אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אברהם ביגר: "ההסתברות לתרחיש קיצון כלכלי גבוהה יותר ללא הידברות" צילום: עמית שעל

אברהם ביגר: "ההסתברות לתרחיש קיצון כלכלי גבוהה יותר ללא הידברות"

אברהם ביגר חושש מתלות מוחלטת של ישראל בסחר חוץ, ומזהיר מפני כדור שלג שיתפתח כשהמו"מ עם הפלסטינים ייקלע למבוי סתום

23.06.2011, 07:02 | נעמה סיקולר

"להכרזה הצפויה על מדינה פלסטינית בחודש ספטמבר יש בעיקר משמעות סימבולית. חודש ספטמבר הוא אבן דרך שגורמת לכל אחד מאיתנו בארץ הזו להסתכל קדימה ולהגיד 'אוקיי, מה הלאה'. לי אין ספק שהצעד הבא צריך להיות של ההנהגה הישראלית, והוא חייב להיות בכיוון של הידברות".

אברהם ביגר, עד לפני שנה יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן מקבוצת אי.די.בי והיום איש עסקים, מזכיר ש"אף פעם לא התבטאתי בנושאים כאלה, אבל החלטתי שחשוב לדבר כדי לקדם פתרון. אני חושב שאנשי עסקים צריכים להשמיע יותר את קולם בפני ההנהגה הפוליטית. אם תהיה הכרזה בספטמבר בלי תהליך קודם של הידברות, או בלי שייפתח תהליך כזה, הולך להיות גם הרבה יותר קשה ברמה הכלכלית", אומר ביגר.

ביגר נמנה עם מובילי "ישראל יוזמת" - קבוצה של עשרות בכירים ישראלים מתחומי הכלכלה, הביטחון והחינוך שקוראים לממשלה לקדם הסדר שלום. בראיון ל"כלכליסט" הוא אומר "להגיד 'אין עם מי לדבר' זו לא אסטרטגיה. אני בכלל לא בטוח שצריך להסכים לכל דבר אבל כן צריך לדבר עם מי שאפשר. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה להגיד אין פתרון, ואני גם לא חושב שזה מה שההנהגה הישראלית אומרת לעצמה".

אז איך בכל זאת אתה מנתח את השתיקה בצד הישראלי?

"אני לא חושב שיש מישהו שאומר לעצמו 'אני לא רוצה שלום', למעט שוליים קיצוניים בשני המחנות. אבל להנהגה בישראל יש גם עולם שלם של אילוצים פוליטיים. הביקורת היחידה שיש לי על זה היא שכתוצאה מהסיטואציה הפוליטית אין יוזמה. יש בישראל תהליך משתק, והוא לא נובע לדעתי מחוסר הבנה. האנשים שלנו בירושלים לא טמבלים, ובכל זאת, משהו לא מאפשר לעשות מהלך, שלדעתי 90% מהאוכלוסייה תתמוך בו בניסיון אמיתי, אמין ונועז להגיע לסידור כלשהו".

עידן עופר (בקדמת הצילום) ויוסי מימן (בחולצה כחולה בשורה השלישית) בכינוס של יוזמת השלום "ישראל יוזמת", צילום: יעל צור עידן עופר (בקדמת הצילום) ויוסי מימן (בחולצה כחולה בשורה השלישית) בכינוס של יוזמת השלום "ישראל יוזמת" | צילום: יעל צור עידן עופר (בקדמת הצילום) ויוסי מימן (בחולצה כחולה בשורה השלישית) בכינוס של יוזמת השלום "ישראל יוזמת", צילום: יעל צור

 

חזקים צריכים לעשות את הצעד הראשון

ביגר משייך את עצמו למרכז המפה הפוליטית, אך לא למפלגה ספציפית. "לא הצבעתי באופן קבוע לאורך השנים לצד זה או אחר", הוא מגלה. "ברור שיש שטח שצריך לחלק אותו בין העמים בצורה כזו או אחרת. אבל אנחנו לא שם, אלא אם מתנהל משהו סודי שאני לא יודע. אם אנחנו רוצים להיות חברה יהודית דמוקרטית נאורה חייבים להתחיל לדבר. גם לנו צריך להיות אינטרס שלשכנים שלנו יהיה טוב, ואז ההתעסקות שלהם בענייני המלחמה תהיה נמוכה יותר. אני בטוח שיש בצד הפלסטיני הנהגה שרוצה את אותו דבר. אבו מאזן אמר לאחרונה שאם תהיה תוכנית הוא לא ילך לספטמבר ושהידברות עדיפה.

"אנחנו אומרים לעצמנו, לילדינו ולנכדינו, שאנחנו האומה הכי חזקה באזור. אז יאללה - אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות את הצעד הראשון. בואו ניקח סיכונים שאפשר לחיות איתם. אנחנו שוכחים שאחרי מלחמת ששת הימים ראש הממשלה לוי אשכול אמר שהשטחים נלקחו כפיקדון. הראשונים לשכוח את זה היו מפלגות השמאל שבתקופתן בשלטון התחילה תופעת ההתנחלות. שכחנו שאף אחד לא התכוון להחזיק בשטחים האלה.

"אני לא מקל ראש", מסביר ביגר, "ברור לי שבתוך העולם של חילופי שטחים יש בעיות לא פשוטות כמו עניין ההתנחלויות: מאות אלפי אנשים גרים בשטחים, וצריך לראות מה עושים איתם. אין לי שום טענה למי שהלך לשם, זה בדרך כלל היה ברשות. אבל נצטרך למצוא פתרון הוגן ואנושי גם עבורם. אי אפשר לקחת אותם, במסגרת חילופי שטחים כאלה או אחרים, ולהגיד להם תקומו תלכו".

