"לא לגזור גזר דין מוות על היזמות בדרום"

סיפורו של המלון בעמק ססגון בצפון בקעת תמנע, כ־40 ק"מ צפונית לאילת, יוצא דופן - ההליך התכנוני הושלם, בידי היזם כבר נמצאו כל האישורים הדרושים כדי להתחיל בבנייה, ואפילו המדינה כבר הקצתה מענק נדיב של 72 מיליון שקל לעידוד הפרויקט. אלא שברגע האחרון, בעקבות המאבק הציבורי של ארגוני הסביבה שכלל עתירה לבג"ץ, נעצרו כל התוכניות ועלו מחדש לדיון בוועדה המחוזית. בחודש הקרוב צפויה הוועדה להכריע מה יעלה בגורל הפרויקט.

"אם הוועדה תחליט נגד הפרויקט הם גוזרים גזר דין מוות על יזמות בנגב ובערבה. איזה יזם שיסתכל על המצב שלי - שאחרי תשע שנים ואחרי כל האישורים צריך להתחיל מההתחלה - יחליט ליזום?", כך אומר ל"כלכליסט" היזם, האדריכל יואב איגרא. לדברי איגרא, שהוא גם בעליו של מלון הרודס באילת, הוא השקיע כבר כ־20 מיליון שקל בפרויקט. "אם ידובר בוועדה על שטח חלופי לא אקבל זאת. אני בן 71 ולא מוכן לקדם פרויקט שעלול להיסחב עוד שנים".

400 חדרים, חנויות ובתי קפה

 

בעמק ססגון יש נוף ייחודי של גבעות אבן חול נובית. עוד בשנת 1996 יועד האזור למתחם מלונאי לפי תוכנית המתאר המחוזית, וב־2005 אושרה תוכנית מפורטת שהגיש איגרא להקמת מתחם מלונאי שיתפרס על 300 דונם משטח העמק. תוכנית המתחם כוללת מלון ובו ארבעה אגפים המכילים 400 חדרים, שני פארקים של אטרקציות למשפחות, מתחם מזון, חנויות ובתי קפה.

תושבי האזור הבינו רק ב־2007 את אופי המיזם והיקפו, נחרדו ויצאו למאבק. לטענת המתנגדים למיזם מדובר בפגיעה בנוף ייחודי שנשמר במצבו הטבעי במשך אלפי שנים ואין לו תחליף. אל המאבק התגייסו גופים ירוקים שונים, ובראשם עמותת אדם טבע ודין שבדקה ומצאה פגמים בהליך התכנוני, שהובילו במרץ 2008 לעתירה לבג"ץ.

העתירה התבססה על שתי טענות מרכזיות: הראשונה, שלפי התוכניות שאושרו ב־96' על כל מתקני המלון להתרכז בשטח של 24 דונם, ואילו בתוכנית שהגיש איגרא נפרס המלון על פני 42 דונם. הטענה השנייה היא שהתוכנית עומדת בסתירה לתוכנית המתאר הארצית שאושרה ב־2005. בתוכנית זו העמק הוגדר כשטח בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה, מה שמאפשר הקמה של שירותי תיירות אך לא הלנה.

התוכנית המפורטת של איגרא הופקדה להתנגדויות הציבור עוד לפני שאושרה התוכנית הארצית, אך במקרה כזה התמ"א קובעת שהתוכנית צריכה לעלות לדיון חוזר בוועדה המחוזית כדי לבחון אם נדרשים שינויים והתאמות לתוכנית הארצית. למרות הקביעה, תוכנית המלון לא עלתה לדיון חוזר.

פסק הדין בעתירה נקבע בסוף דצמבר 2008, ובו קיבל בית המשפט את רוב הטענות שהועלו בעתירה. השופט אמנם לא ביטל את התוכנית, אך קבע שיש להחזיר אותה לדיון חוזר בוועדה המחוזית. הוועדה נדרשה להזמין מגורם אובייקטיבי דו"ח סביבתי שיבחן את ההשלכות הסביבתיות של הקמת המלון ויבחן חלופות אפשריות למיקומו.

המסקנות העיקריות של הדו"ח היו שנכון להקים פרויקט מלונאות במרחב תמנע, וכי המיקום המקורי שנבחר לא נכון, מכיוון שהוא פוגע בנוף ייחודי. הצוות המליץ להקים את המתחם בסמוך לשטח מופר, כלומר שטח שבו כבר ניכרת טביעת רגלו של האדם. הצוות המליץ על שורת חלופות להקמת המתחם, כשהאתר המקורי נמצא רק בחלופה התשיעית. הדו"ח הוצג בפני הוועדה המחוזית באוקטובר, ובמאי האחרון יצאו חברי הוועדה לסיור התרשמות בעמק. בחודש הקרוב אמורה הוועדה להתכנס ולדון מחדש בעתיד הפרויקט. אחד החששות של הארגונים הירוקים הוא שהוועדה לא תקבל את החלופות אלא תאשר את הקמת "ססגון הקטן" - מתחם תיירות בקנה המידה שאושר ב־96'.

"אדם וחצי בשבוע"

בין הטענות נגד הקמת המלון נמצאת הטענה כי המלון יסיט ממסלולו את שביל ישראל העובר בשטח המיועד לבנייה. על טענה זו מגיב איגרא: "בדקנו את כמות התרמילאים העוברים בחלק הזה של שביל ישראל, והגענו לאדם וחצי בשבוע בתנאי מזג אוויר טובים. רמת הביקור שם מצחיקה. החלטתי דווקא על המקום הזה כי הגיע הזמן שמישהו, חוץ מבן גוריון, יעשה משהו בנגב, והתיירות היא מקדם תדמיתי מספר אחת לאזור".

גם ראש המועצה האזורית איילות, אודי גת, תומך בהקמת המלון: "אנחנו מאמינים שהמלון יביא ברכה כלכלית לחבל איילות. הוא יעסיק עובדים וייתן פרנסה לאנשי מקצוע, יביא תיירים למלון שיטיילו ויצרכו מזון ושירותי תיירות", הוא אומר. לדבריו, "חבל איילות פרוס על 13% ממדינת ישראל, ובשטח הזה חיים רק כ־4,000 תושבים. חזון המועצה הוא להכפיל את האוכלוסייה תוך 20 שנה, ושום פיתוח לא יכול להתרחש בלי פגיעה בטבע. הכל שאלה של מידתיות".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הוא "מתנגד לבניית המלון בעמק ססגון לאור בדיקת החלופות שהצביעה על נחיתות החלופה הזו (פגיעה בשטחים פתוחים, ריחוק מתשתיות ופגיעה בערכי נוף) ביחס לחלופות האחרות". מאדם טבע ודין נמסר: "למרבה הצער, משרד התיירות עדיין מתעקש להשקיע עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור לטובת הפרויקט, למרות שהקמתו סותרת את מדיניות התכנון הארצית ופוגעת באינטרס הציבורי".