איך אנחנו עובדים על עצמנו

בנוגע לחלק מהכפייתיות המקוונת של ימינו, אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו. קחו לדוגמה את האימייל: בשנים האחרונות הגענו לשיווי משקל שבו כולם מצפים מכולם להיות זמינים באימייל כל הזמן. זה לא דבר טוב לרוב האנשים. אחד החברים שלי, מומחה הניתוח העסקי קן רונה, הראה שגביית סכום נומינלי (5 סנט להודעה) על אימייל גרמה לאנשים לחשוב בקפידה רבה יותר על מה שהם כותבים ובסופו של דבר הגבירה משמעותית את הפרודוקטיביות. אבל כמו עם כל נורמה חברתית אחרת, קשה לאנשים לצאת מההרגל בקלות. לפני כמה זמן ניסיתי לקרוא אימייל רק בערבים, אבל מהר מאוד התחלתי להגיע לפגישות שבוטלו רבע שעה לפני שהיו אמורות להתחיל.

איך הגענו לנקודה הזו? רוב האימיילים שאנחנו מקבלים חסרי תועלת, אבל באופן פרדוקסלי העובדה הזו קשורה לכך שאנחנו מרגישים מחויבות לקרוא אותם. בניסויים עם בעלי חיים, הפסיכולוג הנודע ב"פ סקינר ועמיתו צ"ב פרסטר הראו שחיזוקים אקראיים טובים יותר מחיזוקים קבועים בשינוי התנהגות. אם יונה מקבלת מזון כל 100 לחיצות על כפתור, היא לרוב תמשיך ללחוץ עליו. אבל אם התגמול מגיע באופן אקראי, לפעמים אחרי 50 לחיצות ולפעמים אחרי 130, היונה תלחץ בלהט רב יותר, גם אחרי שאין יותר תגמולים. האימייל עושה משהו דומה. מדי פעם אנחנו מקבלים הודעה חשובה מאוד, אז כשאנחנו רואים שמחכה לנו אימייל חדש, אנחנו חייבים לקרוא אותו בתקווה שהוא יהיה נפלא, גם אם בסופו של דבר הוא חסר חשיבות.

אנחנו גם נותנים שישחקו בנו כל יום באמצעות אחת הטכנולוגיות העתיקות: היומן. כיוון שהוא מציג את הזמן שלא קבענו בו פגישות כזמן פנוי, אפליקציות היומן שלנו מעודדות אותנו למלא את הימים באירועים. תארו לעצמכם איך היינו עובדים עם היומנים שלנו אם ברירת המחדל היתה שהזמן שלנו לא פנוי - אם במקום זאת הם היו מלאים במטלות כמו לחשוב, לכתוב ולתכנן, הסיכויים שהיינו מוותרים על ההזדמנות היו פחותים: בכל פעם שהיינו מסכימים להתחייב, היה ברור לנו שאנחנו צריכים לוותר על משהו.

בעיה נוספת ביומנים קשורה למה שהכלכלנים ההתנהגותיים גל זאוברמן וג'ון לינץ' מכנים "גמישות משאבים". המחקר שלהם הראה שכאשר אנשים מעריכים זמן וכסף עתידיים, הם אופטימיים מדי בנוגע למידת הגמישות שתהיה להם. אנחנו אפילו פחות מציאותיים בנוגע לזמן מאשר בנוגע לכסף. לינץ', שהיה היועץ לתזה שלי, נתן לי את העצה הזאת: כשמישהו מבקש ממך לעשות משהו בעוד שנה, תשאל את עצמך אם היית מסכים אם זה היה בשבועיים הקרובים. לפי היומן שלנו, נראה שאין לנו מה לעשות בעוד שנה, אבל במציאות שבוע טיפוסי בשנה הבאה יהיה דומה מאוד לשבוע הזה. אבל עד שהיומן שלי יתחיל לעשות לי סימולציות כאלה, כנראה אמשיך להיכנע להצעות שלא הייתי צריך לקבל.