ניינטיז לנצח

למה הקאמבק הגדול של הניינטיז מתרחש דווקא עכשיו? מדובר בצרכנות פשוטה: צריך שהדור הישן שהכיר את האמנים יתגעגע אליהם, ושיווצר דור חדש שישמע את שיריהם וירצה לשלם כדי לראות אותם. בכיר בתחנת רדיו בארצות הברית הגדיר זאת כך: "נמאס לך מסוג מסוים של מוזיקה, עובר זמן, פתאום היא חוזרת, פתאום אתה אוהב אותה שוב - כי היא נשמעת לך ייחודית". בעצם, מדובר במחזוריות של 20 שנה לערך, וכמו שהעשור הראשון של המאה רשם קאמבק מרשים לאייטיז - עם איחוד של פוליס - עכשיו תור שנות התשעים.

מקובל לחשוב על העשור ההוא בהקשר של מהפכת הגראנג'. אבל נתוני המכירות של אמזון מגלים תמונה שונה. שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בשנות התשעים שייכים לזמרות: שנאיה טווין, וויטני יוסטון ב"שומר הראש" ואלאניס מוריסט עם "Jagged Little Pill". יחד הן מכרו יותר מ־60 מיליון עותקים. והגראנג'? האלבום המוביל של הז'אנר נמצא במקום ה־18 ושייך לפרל ג'אם, "Ten", עם יותר מ־12 מיליון עותקים שנמכרו. "Smells Like Teen Spirit" של נירוונה, רק במקום ה־29 עם 10.6 מיליון. נכון שמכירות אינן בהכרח מדד להשפעה תרבותית, אבל הרשימה הזאת מראה שהניינטיז היו עשור מורכב יותר מהדימוי שלו. עשור שסימל, למשל, את עליית ההיפ־הופ והמוזיקה האלקטרונית, וחשף אמנים מעניינים רבים בזירה הבריטית. הקאמבק שלהם מורגש עכשיו בעולם, וגם כאן אצלנו.

האורחים הראשונים משנות התשעים יהיו חברי להקת סוויד, שהתאחדו בתום פירוד של כעשור לסיבוב הופעות, ויופיעו בישראל בשישי הקרוב. ולא רק הופעות: לפני חודש יצא באריזה מחודשת האלבום "Dog Man Star", אולי השיא של סוויד. השנה היתה 1994, ואלבומה השני של הלהקה הבריטית - שהסולן שלה, ברט אנדרסון, הזכיר בזמנו את דיוויד בואי הצעיר - היה השם החם במוזיקה הבריטית. האלבום הזה היה נועז מקודמו, "Suede", שרשם שני סינגלים קלאסיים במצעדים: "Animal Nitrate" ו"So Young".

בין בויזון לרדיוהד

סוויד היו חלק מגל הבריט־פופ, שניסה לגשר בין הפופ הסכריני (ששתי נציגות שלו מהניינטיז, Take That ו־Boyzone, התקמבקו גם הן) לבין הרוק המסורתי. להקות כמו בלר וסופרגראס היו דוגמאות בולטות נוספות, אבל סוויד התייחדו בסאונד שהזכיר את הגלאם־רוק של הסבנטיז, בעטיפה נוצצת ומחודשת. באותה שנה, 1994, יצא לאור גם אלבום הבכורה של אואזיס, וכמובן "Park Life" הקלאסי של בלר. סוויד, מבחינה זו, היתה חלק מגל פריחה בריטי מופלא בניינטיז, שנציגתו הכי מאריכת ימים היא רדיוהד. סוויד הוציאה אלבום מצוין נוסף, "Coming Up" ב־1997, עם הלהיטים "The Beautiful Ones" ו"Saturday Night", אבל בהמשך לא הצליחה לשחזר את הרעננות של האלבומים הראשונים. היא הוציאה עוד שני אלבומים, הספיקה להופיע אצלנו ב־1999, והתפרקה. 12 שנה אחרי הביקור ההוא, זו ההזדמנות לראות את החברים בפעולה.

לא רק הרוק משחזר בימים אלה את פריחת הניינטיז. גם נציג של המוזיקה האלקטרונית יהיה אפשר לפגוש אצלנו: ריצ'ארד מלוויל הול, הידוע בכינוי מובי. אלבומו המוערך "Play" מ־1999 הזניק למעשה את מעמדה של המוזיקה הזאת למיינסטרים (כבוד שמשותף לו ולפאטבוי סלים). נציגים נוספים שיבקרו כאן בהמשך השנה, מהצד הפופי של המשוואה, הם הצמד השבדי רוקסט, שפתחו את הניינטיז בסערה עם "It Must Have Been Love" מתוך "אשה יפה", והוציאו ב־1991 אלבום מצוין בשם "Joyride", פסגת הצלחתם המסחרית. גם הם, כמו רבים אחרים, חייבים לניינטיז את הקריירה שלהם.