"יום הדין לא בפתח, אבל צריכים מהלך"

אברהם ביגר, צילום: עמית שעל אברהם ביגר | צילום: עמית שעל אברהם ביגר, צילום: עמית שעל

כשביגר מתאר את ההשלכות הכלכליות של הכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר ללא הידברות הוא נזהר שלא לדבר במונחים של "קטסטרופה". אבל הוא בהחלט מתאר סיטואציה לא פשוטה ברמה הכלכלית.

"אני לא יכול להגיד שבתאריך ספציפי בספטמבר יקרה משהו, אבל שנה אחרי זה אני כבר לא יודע מה יהיה. הכרזה בספטמבר יכולה להאיץ כל מיני תהליכים: תהיה הכרה בנוכחות שלנו על שטח שאיננו שלנו, גם אם אנחנו שולטים בו בעקיפין ולא במישרין. עלול להתחיל תהליך בעייתי ברמה הפורמלית: יהיו הצבעות נגדנו והפלסטינים יקבלו לגיטימציה גם מארצות שהתנגדו להם בהתחלה. זה עוד שלב בתהליך שבו דברים ייעשו לא בהסכמה משותפת איתנו. אנחנו כמדינה נהיה נתונים ליותר לחץ. בשביל מה?

"מה הוריד את דרום אפריקה משיטת השלטון שהיתה שם קודם? חרם כלכלי. הם הבינו שזו בעיה, נסגרים לך קווי אשראי בינלאומיים, מפסיקים לסחור איתך. זה תהליך מאוד אטי, שלא נראה אותו ביום אחד".

אילו צעדים לדוגמה ינקטו לדעתך נגדנו?

"אנחנו לא יכולים לשכוח שאנחנו כלכלת אי, והתלות שלנו בסחר חוץ מוחלטת - גם ביצוא וגם ביבוא. לא צריך שיכריזו מלחמה או חרם עלינו, כדי שההשלכות הכלכליות יהיו קשות. מספיק שבסכיפהול בהולנד יחליטו לא לפרוק סחורה חקלאית מישראל. כמה זמן החקלאים בערבה יחזיקו מעמד?

"הסיכון הכלכלי הוא משהו שמקבלי ההחלטות צריכים להביא בחשבון. אני לא מדבר בשפה של סכנה קיומית, אבל כן ברמה של פגיעה שתחייב תגובה מצדנו. אז ניאלץ להיכנס למשא ומתן, אבל נגיע אליו מעמדה פחות טובה. ההסתברות לתרחיש קיצון כלכלי גדולה יותר במצב של חוסר הידברות. אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות באשליה של לעולם חוסן, בתחושה שזה לא ייגע בנו".

נניח שאתה יועץ של חברה רב־לאומית שמתלבטת אם להיכנס להשקעות בישראל. מה אתה מייעץ לה?

"אני אומר לחברה להיכנס לישראל כי בסוף השכל ינצח. מכיוון שיתחיל תהליך אטי של אי־הכרה בישראל, אז אין צורך וגם לא תהיה תגובה של פאניקה או היסטריה בשווקים. אבל יש הסתברות מאוד גבוהה שיופעל עלינו לחץ כלכלי בצורות שונות".

יש דרך להתכונן ברמה הכלכלית להשלכות מהכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר ללא הידברות?

"אין הרבה מה לעשות בצד הריאלי. הרי לא נייבא חומרי גלם או נקדים יצוא. גם בצד הפיננסי אין הרבה מה להתארגן. אני חושב, ולא מהיום, בלי שום קשר לעתידה של מדינת ישראל, שבמסגרת פיזור תיק ההשקעות שלך אתה צריך להוציא חלק מהכספים לחו"ל. הסיכון הוא לא ברמה של יום הדין שצריך להתכונן אליו ברמה הכלכלית. אבל כן ברמה שצריך ליזום מהלך, שימנע כדור שלג שייצור תקופה שבה יהיה יותר קשה לכולנו גם כלכלית".

"יש פה כמות עצומה של יוזמות וחוכמות"

"הזמן לא משחק לטובתנו", אומר ביגר. "האוכלוסייה הפלסטינית גדלה, ואנחנו יכולים להגיע למצב שהדיון לא יהיה על גבולות 67' אלא על גבולות החלוקה. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה שלמנהיגות העולם קצת נמאס להתעסק איתנו ועם הפלסטינים. אנחנו חייבים לבוא עם יוזמה ממקום של הבנה לחוסר הסבלנות שמגלה העולם למי ששולט באחר - אפילו אם זה נעשה בעקיפין. אין לנו ברירה אלא להתחשב בזה, אנחנו לא עם לבדד ישכון".

אתה מעריך שאנחנו מתקרבים לקצה גבול הסבלנות של העולם אלינו?

"אני לא יודע להגיד אם זה יקרה מהר או לאט. אבל אנחנו כן מתקרבים להערכתי לרגע שיגידו לנו ולפלסטינים 'די, תעזבו אותנו. לא רוצים להתעסק איתכם'. מצב שבו העולם יאבד את הסבלנות".

ביגר ממליץ להביא בחשבון גם את התועלות הכלכליות בסיטואציה של הסכם: "אם תהיה הידברות נוכל לעשות הרבה מאוד מיזמים עם הפלסטינים, שיקדמו את כולנו. אם יבואו לישראל עוד חצי מיליון יהודים זה ייקח אותנו שתי קפיצות מדרגה קדימה. התנאי לכך הוא שיהיה יותר שקט. פתרון לסכסוך יאפשר לנו להפנות יותר משאבים לחינוך ולמחקר. יש פה כמות עצומה של חוכמה ויזמות. יכול להיות כאן גן עדן".

תגיות