אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי ששינסקי: הקרב על מחירי הגז הטבעי בישראל מתחיל צילום: אלבטרוס

אחרי ששינסקי: הקרב על מחירי הגז הטבעי בישראל מתחיל

היום תתכנס ועדת המחירים לפיקוח על גז טבעי. משרד התשתיות תומך בפיקוח כדי לאלץ בשלב הראשון את החברות לחשוף את הרווח הנקי שלהן בכל עסקת גז בנפרד. מומחים בתחום מזהירים מפיקוח יתר

26.06.2011, 07:02 | ליאור גוטמן

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

הרצון לפקח על מחירי הגז מהווה מכה נוספת לשותפויות תמר וים תטיס, שרק במרץ האחרון התעוררו למציאות רגולטורית חדשה בדמות מסקנות ועדת ששינסקי, שגובשו לחוק שקבע את העלאת שיעור המס שהן משלמות למדינה, מכ־35% לרף של 62%.

משרד התשתיות מקווה ששלב הפיקוח הראשון, שבמסגרתו יחויבו החברות לחשוף את הרווח הנקי שלהן מכל עסקת גז בנפרד, ירסן את עליית המחירים בתחום. הסיבה: יצחק תשובה ושותפיו בקידוחים יבקשו להימנע מחשיפת כל סודותיהם המסחריים, כולל הרווח הנקי מכל עסקה בנפרד ומחיר הגז ששילם הלקוח.

שוק הגז העולמי רותח

 

הגז הטבעי הפך בחודשים האחרונים למוצר בעל עקומת ביקוש קשיחה, מה שמשפיע באופן ישיר על מחירו בעולם, כאשר שתי הסיבות העיקריות לפופולריות של מקור האנרגיה הן אסון רעידת האדמה ביפן והתקוממות עמי צפון אפריקה. ייצור החשמל ביפן נשען בחלקו על כורים גרעיניים שניזוקו קשה לאחר אסון הטבע, מהלך שאיים להפוך ממחסור לחשמל למשבר הומניטרי בדמות קרינה רדיואקטיבית שנפוצה לכל עבר.

 אנליסטים של בנק UBS השוויצרי פרסמו ניתוח של השלכות רעידת האדמה והפגיעה בכורים הגרעיניים על משק האנרגיה היפני והעולמי. בניתוחם העריכו שמחירי הגז והחשמל באירופה ינסקו. אם לא די בכך, לפני כחודש הודיעה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שעד 2020 גרמניה תפסיק להשתמש בכורים גרעיניים (25% מייצור החשמל הנוכחי מבוסס על גרעין) לייצור חשמל, כך שהביקוש באירופה לגז טבעי צפוי לנסוק.

במקביל, המהפכות בצפון אפריקה (תוניסיה, לוב, מצרים) מאיימות על אספקת הנפט הקבועה לחלק ממדינות אירופה, כך שהגז הטבעי הופך לאלטרנטיבה קורצת יותר מבחינת היכולת לייצר חשמל. אם מוסיפים למשוואה את העובדה שמחיר הגז נמוך ממחירי הפחם או הסולר, וששריפתו נקייה יותר מהם, מקבלים תמונה של ביקוש גבוה. יצוין שבניגוד למחיר הנפט או הפחם, לגז טבעי אין מחיר עולמי: כיוון שההולכה שלו היא מקומית, מחירי העסקאות שונים ונקבעים על פי מפתח אזורי וביחס לקרבת מקור האנרגיה.

גז זול, תעריף נמוך

 

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.

למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.

כאן למעשה נכנס נושא הפיקוח על המחיר. לפני כעשר שנים פרסמה חברת החשמל מכרז ראשון מסוגו לרכישת גז טבעי. עד אז עיקר ייצור החשמל בישראל התבסס על פחם, מזוט וסולר, אולם לאור ניצני גילויי הגז מול חופי ישראל נשקלה האפשרות לעבור לייצור חשמל באמצעות גז, מקור אנרגיה זול ונקי יותר לשימוש משאר הדלקים שהוזכרו.

הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים ל־MBTU (מיליון בריטיש טרמו יוניטס - יחידת המדידה לגז) ולתקופה של 15 שנה. מאז זרם גז רב בצינורות ההולכה בין מצרים לישראל, ורף המחיר החדש שנקבע עבור עסקאות הגז צמח לכ־5.5 עד 6 דולר ל־MBTU עבור עסקאות ארוכות טווח (15 עד 20 שנה) לכ־8 דולר ל־MBTU עבור עסקאות קצרות טווח (עד 5 שנים). החשש הגדול הוא שפיקוח רגולטורי נוסף יקפיא את פיתוח המאגרים כך שמדינת ישראל תחמיץ הזדמנות היסטורית למהפך אנרגטי.

כך לדוגמה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל אמר ביום שלישי בראיון ל"כלכליסט" ש"אם אתה מפקח על המחיר אתה בעצם אף פעם לא יודע אם אתה משלם יותר מדי או פחות מדי על המוצר. בשני המקרים זה גרוע, ואני לא בעד להתערב בשוק". יצוין שקנדל היה חבר ועדת ששינסקי ותמך בהעלאת המיסוי על חברות הגז הישראליות, אולם בעוד המיסוי החדש יגיע לקופת האוצר רק ב־2020, פיקוח לא אחראי על שוק הגז הנוכחי עלול ליצור אחת מהשתיים: או ששחקנים נוספים יתקשו להיכנס לשוק או שכולם "יישרו קו" עם המחיר החדש, בדיוק כמו שקורה מדי חודש עם מחירי הבנזין, שם לא ניכר הבדל במחיר הליטר, בין אם רוכשים אותו בפז, דלק, סונול או דור אלון.

