כמה עולה כל נקודה בליגת־העל?

כרוב ענפי הספורט בעולם, גם הכדורגל הישראלי לוקה בניהול חובבני. אין בכך כדי להעיד בהכרח על חוסר רצון, אלא בעיקר על היכולות של העומדים בראשו. זאת, משום שכבכל ספורט, גם עולם הניהול בכדורגל הוא יותר מועדון חברתי מאשר קליקה של מקצוענים.

נהוג לחשוב שכדורגל הוא ספורט שבו הסטטיסטיקה חשובה פחות מהטקטיקה או מהיכולת האישית, כלומר מהשפיץ האהוב של הנעל. אולם אין ספורט שבו לאורך זמן הסטטיסטיקה לא תספר את הסיפור, ולא תהפוך לשפה שאפשר להבין.

העניין הוא שבכדורגל פשוט לא מודדים את הדברים הנכונים. לדוגמה: מדוע מודדים רק בישולים שמסתיימים בגול? אם ליאו מסי מניח כדור מושלם נוסף ברגליו של דויד ויאה מול השוער, אין לו שום שליטה על כך שוויאה יכבוש או יבעט לקורה, או שהשוער יציל את הכדור. הוא את שלו עשה - ויותר מזה אי אפשר לבקש ממנו. ובכל זאת, לפי הטבלאות הסטטיסטיות הקיימות, מסי תלוי באופן מוחלט וישיר במשהו שהוא אינו יכול להשפיע עליו, וזה טמטום.

העולם התקדם. ואתם?

בשבועות הקרובים מדור הספורט של "כלכליסט" ינסה להכניס קצת סדר לכאוס של סטטיסטיקת הכדורגל. אנחנו כמובן לא מצפים שבעיתונות הספורט ישנו את דרכם. עיתונאים, כמו שאר האנשים, אוהבים את הדרך הקלה. אבל אנחנו רוצים לצייד את הקוראים בכמה כלים חשובים. ונתחיל מהזווית הכלכלית.

בספורט האמריקאי, אחד החישובים לשוויו של שחקן הוא הניצחונות מעל הממוצע שהוא מספק לקבוצה, כלומר כמה ניצחונות משיג מסי לברצלונה כשניתנת התרומה של שחקן ממוצע.

לדוגמה, בשנתיים האחרונות שלו בקליבלנד, לברון ג'יימס העמיד נתונים שמקנים לקבוצה שלו 26 ניצחונות מעל הממוצע - בקלות הנתון הגבוה בליגה. כעת כל מה שנותר לחשב הוא כמה ניצחונות ניתן להשיג בליגה בכלל - ותוכלו להגיע בקלות לשווי של לברון, על המגרש כמובן, בלי מכירת טי־שירטס.

החישוב הוא פשוט: בודקים כמה משחקים ניצחה הקבוצה הגרועה ביותר בממוצע ב־NBA. הקבוצה הכי זולה והכי עלובה תנצח בשנה 20 משחקים בממוצע. כעת בודקים כמה משחקים יש בכל עונת ה־NBA.  

המספר הוא חישוב של מספר הקבוצות כפול מספר המשחקים חלקי 2 (כי כל משחק מכיל שתי קבוצות). במונחי NBA, החישוב הוא 30 כפול 82 חלקי 2, וזה אומר 1,230. מזה יש להוריד 600 משחקים (במה שהקבוצה הכי גרועה היתה זוכה כפול 30 הקבוצות) - ותגלו שיש כ־630 משחקים שעליהם מתחרות הקבוצות ב־NBA.

כעת, כל מה שנותר הוא לחלק את סך תקציב הקבוצות - 2 מיליארד דולר - ותגיעו לכך שניצחון שולי ב־NBA שווה בערך 3.2 מיליון דולר לקבוצה. אפשר להוסיף לחישוב זה גם את התקציב המינימלי (כמתחייב מקבוצת NBA), שהרי אותו ממילא חייבות הקבוצות להשקיע.

