תעשיית ההייטק: "מקווים שהמנהיגים יתעשתו ויעשו משהו"

בשנה האחרונה הגיעו היחסים בין תעשיות ההייטק הישראלית והפלסטינית לשיא. חברות כמו סיסקו, HP ומלאנוקס הקימו מרכזי פיתוח ברמאללה ומעסיקות מאות עובדים בגדה. לא מדובר רק בחלק ממסע יחסי ציבור, אלא גם בהוזלה משמעותית של עלויות הפיתוח. יזמים כמו אנדרס קוקווקא (Andres Kukawka), לשעבר בכיר בנס ישראל, הקימו חברות הייטק עם רגל אחת בישראל ורגל שנייה ברשות, והוקמה קרן הון סיכון פלסטינית ראשונה, קרן סאדרה, המשקיעה בסטארט־אפים בגדה המערבית. את הכסף נתנו גוגל וסיסקו, אך הניהול של הקרן נותר בידי שניים: הישראלי ידין קאופמן, ממייסדי קרן וריטאס, והפלסטיני סעיד נאשף.

מערכות שיחות הוועידה מאפשרות למרכזים הישראליים והפלסטיניים להתגבר על המחסומים בדרכים, אך ענני סערה פוליטית ומדינית אפשרית על רקע הכרזה חד־צדדית של מדינה פלסטינית מעלים חשש רב להמשך שיתוף הפעולה. במקרה קיצוני עשויות הממשלות אף להורות על הפסקת העבודה המשותפת.

ביטוי לכך נתן שלמה דוברת, שותף מנהל בקרן כרמל ונצ'רס, בכנס קיסריה: "אם אנחנו הולכים לתהליך של דרום אפריקניזציה ואיבוד הלגיטימציה הפוליטית של ישראל בעולם, הרי שישנה סכנה דרמטית לצמיחה ולנס הכלכלי שלנו. אי אפשר לנתק פוליטיקה מכלכלה, וטעמנו טעימה ראשונה מזה במבצע עופרת יצוקה. אני חושב שהסיכון הזה הוא אולי האיום המשמעותי ביותר על הכלכלה הישראלית".

"העובד הפלסטיני מאוד נאמן למעסיק"

זיקה אבצוק, סמנכ"לית בסיסקו ישראל, אחראית בין השאר על ניהול שיתוף הפעולה בין המרכז הישראלי של ענקית התקשורת הבינלאומית, לבין פרויקטי הפיתוח המתבצעים ברמאללה. היא מיישמת את תוכניתו של מנכ"ל החברה, ג'ון צ'יימברס, שהחליט להשקיע 10 מיליון דולר בפיתוח כלכלת הרשות הפלסטינית ובסקטור מערכות המידע (IT) הפועל בתוכה, וזאת על חשבון הוצאת פרויקטים מישראל להודו. סיסקו ישראל חתומה עם שלושה בתי תוכנה ברמאללה - עסל, אקסאלט וג'יסופט - המעסיקים 40 מתכנתים עבור הפרויקטים שלה.

"התחלנו עם 20 מהנדסים", אומרת אבצוק. "ראינו שיש ברשות יזמים עם פוטנציאל ומתכנתים מוכשרים, זולים ביחס לעובד הישראלי. בנוסף, בניגוד לעובד ההודי הממוצע, הם מאוד נאמנים למקום העבודה. החברות שאיתן אנו עובדים מבצעות פרויקטי מיקור־חוץ עבור חברות בינלואמיות רבות שמרוצות מהשירות שלהם. אין שום סיבה שגם אנחנו, השכנים שלהם, לא נוכל לשתף איתם פעולה. המטרה היתה לשנות את הדימוי של אזור עימות, ולהופכו למקום שנעשים בו גם עסקים".

אבצוק איננה מכינה את עובדיה לקראת עימות כלשהו או אינתיפאדה שלישית, אך היא מודאגת. "אנחנו מקווים שהמנהיגים שלנו יראו תבונה, יתעשתו ויעשו משהו. לא עשינו כאן ישיבה כדי להתגייס לקראת מה

שהולך להיות בספטמבר. אנחנו מבקרים פעם או פעמיים בחודש ברמאללה ומדברים על עסקים כרגיל. הם מארחים אותנו מאוד יפה. להגיד שמתעלמים לחלוטין ממה שקורה? אני חושבת שהם רוצים מדינה משלהם ועצמאות, ורוצים לעשות זאת בדרכי שלום. אבל יש גם קולות של ייאוש, שזה לא קורה כמו שהם היו רוצים שזה יקרה".

"יש גבול לפסיביות שאתה יכול להראות כשאתה סובל"

טארק מעיה, מנכ"ל אקסאלט, בית תוכנה הממוקם ברמאללה, מעסיק 81 איש. מרביתם בוגרי האוניברסיטאות א'־נג'אח וביר זית. בין לקוחותיו אפשר למצוא את סיסקו, HP, אלקטל־לוסנט ועוד כמה סטארט־אפים בצרפת ובארה"ב. מעיה טוען כי החשש מאלימות כלל לא קיים. עם זאת, הוא מסביר את האדישות הפוליטית בספקנות. "אף אחד כאן לא מצפה לשלום אמיתי", הוא מספר בשיחת טלפון ממשרדו ברמאללה. "גם בצד שלכם אדישים, אבל ההבדל בין הצדדים הוא שאצלנו יש סבל, ויש גבול לפסיביות שאפשר להראות כשאתה סובל".

את יחסי העבודה עם הישראלים מתאר מעיה כ"פנסטיים", כולל יחסים ברמה האישית. רבים מהמנדסים שלו עושים את דרכם מדי פעם לישראל, ולרובם אישורי כניסה - אם כי לא לכולם. "אנחנו לא בדיוק יודעים מה הסיבה, אבל לא נותנים להם להכנס".

אנדרס קוקווקא, שמנהל את בית התוכנה TeQual בישראל וברשות, מסכם: "כבר שנים שאנחנו מוכרים יחד מוצרים ללקוחות בארץ ובחו"ל. עברנו אירועים כמו יום הנכבה, המשט הטורקי, האינתיפאדה השנייה. לאף אחד לא היתה השפעה על העבודה".

הדעות חלוקות: האם אירוע ביטחוני משפיע על עסקים?

גם אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, חברה המפתחת ציוד תקשורת ארגוני הממוקמת ביוקנעם, החליט להגזים את חזון המזרח התיכון האישי שלו, וחבר לחברת עסל מרמאללה שמעסיקה עבורו חמישה מהנדסי בדיקות. חצי שנה עברה מאז, וולדמן מתכוון להפוך את העובדים מרמאללה לעובדי מלאנוקס לכל דבר ועניין. הוא מקווה מאוד שלא יפרצו מהומות שיקברו את המיזם המשותף שעוד צפוי לגדול מבחינתו. "העולם העסקי למד לחיות לצד האירועים הביטחוניים. בעבר, מעשי טרור או מהומות היו מפילים בורסות. אירועי קיצון כמו אסון התאומים או פיצוץ הרכבת במדריד אמנם גרמו למשברים, אבל היום, כשקורים אירועים כאלה, הבורסה אפילו לא מגהקת".