מבחינת השוק, אירועי ספטמבר כבר התרחשו

לכל החוששים ממפולת בספטמבר 2011 בישראל, כדאי לחזור אחורה ולהפיק לקחים מהפאניקה שאחזה בברזיל באוקטובר 2002. הימים היו ימי מיתון עולמי עמוק לאחר התפוצצות בועת הטכנולוגיה, וברזיל עמדה בפני בחירות בהובלת מנהיג השמאל לואיס אינסיו דה סילבה (לולה).

החשש מעלייתו של לולה ומהאופן שבו יפעל כדי לחלץ את המדינה מהמיתון, יצר גל היצעים באג"ח המקומיות והוביל לקריסתן, כאשר שער המטבע הברזילאי צנח ל־4 ריאלים לדולר. מעטים מאוד הימרו אז, כנגד השוק, על המטבע הברזילאי - ואלה בדיוק לקחו גם את כל הקופה.

רמת אי־הוודאות ירדה בחדות לאחר בחירתו של לולה לנשיא ברזיל, החשש מהלא ידוע נרגע, וכך, עוד לפני שלולה הציג תוצאות מהותיות כלשהן, נרשם כבר זינוק חד בשער הריאל ובמחירי האג"ח של ממשלת ברזיל.

דוגמה זו ממחישה שחייבים להפריד בין אי־הוודאות ובין הציפיות להרעת המצב בעתיד. כרגע, אי־הוודאות והציפיות לתרחישים שליליים גורמות להמשך הירידות בבורסה בת"א, ולתשואת החסר שרשמה מתחילת השנה לעומת בורסות ארה"ב ואירופה.

במילים אחרות, התממשות תרחיש שלילי בספטמבר מגולמת כבר במחירי המניות בת"א. אם האירועים בשטח יהיו רעים מאוד, שוק המניות עלול להגיב בירידה נוספת - אולם התממשותו של תרחיש שלילי מתון יחסית מבחינת ישראל (בבחינת "לא נעים, לא נורא") תוביל דווקא לעליות בשוק, וזאת בזכות הירידה ברמת אי־הוודאות.

תרחיש חיובי של כניסה למשא ומתן לשלום או סטטוס־קוו יציב יוביל לזינוק בשוק המניות ברבעון האחרון של השנה.

בסיכומו של דבר, חיזויה של ההתנהלות הצפויה בשוק המניות קשה עוד יותר מחיזוי אירועי העתיד עצמם, משום שמחירי השוק מגלמים כבר ציפיות, וכך, המגמות העתידיות תלויות בפער שבין התממשותם בפועל של התרחישים ובין התחזיות המוקדמות לגביהם.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק