אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרנות חו"ל: עולם הולך ונעלם? צילום: עומר כהן

קרנות חו"ל: עולם הולך ונעלם?

אפיק ההשקעה במניות חו"ל חווה בשנים האחרונות מהפכה: משנת 2007 זלגו מקרנות הנאמנות המתמחות בתחום 4.7 מיליארד שקל ישירות לתעודות הסל, שהפכו לשליטות בענף

26.06.2011, 07:14 | לירוי פרי

עד אמצע שנות ה־2000 היווה ענף קרנות הנאמנות את האופציה העיקרית עבור הציבור הישראלי, שחיפש חשיפה לשוקי המניות בעולם. אמנם, רכישה פרטנית של מניות בארה"ב ובאירופה כבר היתה אפשרית אז לאזרחים ישראלים, אולם העמלות הגבוהות שגבו הבנקים הרתיעו את המשקיעים הקטנים שחיפשו חשיפה רוחבית לשווקים העולמיים, ושלחה אותם ישירות לידיהם של חברות ניהול הקרנות, שגם הן הוחזקו בעיקר בידי הבנקים.

קרנות הנאמנות שהשקיעו במניות בחו"ל נחשבו תמיד לתחום זניח יחסית בענף, בעיקר בשל מיליארדי השקלים הבודדים שניהלו עבור הציבור. אלא שדמי הניהול הגבוהים שהחברות גבו בגינן - בין 2.5% ל־4% - הפכו אותן למקור רווח משמעותי במיוחד. רק בשביל לסבר את האוזן, נאמר כי גבייה של דמי ניהול בשיעור של 3% בממוצע, מתוך 5 מיליארד שקל נכסים מנוהלים, שווה להכנסות בהיקף של כ־150 מיליון שקל בשנה. לא רע בשביל תעשייה שמתייחסת לתחום הזה כ"נישה" בלבד.

אלא שבאמצע העשור חווה ענף הקרנות שתי טלטלות כמעט מקבילות ששינו את פניו, ובדיעבד גם פגעו במיוחד בפעילות הקרנות המנייתיות שמשקיעות בחו"ל. מצד אחד, נאלצו הבנקים למכור את חברות ניהול הקרנות בעקבות מסקנות ועדת בכר, ומצד שני החל להתפתח בשוק ההון המקומי ענף חדש ומבטיח - תעודות הסל.

חברות הקרנות, שפיתחו לאורך השנים מוניטין בהשקעות במניות בחו"ל (כדוגמת פסגות, אילנות דיסקונט ודקלה), זכו בעקבות ועדת בכר לתג מחיר גבוה ביחס לסך הנכסים שניהלו. אולם, הניתוק מהבנק גם גרם בהמשך לירידה בהרגשת ההזדהות והמחויבות של היועצים בבנקים עם חברות הניהול שקודם לכן היו שייכות לאותם הבנקים.

במקביל, הוקמו בתוך זמן קצר יחסית חברות תעודות הסל, שהחלו בהדרגה להעניק חשיפה לעוד ועוד שווקים בחו"ל, באמצעות תעודות שעקבו אחרי מדדי המניות המובילים בכל מדינה. אותן תעודות, שגם נסחרו באופן רציף בבורסה (בניגוד לקרנות הנאמנות שאותן ניתן לקנות או למכור אחת ליום) גבו דמי ניהול נמוכים בהרבה, והפכו לאלטרנטיבה לקרנות המשקיעות בחו"ל.

את החותמת להשלמת המהפך העניק המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, שהביא לצלילת שוקי המניות בכל העולם. באותו משבר התברר לציבור כי דמי הניהול הגבוהים שנגבו ממנו לצורך ניהול אקטיבי, לא הביאו לצמצום הפסדי ההשקעה בעת נפילת השווקים והאופציה היקרה איבדה מזוהרה. גם בשנת ההתאוששות 2009, כאשר קרנות רבות היכו את המדדים הזרים בגדול, הציבור הצביע ברגליים והמוניטין לא שוקם.

חוזרים להשקיע בחו"ל, אך במתווה שונה

 

כיום, כמעט שלוש שנים לאחר שיא המשבר, נראה כי המשקיעים התאוששו מהטראומה וכסף מקומי מפלס דרכו שוב לעבר השווקים שמעבר לים, אם כי במתווה שונה ותוך שימוש נרחב יותר במכשיר המתחרה — תעודת הסל. לאחר בחינת המספרים עולה השאלה האם קרנות הנאמנות הישראליות, המשקיעות בחו"ל, שאיבדו נתח משמעותי מהכסף המוסדי גם בשל תקנות רגולטוריות, הן בגדר עולם הולך ונעלם או שמא דעיכתן היא מגמה חולפת ובקרוב נראה אותן מתרוממות חזרה?

