתרחשות בעיות ברגע שיש עומס גדול מדי על השירות. אנחנו השקענו 4 שנות פיתוח כדי להגיע למצב שבו הרשת תומכת באופן ישיר בגידול של הענן ויודעת לתמוך בו. אם מתרחשת תקלה במקום מסוים ברשת, היא מנתבת את התנועה למקום אחר והשירות שרץ עליה לא יודע בכלל, כיוון שהכל בוצע בפחות משנייה".
"בנוסף, רוב החברות שמציעות שירותי ענן בונות חוות שרתים ענקיות ומציבות כל חווה שכזו במקומות שונים בארה"ב ובעולם. אנחנו בונים גם חוות שרתים קטנות יותר שאותן אנחנו ממקמים בתוך אזורי עסקים, כך שהמשתמשים יהיו קרובים יותר לשרת. אנחנו יכולים לעשות את זה כי יש לנו המון שטחי נדל"ן במקומות הללו בגלל הימצאות תשתית תקשורת קודמת שלנו, כמו סלולר ומרכזיות תקשורת ישנות. מחוץ לארה"ב אנחנו מעניקים שירותי ענן על גבי תשתית של דויטשה טלקום שעמה יש לנו שיתוף פעולה. במקרים האלה הרשת אמנם לא שלנו, אבל הלקוחות העולמיים שלנו מקבלים שירות בכל מקום שהם רוצים".
אפל, הולו, נטפליקס, פנדורה, סקייפ - כולן חברות שמציעות לצרכן מוצרים שספקיות התקשורת הציעו לו בעבר. למה אתם מתעקשים למכור לו מוצר שהוא יכול להשיג במחיר טוב יותר מהחברות האלה?
"אני לא חושב שאנחנו יכולים להתחרות בשירותים הללו מבחינת המחיר, אבל יש כאן עיוות של תפיסת המציאות. המון אנשים שכותבים על הסיטואציה הזו תסריטי אימה שוכחים שהם לא קהל היעד של הפתרונות שלנו. יש קבוצה מספיק גדולה של לקוחות שסומכים עלינו שנספק להם את המוצרים הללו באופן הפשוט ביותר, מבלי שהם צריכים לדאוג לכל האלמנטים של אבטחת מידע ופרטיות".
"יש בלוגרית אחת שהודיתי לה על כך שלמרות הקשיים שהיא חוותה מולנו היא מעולם לא כתבה עלינו דברים רעים. היא אמרה שאמא שלה לא הרשתה לה, כי בכל פעם שלאמא שלה יש בעיה היא מתקשרת, ואנחנו מיד באים לתקן. אז נכון, אתה יכול להשתמש בפרינג או ב-Tango לשיחות וידיאו על גבי הרשת שלנו בחינם ולשלוח הודעות טקסט בחינם עם אפליקציות שאתה מוריד, אבל יש קהל מספיק גדול שאומר לעצמו שהוא לא רוצה להסתבך עם כמה תוכנות שונות, והוא מעדיף להשתמש במה שספק התקשורת שלו נותן לו".
"חברות אחרות פוגעות בתקשורת הבסיסית"
מכאן עובר דונובן מהגנה להתקפה: "הבעיה המרכזית עם כל השירותים הללו היא שהם לא תואמים זה לזה. רשתות תקשורת ואינטרנט נולדו מתוך הבנה שחייבים לייצר אותן כך שיאפשרו לאנשים לתקשר ברמה הכי פשוטה; אבל כשאתה מדבר על השירותים שחברות מציעות על גבי הרשת, אתה בוודאי יודע שאם אתה רוצה לקיים שיחת וידיאו עם תוכנה מסוימת, אתה צריך לוודא שלצד השני תהיה אותה תוכנה בדיוק".
"זה דורש מאמץ מצד הצרכן. אתה מתקין שירות שמסנכרן לך את אנשי הקשר ומאותו רגע אתה צריך לעבוד בשבילו, כי בכל פעם שאתה מוחק איש קשר הוא מופיע מחדש ואין לך מושג למה זה קורה. ראינו על הרשת שלנו שאנשים משתמשים באפליקציה מסוימת, אך כמות המידע שעוברת ברשת כדי לשגר לאפליקציה פרסומות גדולה פי מיליון מכמות המידע שעוברת כדי לספק ללקוח את מה שהאפליקציה הבטיחה לו. הלקוח חושב שהוא מקבל את השירות בחינם, אבל תמיד יוצא שהוא איכשהו משלם על זה בכמות המידע שהחבילה שלו צורכת ובזמן שהוא צריך להשקיע".
ספקיות התקשורת בארה"ב מגבילות את כמות המידע שהלקוח צורך ברשתות הקוויות. זו אסטרטגיה שתמשיכו בה לאורך זמן?
"אם לא היתה סיבה, סביר להניח שרובנו היינו משאירים את האורות דולקים כל הזמן. אבל יש סיבה שאנחנו מקפידים לכבות אותם, לא משנה אם מסיבה כלכלית או מתוך מטרה לתרום לאיכות הסביבה. אני חושב שהלקוחות מבינים כעת שהפעולות שהם מבצעים גורמות לאפקט מסוים על הרשת ושיהיו לכך השלכות נגדיות - מנגנון חיוב או ניסיון לווסת את התעבורה כך שכלל הלקוחות יקבלו שירות הוגן".
תגובה אחת לכתיבת תגובה