אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
280 מיליון שקל יועברו למכללות לעידוד מחקר ותגמול מרצים מצטיינים צילום: גיא אסיאג

280 מיליון שקל יועברו למכללות לעידוד מחקר ותגמול מרצים מצטיינים

לראשונה, חותמות המכללות האקדמיות הציבוריות על הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העסקה של 1,600 חברי הסגל האקדמי הבכיר ומאפשר תגמול של חברי סגל העוסקים בפעילות מחקרית

29.06.2011, 10:07 | ליאור בן דוד

אחרי משא ומתן שנמשך למעלה משנתיים קיימה המועצה להשכלה גבוהה אירוע לציון החתימה על ההסכם עם הסגל האקדמי הבכיר במכללות האקדמיות, בהשתתפות שר החינוך ויו"ר המל"ג, גדעון סער, יו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ור"מ (ועד ראשי המכללות), פרופ' עליזה שנהר, נשיאי המוסדות ויו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל, פרופ' יקיר שושני.

במסגרת ההסכם יועברו 280 מיליון שקל למכללות לטובת קידום המחקר במכללות ומענקי הצטיינות למרצים בתחומי ההוראה והמחקר. זאת בנוסף להעלאת שכרם של המרצים בהתאם למה שיקבע בהסכם מול הסגל הבכיר באוניברסיטאות. בהסכם יוסדרו לראשונה תנאי העסקתם של 1,600 חברי הסגל האקדמי הבכיר ב-21 המכללות המתוקצבות. הכספים יועברו בחמש פעימות: 10 מיליון שקל לשנת הלימודים הבאה, 45 מיליון לזו שאחריה, 60 מיליון לתשע"ד, 75 מיליון לתשע"ה, ו-90 מיליון משנת תשע"ו ואילך.

מנואל טרכטנברג, יו"ר ות"ת אמר בישיבה: "נטיית ליבנו היום היא להגיד 'שהחיינו'. שהחיינו מכיוון שמה שקורה היום זה דבר קריטי, רגע מכונן. זכינו. מי שבא לאקדמיה בא מתוך מוטיבציה לעשייה אינטלקטואלית. אתה לא יכול לדכא את הדחף הזה. ההסכם הזה נותן אופק התפתחותי בשני מישורים – בהוראה ובמחקר פורמלי. הצטיינות בהוראה זה משהו שהמערכת מעריכה ויבוא לידי ביטוי בתגמול.

בסוף איכות המוסד לא יכולה לעלות על הסגל שבו. אנחנו מאוד רוצים שהמכללות יוכלו לגייס סגל צעיר איכותי הטוב ביותר שיש למדינה הזאת להציע. אותו אופק לפרט מגובה בגמישות הניהולית של המוסד. כיום, בעקבות בהסכם הזה למכללות יהיו יותר גמישות ניהולית מלאוניברסיטאות, שכבולות בהסכמים ישנים.

עולם האקדמיה הוא רב מימדי. יש מוסדות שיבחרו להיות מצויינים בהוראה לתואר ראשון. יש מי שישימו את יהבם על מחקר יישומי. יש מי שידגיש תחומים אחרים. צריך לשנות תפיסה – זה לא שכל מכללה צריכה להפוך לאוניברסיטה. זה לא יקרה. כל מוסד צריך למצוא את מקומו". 

"מטרת ההסכם לעודד מרצים לעסוק במחקר" מספר פרופ' יקיר שושני, יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל במכללות הציבוריות, בשיחה עם "כלכליסט". "ההסכם מעמיד את המכללות בשורה אחת עם האוניברסיטאות בכל מה שקשור לתגמול חוקרים. התנאים עדיין לא לגמרי זהים, אבל זה נותן למרצים במכללות זכויות שעד כה לא היו להם". בנוסף, לדברי שושני, ההסכם מחזק את הפריפריה: "מרבית המכללות נמצאות בפריפריה. ברגע שמעצימים את הסגל, מעצימים את המכללה, והמכללות יחזקו ויתחזקו את הישובים סביבן".

כל מכללה מתחייבת בהסכם להקים ועדת מחקר שתבחן כל הצעה למחקר, ותחליט על היקף התקציב למרצה לטובת מחקר ועל ההקלה שתנתן בעומס ההוראה. עד היום חויבו המרצים ב-12 שעות הוראה שבועיות. לפי ההסכם החדש, מרצים שיבחרו לעסוק גם במחקר יזכו להפחתה בשעות ההוראה של עד 4 שעות שבועיות.

ות"ת לא מממן בשלב זה הקמת תשתיות למחקר במכללות, ועובדה זו היא המפרידה עדיין בין החוקרים במכללות לאלו באוניברסיטאות. על מנת להקים תשתיות מחקר יאלצו המכללות להגיש בקשות למענקי מחקר מגופים חיצוניים או לבקש מחבר הנאמנים במכללה לתרום כספים לטובת עניין זה.

בנוסף, 60 אחוז מהמרצים יקבלו מידי מידי שנה מענקי הצטיינות של עד 20 אחוז משכרם, לפי קריטריונים נפרדים של הצטיינות בהוראה והצטיינות במחקר. ההסכם תקף לשלוש השנים הבאות, עם אופציה להארכה ל-5 שנים במידה ולא יהיו התנגדויות מאחד הצדדים. כל מכללה חותמת בנפרד על ההסכם מול הסגל שלה. בעקבות החתימה על ההסכם צפויות מכללת תל אביב יפו והמכון הטכנולוגי בחולון בהן עדיין אין ארגון סגל להקים ארגון כזה.

פרופ' עליזה שנהר, יו"ר ועד ראשי המכללות ונשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל, אמרה ל"כלכליסט" בעקבות החתימה על הסכם המסגרת באפריל האחרון: "מרצה יכול גם להרצות וגם לחקור, אחרת הוא סתם מורה בתיכון. ההנחה שיכול להיות מרצה במוסד להשכלה גבוהה שלא עוסק במחקר היא הנחה אנכרוניסטית שצריך לשנות אותה". עוד הוסיפה שנהר כי "אדם המלמד במוסד להשכלה גבוהה חייב לחקור, משתי סיבות: הראשונה היא על מנת להתפתח ולהתקדם מבחינה אישית, ועל מנת לעלות בדרגה, והשניה היא כדי לאפשר למוסד שבו הוא עובד להתפתח מבחינה אקדמית". בנוסף הביעה פרופ' שנהר תקווה כי ההסכם יעזור למכללות לגייס סגל צעיר ואיכותי: "מכאן ואילך המכללות יהיו אופציה גם לאנשים האלו. זה צעד חשוב בהתפתחות המכללות".

שר החינוך, גדעון סער, אמר:  "אני חושב שבמובן מסויים הרגע הזה הוא רגע מכונן כיוון שבפעם הראשונה יש הסדרה של תנאי ההעסקה של הסגל במכללות אחרי כמעט שני עשורים. ההסכמה מסירה אי ודאות תעסוקתית של אנשי סגל אך חשובה גם למוסדות עצמם. מאפשרת למוסדות לגייס סגל איכותי. ההסכם מאפשר את שיפור ההוראה, יש נושא של מענקי הצטיינות, השתלמויות, אפשרות לעסוק במחקר וגמישות ניהולית – חוזים אישיים של עד 15 אחוז מאנשי הסגל.

אני רואה את ההסכם הזה כחלק מאווירה שקיימת בשנתיים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה – אווירה המתאפיינת ברוח של שיתוף פעולה. זה מאפשר לציבור הסטודנטים ללמוד באופן סדיר, ולפתור את הבעיות יחד מתוך גישה של שיתוף פעולה. לא בכדי זה מציב אותנו במקום אחר במערכת להשכלה גבוהה, ומול גורמים אחרים כמו משרד האוצר, ממשלה וכנסת. אנחנו נמצאים גם במשא ומתן מתקדם עם הסגל הבכיר באוניברסיטאות. מקווים שגם הוא יסתיים בהקדם".

תגיות