כשמביטים על השוק ממעוף הציפור, ובוחנים את אפיק ההשקעות במניות חו"ל בכללותו, יש שיגידו כי מדובר באותה הגברת, אולם בשינוי מהותי של האדרת. סך הנכסים המנוהלים באפיקי המניות בחו"ל באמצעות קרנות הנאמנות ותעודות הסל מסתכם כיום בכ־16 מיליארד שקל — סכום זהה כמעט לזה שנוהל על ידן בסוף 2007, כך לפי נתוני בתי ההשקעות.

אולם תמהיל ההשקעות מספר את הסיפור: אם בשנת 2007 התחלקו הנכסים באופן שווה בין הקרנות לבין תעודות הסל, הרי שכיום מחזיקות תעודות הסל בכ־80% מהשוק. במילים אחרות, שוק הקרנות איבד נכסים בהיקף של כ־4.7 מיליארד שקל, שמייצרים הכנסות של יותר מ־140 מיליון שקל בשנה. אותם נכסים אמנם מייצרים הכנסות לחברות תעודות הסל, אולם מדובר בסכום בהיקף נמוך בהרבה ובחלוקה על פני מספר קטן יותר של שחקנים.

במילים אחרות, השוק שינה את פניו. ההשקעה הפסיבית הזולה הפכה לאופציה המועדפת על הגופים המוסדיים, ועדת בכר שינתה את כללי המשחק ואת תפקידו של יועץ ההשקעות בבנק, והרגולציה המתהדקת הקשתה עוד יותר על המנהלים האקטיביים. כעת, רגע לפני ששוק הקרנות המקומי נפתח גם לחברות ניהול זרות, שיוכלו גם הן לשווק לציבור הישראלי קרנות נאמנות באמצעות היועצים בבנקים, "כלכליסט" מנתח מה קרה ל"פרה החולבת" של הענף.

שלא במפתיע, בשיחה עם "כלכליסט" הביעו מנכ"לי חברות תעודות הסל שביעות רצון מהשינוי שהתחולל בשוק, ואילו המנכ"לים בקרנות נשמעו סקפטיים יותר, אך הביעו את אמונתם כי מנהל ההשקעות האקטיבי עדיין לא אמר את המילה האחרונה והוא עוד יצליח להכות את המדדים ולהניב למשקיע תשואה גבוהה יותר - גם בחו"ל.

חלק ממנהלי ההשקעות סבורים כי בהשקפה גלובלית, טוב ונכון יותר להשקיע בתעודות סל בשווקים שאינם מוכרים, אולם להערכתם למשקיע הישראלי, המאופיין בתזזיתיות ומגלגל את כספו כמה פעמים בשנה, משתלם להותיר את נכסיו בידי מנהל אקטיבי בקרנות, שכן תנועת הכספים שוחקת את התשואות.

"קשה להשיג יתרון תחרותי בשוק"

 

לדברי רפי ניב, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מיטב, תעשיית הקרנות שמשקיעות בחו"ל אכן איבדה נתח משמעותי בשנים האחרונות, אך היא צפויה לקבל תנופה מהרפורמות הצפויות באשר לחדירתן של הקרנות הזרות לשוק דרך הבנקים (תיקון 15) וכניסתן של קרנות הסל (תיקון 16), אשר בדומה לתעודות הסל עוקבות עקרונית אחר מדדי המניות השונים (אך אינן מחויבות תשקיפית לקנות בפועל את המדדים) וצפויות לספק תנופה לתעשיית הקרנות.

"מאז שתעודות הסל נכנסו לישראל, הנטייה היתה מאוד ברורה: באפיק המנייתי נטו לתעודות סל ובאג"ח ומט"ח הכסף הלך לקרנות. דמי הניהול של הקרנות המנייתיות היו מאוד גבוהים. בעבר, על ידי מחקר טוב, יכולנו לגשר על פער של 3% בדמי הניהול, אך בשנים האחרונות קשה מאוד להשיג יתרון תחרותי - בשוק יש גופי מחקר רבים", מסביר ניב.

"כשאתה קונה קרן נאמנות שמשקיעה בחו"ל, אתה לא יודע מה מחיר העסקה. הדבר נכון במיוחד אם אתה רוכש ביום חמישי, מכיוון שאז אתה מקבל את השער של יום שני. בתעודת סל, לעומת זאת, אתה יודע מה השער שבו התבצעה העסקה. פער המידע הזה נותן יתרון לתעודות הסל. בנוסף, תעודות סל הפכו להיות פופולריות בקרב המוסדיים בגלל כפל דמי הניהול בקרנות הנאמנות. כשקופת גמל קונה קרן נאמנות מנייתית בחו"ל, היא צריכה להחזיר מכספה דמי ניהול גבוהים של 3% — כואב להחזיר כזה סכום".

ניב מציין כי עבור המשקיע הפרטי, השקעה בקרנות נאמנות במקרים רבים כדאית יותר. "המרווחים בין הקנייה למכירה בתעודות סל, שמגיעים לעתים אף ל־0.5%, מורגשים היטב בחשבונו של המשקיע הפרטי. מה עוד שמשקיע כזה לא יכול לקבל הטבות בעמלות, כפי שמקבלים המוסדיים".

"יש ערך מוסף לניהול האקטיבי"

 

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, מוסיף כי "המשקיעים בארץ למדו להשתמש בתעודות סל. המכשיר נעשה פופולרי יותר וקרנות חו"ל נזנחו יחסית. אחד הגורמים לכך הוא העיתונות, שפעילה מאוד בחשיפת שוק תעודות הסל, וכמובן השוק עצמו שהעדיף את התעודות. בנוסף, הקרנות היו חשופות למט"ח, בעוד שחלק מהתעודות והחוזים העתידיים גודרו מפני החשיפה. באשר להון האנושי, לפעמים התפיסה היא כי מנהלי ההשקעות בארץ אינם כל כך קרובים לשווקים בחו"ל ולכן הם מתקשים להכות את המדדים".

גילעד אלטשולר. מחקר איכותי יוצר יתרון תחרותי, צילום: עמית שעל גילעד אלטשולר. מחקר איכותי יוצר יתרון תחרותי | צילום: עמית שעל גילעד אלטשולר. מחקר איכותי יוצר יתרון תחרותי, צילום: עמית שעל

אלטשולר מאמין שיש גם יתרונות לניהול אקטיבי. "בית השקעות שמבצע מחקר איכותי יכול להשיג יתרון תחרותי. למנהלי השקעות שמבצעים מחקר קל יותר להכות את המדד, ולכן התפיסה כי תעודות הסל מניבות תשואה גבוהה יותר לא תמיד נכונה. גם בשוק האג"ח היתה בתחילה נהירה לכיוון תעודות הסל, אך לאחר מכן היועצים בבנקים והמשקיעים למדו לראות את הערך של הניהול האקטיבי".

אלטשולר שולל את הסברה כי דמי הניהול הגבוהים בענף הקרנות המניייתיות המשקיעות בחו"ל הם אלו שהאיצו את הזרימה של המשקיעים לתעודות סל. "גם אם דמי הניהול יירדו לאפס, עדיין יעדיפו את תעודות סל. אך כאן ישנה טעות אחת בסיסית — הרבה פעמים משווים תשואה שקלית לתשואה דולרית. קרנות הנאמנות הן שקליות, ואילו החוזים העתידיים והתעודות הם לעתים בדולרים", אומר אלטשולר, כשהוא מתייחס לייסוף החזק של השקל לעומת הדולר, שפגע בשנים האחרונות בתשואות שהציגו קרנות המניות בחו"ל.

באשר לתחרות הצפויה מצד הקרנות הזרות, מוסיף אלטשולר כי "בסופו של דבר כניסת הקרנות הזרות תגביר את המודעות גם לקרנות הישראליות המתמחות בהשקעה בחו"ל".

"גם בדמי ניהול של 1% המוסדיים לא היו באים"

 

מאיר מזוז, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אקסלנס, מאמין ששילוב של כמה גורמים הביא לירידת קרנן של קרנות חו"ל: "השקעה בחו"ל כוללת, כמובן, חשיפה למטבע, והדבר השפיע בשנים האחרונות על אותן קרנות שמשקיעות שם. לכן, חלק ניכר מאותם כספים שנוהלו בקרנות אלו יצא ועבר להשקעות מקומיות. דבר נוסף שפגע בתעשייה הוא הרגולציה שחסמה את הכסף המוסדי, שמהווה את עיקר כובד המשקל בתעשייה. אך אם מסתכלים על כלל התעשייה, הרי שסך ההשקעות גדל ולא הורגשה פגיעה משמעותית ברווחיות הענף".

מאיר מזוז. "גם אם הייתי גובה דמי ניהול של 1% בלבד, המוסדיים לא היו באים", צילום: אריאל בשור מאיר מזוז. "גם אם הייתי גובה דמי ניהול של 1% בלבד, המוסדיים לא היו באים" | צילום: אריאל בשור מאיר מזוז. "גם אם הייתי גובה דמי ניהול של 1% בלבד, המוסדיים לא היו באים", צילום: אריאל בשור

ומה עם דמי הניהול הגבוהים? "גם אם הייתי לוקח דמי ניהול של 1% בלבד, המוסדיים לא היו באים. הם לא משקיעים הרבה בקרנות נאמנות. זה תהליך ארוך טווח שנובע בעיקר מהרגולציה בענף. באופן כללי, ועדת בכר קבעה עמלות הפצה וייתכן כי בקרוב יבוצע שינוי ואלו יופחתו מ־0.8% ל־0.4% בקרנות המנייתיות. כך גם יירדו דמי הניהול", מתנבא מזוז.

באשר להשפעת חדירתן הצפויה של הקרנות הזרות, מזוז לא נשמע מודאג. "זה כנראה יזיז משהו בשוק, אך כל הנושא של החשיפה לחו"ל כבר מפותח בשוק המקומי ולכן המשקיעים והיועצים ילכו למה שהם כבר מכירים. הדברים בקרנות הזרות לא יהיו כל כך שקופים מאחר שהן כפופות לרגולציה אחרת".

לדברי זיו שמש, מנכ"ל קרנות הנאמנות בפסגות, "בשנת 2006 הרבה יועצים ולקוחות נכנסו להשקעה מנייתית בחו"ל דרך הקרנות, אך כיום רבים מהיועצים כבר יצאו מהקרנות הללו ומי שנכנס לשוק הם המוסדיים, שעושים זאת דרך תעודות סל. יש שינוי בתחום המנייתי בקרנות ורואים את זה גם בישראל — שוק תעודות הסל התפתח על חשבון הקרנות. ברירת המחדל החדשה היא תעודות סל. הדבר לא קשור לדמי הניהול בקרנות, אלא לניהול הפסיבי שהפך למקובל יותר".

וכיצד השפיעה ועדת בכר על השוק? "ועדת בכר לקחה מידי היועצים בבנקים את סמכות ניהול הכספים, אך הם מצידם בפועל עדיין רוצים לנהל את הכספים. הדרך היחידה עבורם לעשות זאת היא באמצעות מכשירים פסיביים כמו תעודות סל". שמש מוסיף כי היתה פגיעה בהכנסות מאפיק זה לאורך השנים, אך בראייה לעתיד הוא לא צופה המשכיות במגמת השחיקה.

בנוגע לסוגיית הקרנות הזרות שמש לא מאמין שמדובר יהיה ב"סיפור גדול". "כל התחום של קרנות חו"ל בארץ הוא תעשייה זניחה יחסית לסך נכסי התעשייה. בנוסף, אני לא בטוח שזה יהיה כל כך אטרקטיבי. הביצועים של הישראלים ימשיכו להיות גבוהים כי לזרים אין יתרון מיוחד. אחרי הסיפור של ליהמן ברדרס ובר סטרנס, השמות האלו כבר לא מלהיבים את המשקיעים. הקרנות הזרות גם לא יעמדו בהרבה תקנות רגולטוריות שהקרנות הישראליות נדרשות לעמוד בהן, ולכן יש יותר מקום לספק".

"לא בטוח שכדאי להיות כפוף לרגולטור האמריקאי"

 

שגיא שטיין, מנכ"ל קרנות הנאמנות במגדל שוקי הון, מאמין שהסיבה האמיתית לעליית תעודות הסל נעוצה בדמי הניהול בקרנות המנייתיות. "התעשייה כולה גדלה והגופים המוסדיים הם אלו שפעילים בעיקר בתעודות הסל. כך שבפועל התחרות היא על הלקוחות הפרטיים והם, שלא כמו המוסדיים, עדיין פעילים מאוד בשוק הקרנות שמשקיעות בחו"ל.

איל סגל. "שוק התעודות לא ייפגע", צילום: עמית שעל איל סגל. "שוק התעודות לא ייפגע" | צילום: עמית שעל איל סגל. "שוק התעודות לא ייפגע", צילום: עמית שעל

"אני לא חושב שהסיבה לשחיקת הנתח של הקרנות מסך העוגה טמונה בכך שהמשקיע מעדיף לשבת על ניהול פסיבי. הסיבה האמיתית היא שבקרנות נאמנות, למוסדיים יש כפילות דמי ניהול בהרבה מקרים ולכן הם מעדיפים ללכת לתעודות סל". בנוסף, סבור שטיין כי מגמת השחיקה כבר נעצרה, ובעתיד צפויה יציבות בכל הנוגע לתמהיל ההשקעה בין הקרנות לתעודות הסל.

לאחרונה השיקה מגדל שתי קרנות שמשקיעות בחו"ל ומגודרות מפני החשיפה למטבע, וזאת בדמי ניהול בשיעור של 1.5%, בדומה למה שגובות תעודות הסל שמגדרות מפני חשיפה למט"ח: 0.75% עבור דמי ניהול ועוד שיעור דומה עבור הפרשי ריבית. "מדובר בשינוי מגמה שנועד למשוך עוד לקוחות פרטיים", אומר שטיין.

גם שטיין שותף לקונצנזוס כי חדירתן של הקרנות הזרות לשוק לא תפגע בתעשייה. "זה יגדיל את מודעות הציבור להשקעות בחו"ל. אך הפיקוח על הקרנות הזרות הוא לא בידי רשות ניירות ערך הישראלית, ולכן הן יכולות לקנות כל נייר ערך שעומד בתקנות של המדינה שבה פועלת הקרן. אחרי המשבר של 2008, לא בטוח שכל כך נכון להיות כפוף לרגולטור האמריקאי".

"באופן כללי, אנשים עושים את הבחירה היכן להשקיע על פי השורה התחתונה בשקלול תשואות ודמי ניהול", אומר טל ורדי, מנכ"ל פסגות תעודות סל, בנוגע להעדפות. "כיום יותר ויותר מנהלים אקטיביים מעדיפים להשקיע על פי סקטורים ולא מחפשים מניה ספציפית אקזוטית. בסך הכל, הסטטיסטיקה לא משקרת ורוב המנהלים לא מצליחים להכות את המדדים בחו"ל". בהסתכלות קדימה צופה ורדי כי "המגמה הזאת תימשך ואף תגבר באפיק המנייתי".

ורדי מעריך כי הכניסה של הקרנות הזרות לישראל לא תפגע בחברות תעודות הסל והקרנות הישראליות שמשקיעות בחו"ל. "אחד הדברים החזקים עבור המשקיע הישראלי זה השירות. הוא אוהב לקבל שירות טוב בשפתו שלו. קשה לי לראות את המוצרים הזרים מצליחים להניב כזו רמה של שירות עבור הלקוחות הישראלים. להערכתי, הקרנות הזרות יתקשו לתת מענה".

אבנר חדד, מנכ"ל קסם תעודות סל, מוסיף כי "התעודות ידעו לנצל את המומנטום בשוק ומשכו את רוב הכסף שיועד להשקעה מנייתית בחו"ל. הקונספט הזה עובד מאוד יפה. באופן כללי, כל השוק מתרחב, אך נראה שכיום מעדיפים ניהול פסיבי. בניגוד לשטיין ממגדל שוקי הון, חדד סבור כי "לא רק המוסדיים הם אלו שהביאו לגידול בנתח של תעודות הסל. אני חושב שגם הלקוחות הפרטיים הם חלק מהמגמה".

"שוק תעודות הסל מספק נוחות למשקיע"

 

אורי שור, מנכ"ל הראל סל, מאמין כי בעקבות המשבר פחת התיאבון לסיכון. "המשקיעים לא רוצים שמישהו ינהל להם את הכסף בשווקים מסוכנים. אין ספק שאחרי המפולת אנשים אומרים לעצמם: 'אנחנו משלמים דמי ניהול גבוהים יותר בקרנות, ובזמנים קשים ראינו שהכל נפל ולא היה הבדל בין כסף מנוהל לבין לא מנוהל'. לכן כעת רבים מהם מעדיפים להיחשף למדינות שונות בחו"ל דרך האפיק שנותן להם דמי ניהול נמוכים יותר".

ואילו איל סגל, מנכ"ל תכלית, מציין גורם נוסף לתנופה בשוק תעודות הסל. "מדובר בשוק המציע כיום מגוון גדול יותר", הוא אומר ומוסיף כי "קשה יותר למנהל השקעות להכות את המדדים מחוץ לעולם, בטח ובטח כשמדובר במדדים משולבים ובמניות אקזוטיות. בהקשר הזה, שוק תעודות הסל מספק נוחות למשקיע". סגל מניח כי הכניסה של הקרנות הזרות לא "תגנוב" משקיעים מתעודות הסל. לדבריו, "אני לא חושב ששוק התעודות ייפגע. זה לכל היותר יגדיל את העוגה. כיום שיעור ההשקעה בחו"ל נמוך יחסית, ואני משוכנע שאפיק הזה ימשיך להתרחב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות