דו"ח טכנולוגי: אפל מקבלת פטנט על המולטי-טאץ'

אפל וקרבות הפטנטים המפלצתיים

אפל קיבלה אתמול (ד') פטנט על שימוש במולטי-טאץ', שהיא ביקשה כבר ב-2007. על פניו הוא מעניק לה ורק לה את הזכות להשתמש בשיטה הנפוצה מאוד הזו. הרשת, כצפוי, היתה כמרקחה. מומחים התווכחו בשאלה עד כמה הפטנט רחב: יש פוסט משכנע למדי שאומר שהפטנט מצומצם הרבה יותר ממה שאנשים נוטים לחשוב, וששאר חברות הטכנולוגיה יכולות לחיות איתו.

אבל בין אם הוא פטנט מצומצם ובין אם הוא רחב, מה שברור הוא שמלחמות הפטנטים שראינו עד כה עומדות להתרחב הרבה, הרבה יותר. כמו בסיפורים העגומים הישנים על משפטי ירושה, היחידים שירוויחו באמת יהיו עוכרי הדין, שעכשיו יש להם ממה להתפרנס שנים ארוכות.

ספק אם חברה אחרת שהיתה מקבלת פטנט היתה גוררת תגובה כזו, אבל אפל היא טרול-פטנטים וסימנים רשומים ידועה: כעת היא מנהלת, למשל, מאבק נגד אמזון על השם 'אפסטור', אף על פי שהמנכ"ל הנעלם שלה, סטיב ג'ובס, נתפס אומר שמדובר בשם גנרי.

בעבר אפל גם תבעה אוניברסיטה שהיה לה תפוח בלוגו, למרות העובדה שהתפוח היה במשך הרבה מאוד זמן סמל לידע ושהתפוח של האוניברסיטה לא היה נגוס. החגיגה שהחברה החשאית והסודית הזו - היא אמרה, לא אני - תעשה סביב נושא המולטי-טאץ' צפויה להיות סיוט מבחינת כל השאר.

בתוך כך, אפל ניצחה בקרב פטנטים נוסף, כשהצליחה למנוע מסמסונג לשים את טלפיה על התכנונים לדגם הבא של האייפון. בית המשפט קיבל את טענתה של אפל, שלפיה טענות על הפרות זכויות יוצרים ופטנטים צריכות להתייחס למכשירים קיימים. יש לקוות שסמסונג תחכה לאירוע ההשקה הבא של אפל, ומיד לאחריו תדרוש את המכשירים לבדיקה, כי כרגע רק ההפסד הגדול בקרב מול נוקיה כנראה מקלקל את מצב הרוח בקופרטינו.

הגולשים אוכלים בתיאבון את חוק העוגיות

ההוראה הכלל אירופית נגד שימוש בעוגיות (Cookies) לצורך מעקב אחרי הגולשים מתחילה לעשות את שלה. אז נכון, רוב המדינות האירופיות טרם קבעו את התקנות הנדרשות. ונכון, נציב הפרטיות הבריטי הודיע שהוא לא יעמיד לדין אתרים שלא יצייתו להוראה בשנה הקרובה, כדי לתת לחברות זמן להיערך. אבל ההשפעה הצפויה נראית מרשימה.

אתר נציבות הפרטיות הבריטי כבר יישם את החוק, וכאשר גולשים מגיעים אליו, הם נשאלים האם הם מוכנים שהאתר יעקוב אחריהם באמצעות גוגל אנליטיקס. התשובה החד משמעית של רוב מכריע מהם - 90% - היתה "לא".

זו, מטבע הדברים, מכה קשה למפרסמים, חברות כריית מידע, כל מיני חברות שאי-עשיית-רוע היא המוטו שלהן ושמחזיקות בלוגו צבעוני מאוד, ושאר חברות שמתפרנסות משבבי המידע שאנחנו מפזרים ללא הכרה. מי היה מאמין? שנים מדברים איתנו על מותה של הפרטיות, אבל מסתבר שכאשר שואלים את המשתמשים, 90% דווקא היו מעדיפים לשמור עליה.

