העשירון העליון מרוויח פי 13.4 מהעשירון התחתון

היחידים במשק (שכירים ועצמאים) הנמנים על העשירון העליון השתכרו בשנת 2010 בממוצע פי 13.4 משכרם הממוצע ברוטו של היחידים בעשירון התחתון. כך מתברר מדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2009-2010 שמפרסם היום (ב') משרד האוצר. סך ההכנסה החודשית ברוטו בעשירון העליון הסתכמה בשנה שעברה ב-40,867 שקל (41.4% מכלל ההכנסות במשק), ואילו סך ההכנסה בעשירון התחתון הייתה רק 3,052 שקל (1% בלבד מכלל ההכנסות).

נתוני מינהל הכנסות המדינה מראים כי בהשוואה למצב במשק לפני הסערה שחולל המשבר הכלכלי, פערי השכר רק הלכו וגדלו: בשנת 2007, השנה השלמה האחרונה לפני פרוץ המשבר, הייתה ההכנסה הממוצעת ברוטו בעשירון העליון גדולה רק פי 12.1 מההכנסה הממוצעת בעשירון התחתון.

מדו"ח מינהל הכנסות המדינה מתברר עוד כי ההכנסה החודשית ברוטו של המאיון העליון (1% של בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר) הסתכמה בשנה שעברה ב- 138,936 שקל, לעומת הכנסה ממוצעת של כלל היחידים במשק שהסתכמה ב- 11,047 שקל. ההכנסה החציונית, שהיא ההכנסה שמספר היחידים שמקבלים הכנסה נמוכה יותר שווה למספר היחידים שמקבלים הכנסה גבוהה יותר, הסתכמה בשנת 2010 ב- 7,203 שקל.

עוד מתברר מהדו"ח כי צעדי המיסוי שיזמה הממשלה בשנתיים האחרונות: העלאת שיעור המע"מ, והעלאת המסים על דלקים וסיגריות, הגדילו את הפער בין ישראל לבין מדינות ה- OECD במשקל המסים העקיפים בסך גביית המסים. משקל המסים העקיפים בישראל חצה בשנת 2010 את גבול ה-50% מסך גביית המסים, וכתוצאה מכך ניצבת כעת ישראל במקום השלישי בתחום זה בקרב כל מדינות ה- OECD.

לעומת זאת, שיעור מס החברות היה בשנה שעברה נמוך מהממוצע במדינות ה- OECD – 25% בארץ, לעומת 26.2% במדינות ה- OECD. על פי התוואי הרב-שנתי של הרפורמה במס הכנסה, צפוי שיעור מס החברות בישראל להמשיך לרדת, עד לרמה של 18% בלבד בשנת 2017.