מה יקרה ליכולת של ישראל לגייס חוב

למרות התחושה בשוק כי מחיר ה־CDS (הביטוח על החוב) של ישראל עלה מאוד, וזינק משמעותית לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון, המציאות בפועל שונה.

ה־CDS של ישראל (מדורגת בדירוג A) לחמש שנים היה בתחילת השנה בכ־115 נקודות נמוך מזה של איטליה (נמצאת בדירוג -AA). ההפיכה במצרים והחשש המרכזי מהרעה ביחסי המדינות העלו את ה־CDS הישראלי ל־145 נקודות בלבד - רמה שלא מעידה על חשש משמעותי.

לעומת זאת, פער התשואות ישראל־ארה"ב באג"ח לעשר שנים נמצא בעלייה מתמדת, והוא עומד כיום על כ־2.3%. הפער הזה נתפס בשוק כפרמיית הסיכון, אך כפי שהסברנו, הדבר אינו נכון: הפער נובע מהפרשי ריבית הבסיס, והוא עולה במקביל להעלאת הריבית בישראל.

לאור העובדה שה־CDS על ישראל לא עלה באירועי תוניסיה ובתקריות הגדר השונות או עקב החשש מנפילת המשטר בסוריה, איננו חוששים שהכרזה על מדינה פלסטינית תעשה זאת.

לעומת זאת, אנו חושבים שפער התשואות ישראל־ארה"ב באג"ח לעשר שנים גבוה הן אבסולוטית והן היסטורית. הירידה במחירי הסחורות, וההבנה הגלובלית כי הכלכלות יצמחו בקצב מתון מהצפוי, צפויות, לדעתנו, להאט את קצב העלאות הריבית המקומית, ולהביא להתכווצות הפער הזה. האפיק שלהערכתנו ייהנה מתרחיש זהו האפיק השקלי במח"מ הבינוני והארוך.

מכיוון שה־CDS לא עלו, אנו חושבים כי אופציית הגיוס בחו"ל עדיין פתוחה. הגיוס האחרון ביורו בוצע במרווח של 1.35% לעשר שנים, דומה ל־CDS הנוכחי. ב־2009, תקופת משבר, גייסה ישראל בדולר, באמצעות אג"ח לעשר שנים, ב־CDS של כ־245 נקודות. כך שה־CDS הנוכחי בהחלט מאפשר המשך גיוס בחו"ל.