ביות הרשת? זה לא דבר חדש

בעקבות דבריו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הדיון על "ביות הרשת" הפך לנושא חם לאחרונה. אבל, מזכיר ארס טכניקה, זה לא נושא חדש: הוא התחיל לפני עשור, כשרוב האוכלוסיה עוד לא ידעה איך לאכול את הדבר הזה שנקרא רשת.

הרשת הפכה לגן עדן לארגונים לא סימפטיים, מניאו-נאצים ועד האקרים, בגלל האשליה שהיא על-גבולית, כלומר לא כפופה לחוק של מדינה ספציפית. זה לגמרי לא המצב, כפי שמוכיח המקרה של מארק קנובל, אי שם בפברואר 2000.

קנובל, צייד אנטישמים מקצועי, גילה שבאתר המכירה הפומבית של יאהו יש כמות גדולה של ממורביליה נאצית – פגיונות SS, תגי צלבי קרס, וכן הלאה. החוק הצרפתי אוסר על הצגה בפומבי של סמלים כאלה, כמו גם על מכירה שלהם, אם כי הוא מעניק פטור ליוצרי סרטים. ניתן לציין בארסיות שצרפת לא אוסרת על הצגת סמלים מתקופת וישי, כי הצפרדעים טובים מספיק בהסתרה והדחקה שלהם גם כך.

קנובל פנה לבית המשפט הצרפתי בדרישה למנוע מיאהו לסחור באביזרים הללו. יאהו וערימה של אוטופיסטים נעמדו על רגליהם האחוריות, בטענה שלצרפת אין סמכות לעשות את זה, ושהשרתים של יאהו נמצאים בארה"ב, ארץ התיקון הראשון לחוקה.

בית המשפט הצרפתי לא התרשם, והורה ליאהו להסיר את כל התועבה מהאתר שלה, או שהיא תתחיל לשלם קנסות של 100 אלף פרנק מדי יום עד שתבצע את פסק הדין. בכירי יאהו, שקלטו שהביקורים שלהם באירופה מתחילים להיראות כמו אלה של בכירי צה"ל, התחילו לחפש פשרה. ב-2006 בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב זרק את יאהו מכל המדרגות, כשהוא מציין ביובש שהתיקון הראשון לחוקה אינו מאפשר להפר את החוק הצרפתי ולעודד גולשים לעשות זאת גם כן.

זו היתה המכה הראשונה לתפיסה שהאינטרנט היא מעל למקום, מעל לזמן, ומעל לחוק. ההמשך הנוכחי הוא רק תוספת סבירה למכה ההיא.

הפיראטים מסומליה מתעדכנים

אחת הבעיות העולמיות הקשות כיום היא הפיראטיות הסומאלית. המעבר במימי קרן אפריקה, נתיב חיוני בדרך לתעלת סואץ וממנה, הופך למסוכן יותר ויותר עקב העובדה שסומליה התפרקה לרסיסים ב-1991, עם בריחת הרודן האחרון שלה. התושבים המקומיים גילו במהירות שפיראטיות - השתלטות על ספינות ולקיחת בני ערובה, תוך דרישת כופר - משתלמת יותר מכל דבר אחר שיכלו לעשות. יש אפילו משחק מחשב.

הבעיה הפכה לכל כך חמורה, שלראשונה מאז מלחמת העולם השניה בריטניה שוקלת לחמש את ספינות המסחר שלה. הפיראטים עצמם משתכללים במהירות: הבעיה העיקרית שלהם היא מציאת הספינות. אחרי שהפיראטים מוצאים אותן, ספינות לא חמושות הן בדרך כלל מטרה קלה מאד. כדי למצוא את הטרף, הם משתמשים ב-GPS, בטלפונים לווייניים, ובמעקב אחרי הבלוגים של חברות ספנות ומאגרי המידע שלהן.