שיא עולמי בהטמעה

 

לתפיסתו של ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י שמתמחה בייעוץ כלכלי ואסטרטגי בתחומי האנרגיה, התערבות ממשלתית במחיר היא צעד אחרון רק כאשר השוק כושל בהגעה למחירים סבירים. "עדיין אין פה מונופול. התערבות תידרש רק אם יתברר שרמת המחירים איננה סבירה. אצלנו מוקדם לדעת מה המצב בשוק מכיוון שלא כמו נפט ופחם גז טבעי הוא לא קומודיטי ומחיריו שונים ממדינה למדינה", הוא מסביר. לדברי מור, שמייעץ לבנק העולמי בנושא, המחיר הממוצע באירופה כיום הוא כ־10 דולרים ל־MBTU וכ־13 דולר ביפן. "נכון לעכשיו הגז מצרי ממשיך לזרום, כך שיש יותר מספק אחד אבל הוא לא יציב. אני מזכיר שישראל שברה שיא עולם בהטמעת השימוש בגז לייצור חשמל, מ־0% לפני שבע שנים לקרוב ל־%40 כיום, כך שבניגוד למדינות אחרות שמצאו אנרגיה ולא ידעו מה לעשות איתה, ישראל כן הצליחה למנף את התגליות". לפי מחלקת המחקר של הכנסת, בין 2004 ל־2010 גדל היקף השימוש בגז בישראל ב־333%.

עוזי לנדאו. "הממשלה תיאלץ להתערב", צילום: טל שחר עוזי לנדאו. "הממשלה תיאלץ להתערב" | צילום: טל שחר עוזי לנדאו. "הממשלה תיאלץ להתערב", צילום: טל שחר

לדברי ד"ר ברנדה שפר, מומחית לאנרגיה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, "מדינת ישראל מאוד מעורבות ברגולציה ובהסכמים. בגלל התכונות הפיזיות שלו, גז מתנהג באופן שונה מכל סחורה אחרת. בגלל הצורך בתשתיות קבועות לשינוע של גז, ולכן חייבים לתכנן טוב את ההחלטות ולהבטיח יציבות אספקה לצרכנים ויציבות של שווקים למספקים וזה דורש אחריות ממשלתית", היא אומרת. היא מזהירה שקבלת החלטות לא נבונות עלולה לפגוע בשוק. "אחת הדוגמאות היא איראן היושבת על עתודות הגז מספר שתיים בגודלן בעולם, ועדיין מוצאת את עצמה מייבאת גז טבעי בגלל חוסר השקעה בתשתיות". מצד שני, שפר מזכירה ש"אנשים נוטים לשכוח שספקי הגז לא פחות תלויים בשוק, מאשר הצרכנים בגז - זה לא חד־צדדי. לכן, כל עוד הממשלה לא נותנת רישיון יצוא למפיקי הגז, הם יצטרכו למכור את הגז למשק במחיר נמוך מהאלטרנטיבות, כי גם להם אין שוק אחר".

בנייר עמדה שהופץ בסוף השבוע ממליץ לנדאו להחיל פיקוח על מחירי הגז הטבעי. "ליזמים ולמשקיעים, שבזכות המיליארדים שהם מזרימים לחיפושי הגז ולהפקתו, ושהצליחו במקום בו המדינה נכשלה, מותר להרוויח, ומדינה שרוצה יזמות פרטית חייבת להיות הגונה", אמר לנדאו, אולם באותה נשימה הוסיף ש"אנו נבטיח שמשק האנרגיה הישראלי יעבוד במחירים סבירים, באופן שישמור על כיסו של הצרכן".

אז איך מייצרים תחרות?

המדינה רק החלה לדון בנושא, כאשר פיקוח רגולטורי נוסף יכול לבוא בדמות רשות ההגבלים עסקיים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", מנכ"ל משרד רה"מ כבר פנה בנושא בבקשה לבחון הכרזה על החברות הישראליות כמונופול, כאשר חלק מהצעדים שבאים בחשבון הם הגבלת חוזי חברת החשמל לתקופה של שלוש שנים, איסור יצוא גז והפרדה בין החברות שמחזיקות במאגרים, מהלך שיכריח אותן למכור את הגז בנפרד.

מה שהמדינה שכחה הוא שחוזים קצרי טווח מגלמים מחיר גבוה. נוסף על כך, חברה שתרצה למכור בנפרד תצטרך לשלם דמי תשתית עבור השימוש במתקנים, כך שמחיר הגז הסופי יהיה גבוה בכל מקרה. לדברי מור, המדינה חייבת לפתח את מערכת הולכת הגז, להוציא מכרז ארצי להצבת מכלית גז קבועה מול ישראל (מקודם בימים אלו) ולפתח כניסה צפונית עבור מאגרי גז עתידיים כגון דלית או לווייתן, כך יקל על המדינה להביא את בשורת הגז לתעשייה בצפון ובמרכז.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות