אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": השכונה החדשה בנצרת עילית תהיה חרדית? צילום: עמית שעל

בלעדי ל"כלכליסט": השכונה החדשה בנצרת עילית תהיה חרדית?

יזם חרדי מביע עניין ברכישת כל הקרקעות בשכונת הר יונה ג' בנצרת עילית, והרוחות בעיר סוערות. יזמים ערבים טוענים כי ראש העיר רוצה לייהד את העיר, והוא לא מכחיש: "לייהד את הגליל זו לא גזענות"

28.06.2011, 08:48 | שירלי ששון-עזר

תוצאות המכרז לבניית 2,400 יחידות דיור בשכונת הר יונה ג' בנצרת עילית אמורות היו להתפרסם ביום ראשון האחרון, אך הקבלנים שניגשו אליו קיבלו הודעה כי סגירתו תתעכב בשבוע וכי תנאי המכרז שונו. על פי התנאים החדשים, יוכלו הקבלנים או העמותות שייגשו למכרז להתחרות על כל המגרשים בשכונה, 15 בסך הכל - בעוד שעל פי התנאים הקודמים הם היו יכולים להתחרות על מגרש אחד בלבד. ל"כלכליסט" נודע כי יזם חרדי אמריקאי הביע עניין ברכישת כל המגרשים, וכי על פי תנאי המכרז החדשים הוא אף יוכל להוציא את תוכניתו לפועל.

המכרז בהר יונה מסעיר את הרוחות בעיר הצפונית כבר חודשים רבים. כ־16.5% מ־60 אלף תושבי נצרת עילית הם ערבים והיתר יהודים חילוניים, רובם עולים מברית המועצות לשעבר. כל אלה גם יחד הופתעו לגלות כי התוכנית של משרד השיכון והבינוי, שאותה מקדם במלוא המרץ ראש העיר שמעון גפסו, כוללת משיכת כ־2,400 משפחות חרדיות לעיר. קבלנים ערבים שהגיעו לסיור הקבלנים לפני המכרז, שהתקיים ב־2 ביוני, הופתעו לשמוע מגפסו שמדובר בשכונה שתהיה סגורה בשבת.

לדברי היזם כמאל שגראווי, המתגורר בנצרת עילית והשתתף במפגש עם ראש העיר, יזמים ערבים רבים החליטו שלא לגשת למכרז. "זו אפליה לכל דבר ועניין", הוא מסביר, "נצרת עילית לא נחשבת לעיר מעורבת כי הערבים לא הגיעו ל־25% מכלל האוכלוסייה. גפסו רוצה רוב יהודי בטוח, וכיוון שקשה להביא יהודים חילונים הוא מביא חרדים. הוא אמר לנו בצורה מפורשת: בשכונה הזו ערבים לא יוכלו לקנות דירה".

בניגוד לעמדתו של שגראווי, המשוכנע כי התוכנית לבניית השכונה החרדית תצא לפועל, בקרב הציבור החרדי הביעו אתמול סקפטיות בכל הנוגע לנכונות חרדים לעבור לאזור. מעמותת הרכישה החרדית "דיור למעשה" מסרו ל"כלכליסט" כי השכונה הוכרזה על ידיהם כנועדה לכישלון, ולכן לא ניגשו למכרז. "אין עבודה באזור הזה, והוא רחוק מאוד מהמרכז", אמר גורם בעמותה והוסיף כי "החשש מזליגת ציבור ערבי לשכונה" מסכל מבחינתם את כל הפרויקט. "האופציה הריאלית מבחינתנו כיום היא העיר חריש, כיוון ששם נוכל לבחור ראש עיר משלנו וכל השירותים של העיר יותאמו לציבור שלנו. אנחנו לא רוצים לבוא למקום שלא רוצים אותנו".

מצדו של ראש העיר כל הספקולציות המתנהלות מאחורי הקלעים בעניין לא יפגמו בתוכנית המקורית. "אין לי צל של ספק שבסופו של דבר תקום פה שכונה חרדית", מסר גפסו ל"כלכליסט". גפסו הביע פליאה בעניין הטענות כי המכרז נגוע בגזענות. "אם לייהד את הגליל זו גזענות אז אפשר לסגור את העסק ולתת את המפתחות. אנחנו לא מגרשים איש מביתו. כמו שישראל היא מדינה יהודית־דמוקרטית, כך גם נצרת עילית".

תגיות

37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

37.
בענין ההצלחה שנמצאת תחת ידינו
מביו כל הכיתובים שנכתבו אני רואה כמה טענות על העיר ואפילו מבני העיר עצמה ואף היטיבו להוכיח שהם מבני העיר ובקצרה א מה שאין תעסוקה ב שלחרד את העיר זה חורבן (ואחד הרוסיים כתב שהחרדים יסלקו אותם מן העיר) ג שענין התעסוקה קודם לחירוד העיר ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון א אכן אם אין תעסוקה זו בעיה אלא שבכדי לבוא בטענות למר גפסו צריך להבין בענין התעסוקה כמה דברים ראשית בכלכלה שנית בנדל"ן שלישית בהצע וביקוש הן מצד הדרים בעיר והן מצד חברות ומפעלים וכדומה ודבר רביעי צריך להבין בפוליטיקה שהרי אנו בידי המדינה ולא כל דבר טוב ונכון שרוחש ליבנו אפשרי לביצוע במדינה ומכאן אני מעוניין לבוא לטענה השניה שמלבד הסוביקטיביות שבמלל הזה עוד עלינו לראות את העיר מודיעין עילית וכן את ביתר עילית שהם הוקמו גם עבור חרדיים ולא נראה אף באופק חורבן במקומות אלו מה עוד שגודל האוכלוסיה רק פיתח את העיר לצד היותר מובחר ואף אני בתור חילוני בשהותי במקומות אלו לא ראיתי שהחרדים עטו עלי כאריות בפי שחלים הגם שזה אומר לא כל אדם צריך להסכים ולחשוב ולדגול באותם עקרונות ואם כן נמצא שכל הטענות אין בהם ממש שכן ע"י ריבוי האוכלוסיה תהיה יותר תעסוקה ומבחינה פוליטית המדינה תהיה מוכרחת לקדם ולאפשר את התנאים לתעסוקה ונמצא שע"י התהליכים שנוקט מר שמעון גפסו תבוא הישועה גם לעיר כולה גם לחרדיים שאין להם מקומות דיור וגם לפיתוח הכללי של העיר ולא צריך לפחד כל כך מהחרדיים שאחרי הכל נאמר בתוה"ק ואהבת לרעיך כמוך ודרכיה דרכי נועם בברכה והצלחה למר שמעון גפסו
שמעון , ירושלים  |  19.01.12
לכל התגובות