"ספינות האם" הסומליות - ספינות דיג שעברו הסבה, בחלק גדול מהמקרים - מכילות כיום חלקים שנראים כמו חדר מלחמה מודרני למחצה, ואנשי צוות בהן מועסקים בלעדית במעקב אחרי ספינות. חלקן מצוידות ברדאר - וככל שציוד הניווט שלהן משתכלל, הן מעיזות לפשוט על אזורים מרוחקים יותר מחופי סומליה.

חלק מהפיראטים כבר ביצעו פשיטות באזור מדגסקר והודו: הצי ההודי הטביע ספינה כזו לפני כשנתיים, אבל נראה שזה לא היה מספיק. אולי צריך להכיר להם עוד כמה ממוצרי הטכנולוגיה המערביים המתקדמים, כמו למשל טילי טומהוק.

קצרצרים

RIM ממשיכה לגסוס באיטיות: על פי דיווחים שלא אושרו, יצרנית הבלקברי קיצצה את תחזית המכירות של הטאבלט הנכה שלה, הפלייבוק, לרבעון השני של 2011: מ-2.4 מיליון יחידות לכ-900 אלף. בהתחשב בכך שהרבעון השני של 2011 עומד להיגמר בשבוע הבא, מותר להניח שלתחזיות הללו יש על מה להתבסס, ועוד צינור חמצן של RIM נסתם.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אישר את ההנחיות של הכוחות המזוינים למלחמת סייבר, שהוגשו לו לפני כחודשיים. לא ברור מה יש בהנחיות האלה, אבל הדיבורים של הפנטגון על הצורך ב"תגובה מהירה" למתקפות סייבר, יחד עם צחצוח החרבות שמגיע מכיוון סין, מעידים שבהחלט ייתכן שאנחנו על סיפה של מלחמה קרה מקוונת. יש האומרים שהיא כבר החלה.

על פי ידיעה שטרם אושרה, ספקיות הרשת הגדולות של ארה"ב נכנעו ללחץ של חברות התקליטים, והן יתחילו לנקוט ב"תגובה מדורגת", השם האורווליאני לחסימת הגישה לרשת של חשודים בפגיעה בזכויות יוצרים. ההסכם, שטרם נחתם, פוגע - כמקובל במלחמה כנגד פיראטיות - בזכויותיהם של אנשים שלא הורשעו בשום ערכאה, ושאין להם אפשרות סבירה לערער או לראות את הראיות נגדם.

משטרת לונדון עצרה בימים האחרונים את ריאן קלירי, בן 19, בחשד לכך שהוא שותף לארגון הטרור המקוון לולזסק, ואמש הגישה נגדו גם כתב אישום: קלירי חשוד בהשתתפות בחמש התקפות סייבר לפחות, בהן זו על הסוכנות למלחמה בפשע מאורגן בבריטניה. לולזסק מכחישים שקלירי חבר בארגון, אבל זה גם מה שאני הייתי עושה במקומם.  

עובדים ממורמרים הם דבר מסוכן. המקרה הידוע ביותר לשמצה, שהעניק לשפה האמריקאית את הביטוי Going Postal, כלל עובד דואר שלאחר פיטוריו התחרפן, חזר למקום העבודה חמוש מכף רגל ועד ראש, וטבח בחברים לעבודה. המקרה שלפנינו טראגי פחות והרבה יותר מצחיק: העובד, שפוטר מתפקידו כמנהל מחלקת ה-IT של ארגון שוחר טוב כלשהו, השתלט על מצגת של המנכ"ל והציב בה תמונת עירום ענקית. עכשיו הוא משלם את חובו לחברה, אבל בית המשפט גילה רחמים והסתפק במאסר על תנאי ובעבודות שירות.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
  
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"