התוצאה תפחית את המחיר של הניצחון השולי (שאינו מובטח לה), אבל מהותית זה לא ישנה: קבוצות ממילא חייבות לשלם מהדולר הראשון ועד האחרון.

קבוצות יעילות במיוחד ישלמו פחות מ־3.2 מיליון דולר לניצחון, וקבוצות יעילות פחות ישלמו הרבה יותר פר ניצחון. את החישוב הזה עושים ביחס לתקציב של כל קבוצה, כמובן.

ומה בכדורגל ובמשחק הזה שמשחקים בישראל

ועכשיו לכדורגל. מכיוון שבספורט הזה קיים המושג הטיפשי "תיקו", אנחנו לא יכולים לחשב כמה שווה ניצחון, רק כמה שווה נקודה. בממוצע, בגרסת ארץ הקודש של הספורט הקרוי כדורגל, הקבוצה הגרועה ביותר השיגה 23 נקודות (על פני העשור האחרון) בממוצע, כלומר לא משנה כמה תשקיע או איזה הרכב מקצועני תעלה, אתה תשיג בערך 23 נקודות. יש רק תנאי אחד, טריוויאלי לחלוטין: על השחקנים להיות ברמה המקצוענית המינימלית, כלומר לא שחקני נוער או ניצבים ממועדון הקשישים הסמוך לאצטדיון.

הלאה: מספר הנקודות השולי שנותר בקופה הוא מספר המשחקים כפול 3 (מספר הנקודות המקסימלי עבור משחק), פחות הנקודות שהקבוצה הכי גרועה היתה משיגה. בממוצע מדובר ב־330 נקודות בקופה שעליהן משחקות כל הקבוצות.

כעת יש לקחת את התקציב הכולל בכל שנה ולחלק אותו במספר השולי של הנקודות. התוצאה היא שכל נקודה שווה כמיליון שקל בעונה האחרונה. השיא שייך לעונת 2008/09 - רגע לפני שתוצאות המשבר (זוכרים?) נראו. אז הקבוצות הוציאו 1.5 מיליון שקל עבור כל נקודה. ב־2001 הוציאו הקבוצות פחות מחצי (730 אלף שקל) עבור כל נקודה שולית. כיום כל נקודה שווה 1.01 מיליון שקל.

אז מי יעילה?

לא מפתיע שהאלופה מכבי חיפה היתה היעילה ביותר בין שלוש הגדולות: עם תקציב של 40 מיליון שקל, היא השיגה 57 נקודות (80 נקודות שהשיגה ללא הקיזוז הטיפשי פחות 23, שהיתה משיגה ממילא), שזו יעילות מעולה - 700 אלף שקל עבור כל נקודה, יעילה ב־30% יותר מממוצע הליגה.

לפי אותו חישוב, מכבי תל אביב שילמה המון: 100 מיליון שקל לפחות עבור 37 נקודות בקופה, שזה כ־2.7 מיליון שקל לנקודה, מה שהופך את הכישלון שלה לנדיר מבחינת חוסר היעילות שלו: מכבי שילמה עבור כל נקודה בקופה כמעט פי 3 משאר הליגה. והפועל תל אביב, שזכתה לביקורת רבה על הכישלון במגרש (מקום שני) - שילמה כמעט 1.5 מיליון שקל עבור כל אחת מ־47 הנקודות שהיו עבורה בקופה (71 בסך הכל פחות 23 המובטחות) - פחות גרוע מהיריבה העירונית, אבל עדיין לא יעילה.

כעת, כל קבוצה יכולה לחשב כמה היא היתה אפקטיבית ביחס לקבוצת הייחוס. אבל בקבוצות לא יעשו זאת, אז תעשו את זה אתם. רק תזכרו שברור שיש עונות פלא, שגורמות למאמן או למנהל להיראות גאונים. אבל בספורט, כמו בחיים, אנשים נמדדים לאורך זמן, ולכן הטריק הוא מדגם רחב מספיק של שנות אפקטיביות. ככל שקבוצה אפקטיבית יותר לזמן ארוך - כך הניהול שלה טוב יותר מבחינת ניצול המשאבים.